עם שש מדליות על הצוואר, לינוי אשרם נחתה בארץ עם הנבחרת: "לא ציפיתי לזכות"

המתעמלת הישראלית שבה עם המשלחת הישראלית לאליפות העולם בהתעמלות האמנותית וסיפרה על הישגי השבוע שעבר: "עיכלתי אותם, אני עם הראש קדימה לטוקיו"

איתמר קציר
איתמר קציר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לינוי אשרם עם דגל ישראל ושלל מדליות, באליפות בבאקו
לינוי אשרם עם דגל ישראל ושלל מדליות, באליפות בבאקוצילום: עמית שיסל
איתמר קציר
איתמר קציר

נבחרת ההתעמלות האמנותית האישית של ישראל נחתה הבוקר (ראשון) בישראל עם שלל של שש מדליות ושני קריטריונים אולימפיים. "לקח לי קצת זמן אבל כבר עיכלתי את ההישגים האלה, ועכשיו אני עם הראש קדימה לטוקיו", אמרה לינוי אשרם במסיבת עיתונאים בנמל התעופה בן גוריון יחד עם חברות הנבחרת והמאמנות.

על אף שזו הפעם השלישית ברציפות שבה זוכה אשרם במדליה בקרב-רב, אשרם סיפרה כי היא עדיין לא התרגלה להיות מדליסטית עולמית. "זה תמיד מפתיע, אני אף פעם לא באה לתחרות בציפייה לזכות במדליה, רק לעשות את התרגילים הכי טובים שאני יכולה לעשות. זה כל פעם מחדש מרגש אותי, ואני מאושרת שהעבודה שאנחנו עושות ביום יום משתלמת בסוף בתחרויות".

אשרם בתרגיל החישוק. "זה כל פעם מרגש אותי מחדש"
אשרם בתרגיל החישוק. "זה כל פעם מרגש אותי מחדש"צילום: עמית שיסל

נבחרת ישראל יוצאת מהאליפות הזאת עם הישג משמעותי נוסף - מדליית כסף קבוצתית בתחרות האישית, המהווה את המדליה הקבוצתית הראשונה שבה זוכה ישראל באליפויות עולם. "זו פעם ראשונה שקבוצה ישראלית חוזרת עם מדליה קבוצתית מאליפות עולם, עם מקום שני, ולא עשיתי את זה לבד", אמרה אשרם, שנחתה עם שלל של שש מדליות משש אפשריות, "אנחנו קבוצה אחת, וכל אחת תרמה את המקסימום שלה בשביל להגיע לציונים הכי גבוהים שהיא יכולה, והמאמנות תמכו בכל אחת ואחת. אני וניקול לא מאותה אגודה, אבל כל הזמן ביחד תומכות אחת בשנייה ובאנו במטרה אחת - להרים את המדינה שלנו, ואת הדגל שלנו בתור קבוצה, ושנראה לכל הארץ מה זו התעמלות אמנותית ושנכניס אותנו למפה".

על אף ששתי המתעמלות הישראליות טעו לפחות פעמיים בתחרות הקרב-רב והפילו את המכשירים, שתיהן עמדו במשימות שהציבו להן - אשרם זכתה במדליה, זליקמן קבעה קריטריון אולימפי. "לאחר הטעויות היה נורא חשוב להתפקס, כי אם הייתי ממשיכה בעוד תרגיל אחד עם טעות, הייתי יכולה לפספס על הקשקש", אמרה זליקמן, "זה היה נורא חשוב שאספתי את עצמי ועשיתי טוב את המכשיר האחרון, זה השאיר אותי ב-16 הראשונות. הוכחנו לעצמנו שגם עם טעויות אנחנו עדיין מספיק חזקות בשביל לבצע את השאיפות שלנו. הטעויות האלה קרו בגלל שנורא רצינו להגיע לקריטריון, נורא התאמצנו בשביל זה, ולפעמים ברגע המאמץ משהו יכול בקטנה להשתחחר וליפול מהמתח. גם אני, וגם לינוי, התעשתנו והמשכנו את התחרות בצורה טובה".

ניקול זליקמן, באליפות
ניקול זליקמן, באליפותצילום: עמית שיסל

אשרם וזליקמן התחרו בזו אחר זו. לאחר שהמדליסטית העולמית סיימה את התרגיל האחרון שלה, היא נותרה על יד הספה וחיכתה לחברתה לנבחרת. ברגע שזליקמן סיימה את התרגיל, חלקו השתיים חיבוק וחם והמתינו יחד לתוצאות. "אני יכולה להגיד שאני מרגישה שאנחנו באותה אגודה, שאנחנו לא אגודה נפרדת", סיפרה אשרם, החברה במועדון הפועל ראשון לציון, בעוד זליקמן חברה במכבי תל אביב, "ברגע שהופיע הסדר של גמר הקרב-רב וראינו שאני שביעית והיא שמינית, אמרתי לה - 'ניקול, אני הולכת לחכות לך בספה כשתסיימי'". זליקמן הוסיפה: "זה היה תכנונים של המון זמן!", ואשרם השלימה את דבריה: "אני שמחה שברגע שהיא סיימה את התחרות כבר יכולתי לחבק אותה, ושתינו עשינו את הקריטריון והיינו ברמה מאוד גבוהה. החיבור בינינו ממש גדול וחזק, וזה גם מה שמרים אותנו ועוזר לנו לעבור כל מטרה שאנחנו רוצות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ