שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

טור דה פראנס: עוד לפני יום הבסטיליה, הצרפתים הדליקו זיקוקים בדבוקה

בעוד תומאס דה גנט הבלגי מנצח בקטע השמיני, פריצה מאוחרת של ז'וליאן אלאפיליפ וטיבו פינו הקנתה את החולצה הצהובה לאחד ועלייה למקום השלישי בדרוג לאחר. תומאס התרסק והתאושש: "מרגיז ומתסכל"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומאס דה גנט וטיבו פינו
תומאס דה גנט (מימין) מסיים לפני טיבו פינו, היום. כל אחד ניצח בדרכוצילום: Thibault Camus/אי־פי
אמיר ענבר

בנערותו, ג'וליו צ'יקונה היה דבוק לטלוויזיה במשך שעות, צופה בג'ירו ד'איטליה ובטור דה פראנס, חוזה באלילים בדמות וינצ'נזו ניבאלי ואלברטו קונטאדור נאבקים על החולצה הצהובה. היום (שבת) הוא מצא את עצמו על תקן הרוכב עם המטרה על הגב, או בעצם על כל החלק העליון של הגוף – זה שלובש את החולצה הצהובה. ואם זה לא מספיק – זה שז'וליאן אלאפיליפ רודף אחריו, כשהוא בכושר הטוב בקריירה שלו.

עלייה שאחריה ירידה שאחריה עלייה שאחריה ירידה שאחריה עלייה שאחריה ירידה, וכו' וכו' וכו'. בקטע השמיני של הטור דה פראנס אפשר היה לראות סוג של סחרחורת של חמש שעות, ו-11 קילומטרים לסיום אלאפיליפ וטיבו פינו השאירו את כולם מסוחררים. הזיקוקים של יום הבסטיליה כאילו הקדימו להופיע, שעה ששני הצרפתים נפרדו מהדבוקה, משאירים מאחור את כל הפייבוריטים ואת צ'יקונה. יחד הם יצאו למרדף מרובה מטרות: אחרי תומאס דה גנט, שהוביל בקטע; אחרי הניצחון בקטע; אחרי לבישת החולצה הצהובה בתום היום; ואחרי שיפור הסיכוי ללבישת החולצה הצהובה בתום המירוץ כולו.

בכל הנוגע למטרה קצרת הטווח הראשונה, הם כשלו; דה גנט, הבלגי בן ה-32, היה לאורך הקטע חלק מקבוצת בריחה הרפתקנית בת ארבעה רוכבים שנעו בין העליות. את היריב האחרון שנשאר לו, אלסנדרו דה מארקי, הוא השאיר מאחור בטיפוס האחרון. לשמחתו, הגיע לקו הסיום לפני שפינו ואלאפיליפ הגיעו אליו; הוא גבר על שני הצרפתים בשש שניות כדי  לנצח בקטע בטור בפעם השנייה בקריירה. "הדבוקה סגרה את הפער והיה עליי לרכוב סולו כדי להישאר לפניהם", הסביר בסיום את בריחתו מדה מארקי, "היתה לי תחושה ממש טובה כל היום, ו-70 קילומטרים לסיום ממש התחלתי להאמין בזה".

הניצחון בקטע אמנם היה בלגי, אך בכל השאר זה היה היום של צרפת. אלאפיליפ עשה מספיק כדי לחזור ללבוש את החולצה הצהובה אחרי יומיים, מדיח את צ'יקונה מראשות הדרוג המצטבר אחרי יומיים ופותח יתרון של 23 שניות על האיטלקי. פינו הגיע לקו הסיום 20 שניות לפני יריביו והרוויח גם בונוס על המקום השני, שלא לדבר על הדברים שאי אפשר לכמת: ביטחון ואמונה עצמית.

עברו כבר שבע שנים מאז הופיע פינו לראשונה בטור, כשניצח בקטע ב-2012 וסיים במקום העשירי. עברו כבר חמש שנים מאז סיים שלישי בטור, מגביר את התיאבון של צרפת לאלוף מקומי ראשון מאז 1985. מאז, התקוות הצרפתיות עברו להתרכז ברומן בארדה, בזמן שפינו נראה כמי שעובר להתרכז יותר במירוצים באיטליה לנוכח הלחץ מבית. בדרכו בצרפת תמיד היה מכשול – לפעמים פיזי, לפעמים מנטלי. בשתי הופעותיו האחרונות בטור, ב-2016 וב-2017, לא הצליח לסיים את המירוץ. אשתקד נעדר בגלל מחלה.

ביצועיו של פינו עד כה מעוררים תקווה בצרפת שאולי זו השנה שלו. או כפי שזה הוגדר בעיתונות המקומית: "אם לא השנה, אז מתי". אפילו האלוף גארנט תומאס הביע התפעלות מהופעתו של פינו בקטע השישי, שעבר באזורים שהצרפתי מכיר היטב, לא רחוק מביתו. היום פינו עשה זאת גם הרחק מהבית, עולה למקום השלישי בדרוג המצטבר, מרחק 53 שניות מאלאפיליפ. הצרפתי מקדים ב-19 שניות את תומאס, ששרד התרסקות בשלהי הקטע כדי לשמור על המקום החמישי בדרוג. אגן ברנאל, חברו של תומאס לקבוצת איניוס, במקום השישי ובמרחק ארבע שניות מהבריטי.

"אני בסדר, זה רק קצת מתסכל", אמר תומאס על התרסקותו, "זה היה רגע מפתח במירוץ. עד שחזרתי לדבוקה הייתי עייף ואז הם (אלאפיליפ ופינו) ברחו. זה מרגיז ומתסכל, אבל לחזור כפי שעשיתי זה מספק. אם לא הייתי מתרסק הייתי יכול לרכוב בעקבותיהם ואז זה היה סיפור שונה לחלוטין. הדרך עדיין ארוכה".

צמרת הקטע השמיני (מקון – סנט אטיין, 200 ק"מ):

1. תומאס דה גנט (בלגיה, לוטו סודל) 5:00:17 שעות

2. טיבו פינו (צרפת, גרופאמה) + 6 שניות

3. ז'וליאן אלאפיליפ (צרפת, דוסוננק-קוויק סטפ) + 6 שניות

4. מייקל מת'יוס (אוסטרליה, סאנווב) + 26 שניות

5. פטר סגאן (סלובקיה, בורה-הנסגרוהה) + 26 שניות

צמרת הדרוג המצטבר:

1. ז'וליאן אלאפיליפ (צרפת, דוסוננק-קוויק סטפ) 34:17:59 שעות

2. ג'וליו צ'יקונה (איטליה, טרק-סגאפרדו) +  23 שניות

3. טיבו פינו (צרפת, גרופאמה) + 53 שניות

4. ג'ורג' בנט (ניו זילנד, יומבו-ויסמה) + 70 שניות

5. גארנט תומאס (בריטניה, איניוס) + 72 שניות

מלך המאיצים (החולצה הירוקה): פטר סגאן (סלובקיה, בורה-הנסגרוהה)

מלך ההרים (החולצה המנוקדת): טים וולנס (בלגיה, לוטו-סודל)

הצעיר המצטיין (החולצה הלבנה): ג'וליו צ'יקונה (איטליה, טרק-סגאפרדו)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ