להתנגש בכלב, ללכת לאיבוד או לקבל אגרוף: הדברים ההזויים שקורים במירוצי אופניים

צופים שמתערבים במירוץ לטוב או לרע, רוח מסוק שמרסקת גדר על זוג רוכבים ובעלי חיים שמפריעים בדרך. כשרוכבים מעל 200 קילומטרים ביום הרבה דברים יכולים להשתבש, אך לעתים החריגות יוצאות דופן במיוחד

אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדי מארקס. חטף אגרוף בבטן ומאז לא זכה בטור דה פראנס
אמיר ענבר

כשגומאים לפעמים 200 קילומטרים ויותר ביום, במישור ובהרים, חשופים לרוח ולשאר פגעי מזג האוויר, לאוהדים בעלי כוונות טובות ורעות ולבעלי חיים, למארגנים כושלים וסתם לחוסר מזל, יכולים לקרות הרבה דברים. בכל הנוגע להתרחשויות חריגות, מירוצי הכביש באופניים הם כנראה התחום הכי בולט. ואלו רק כמה מהדברים יוצאי הדופן שמתרחשים בהם.

התערבות מלמעלה

רוח יכולה לגרום דברים מרתקים למירוצי אופניים, כולל השארתו מאחור של מועמד לניצחון וקבירת סיכויי ההצלחה שלו. בג'ירו ד'איטליה שמתקיים בימים אלו היא עשתה משהו אחר - גרמה להתרסקות של הרוכבים לוקה וקרמן ואטיין ואן אמפל בשלהי הקטע הרביעי - אך גם המקור שלה היה חריג: היא נבעה ממסוק של רשת הטלוויזיה RAI שטס נמוך מדי והעיף לרוחב הכביש גדר שפגעה בצמד הרוכבים של קבוצת ויני זאבו. "הרגשתי משב רוח חזק, ראיתי את הגדרות עפות לתוך חבורת הרוכבים שלנו, ולפני שידעתי הייתי על הקרקע", סיפר ואן אמפל, שסבל מחתכים בלבד. לעומתו, וקרמן נאלץ לפרוש מהג'ירו בגלל זעזוע מוח ושבר באף. בעוד אנשי RAI מכחישים שהמסוק שלהם אחראי לתאונה, המארגנים של הג'ירו צידדו בגרסה של ויני זאבו כשקבעו כי הרוח הטבעית שנשבה לא היתה חזקה מספיק כדי להזיז ממקומן את הגדרות. "הגורם החיצוני היחיד שהיה מסוגל לעשות זאת", הוסיפו, "היה מסוק הטלוויזיה".

עקצו לו את שאנז אליזה

לוקאס פוסטלברגר לא הגיע לטור דה פראנס האחרון רק כדי לסיימו, אלא כחלק מהחבורה המסייעת לפטר סגאן ועמנואל בוכמן, אבל יומיים לפני תום המירוץ, אחרי שהשלים כמעט 3,200 קילומטרים, סביר להניח שקו הסיום היה היעד המרכזי שלו. הוא לא זכה להגיע אליו, בנסיבות חריגות. דקות ספורות לתוך הקטע ה-19, נעקץ פוסטלברגר בפיו - על ידי צרעה לפני מארגני הטור ודבורה לפי קבוצת בורה-הנסגרוהה. תגובה אלרגית אילצה אותו לפרוש מהמירוץ, יומיים לפני ההגעה לפריז.

לוקאס פוסטלברגר מקבל טיפול בטור דה פראנס אחרי שנעקץ על ידי צרעהצילום: Christophe Ena/אי־פי

הפסד שהוא כמו אגרוף בבטן

תמיד מפחיד לחזות ברוכבים מדוושים במעלה טיפוסים צרים, כשסביבם אלפי צופים שחוסמים את הדרך ומפנים אותה רק ברגע האחרון. תאונה נראית כמו אפשרות ממשית שעלולה להתרחש בכל רגע. ולפעמים זאת לא תאונה. אדי מרקס כבר היה חמש פעמים אלוף הטור דה פראנס כאשר נכנס כמוביל לקטע ה-14 של המירוץ ב-1975, כשהוא מקדים את ברנאר תבנה הצרפתי. בעודו מטפס בפוי-דו-דום, צופה שזהותו לעולם תישאר עלומה חבט בבלגי בבטנו. מרקס אמנם השלים את הקטע והמשיך להחזיק בחולצה הצהובה, אבל תהיה זו הפעם האחרונה שיעשה זאת. בקטע הבא יאבד אותה, ובהמשך את הניצחון בטור - בו לא יזכה שוב לעולם. הוא טען כי אותו אגרוף גרם להיחלשותו בקטעי ההרים הבאים. הסיפור על מה שחווה ימשיך להטריד רוכבים גם בדורות הבאים. בספר Slaying The Badger סיפר גרג למונד כי כשהתחרה על ניצחון בטור מול ברנאר הינו ב-1986, חשש מתסריט דומה. "הייתי מודאג, חשבתי על מרקס", אמר, "חשבתי שיכול להיות שם מישהו. היו תחושות עזות, זה היה כל כך משוגע, ואני מתחרה נגד הספורטאי הכי ידוע בצרפת"".

השקית התמימה של ארמסטרונג

לפעמים לא נדרשת התערבות מכוונת של צופה. רק התקרבות לא מכוונת של רוכב. השבועיים הראשונים של לאנס ארמסטרונג בטור דה פראנס של 2003 לא היו הטובים ביותר שלו. אחרי 14 קטעים, הוא הוביל ביתרון 15 שניות בלבד על יאן אולריך. מצבו החמיר כשבתחילת הטיפוס בטורמאלה בקטע ה-15 הוא נפל כששקית של צופה נתפסה בכידון אופניו, ואיבן מאיו נפל יחד איתו. למזלו, אולריך הספורטיבי וידא כי הדבוקה תאט ותחכה לו. ארמסטרונג סיפר כי אמר לעצמו "'לאנס, אם אתה רוצה לזכות בטור, עשה זאת היום" והוסיף כי "אחרי הנפילה היה לי פרץ אדרנלין גדול"; היום ידוע כי דובר גם בפרץ של דברים אחרים. בכל מקרה, אחרי שסגר פערים החל ארמסטרונג גם לפתוח אותם כשברח לדבוקה, ניצח בקטע והגדיל את יתרונו ל-67 שניות, בדרך לעוד זכייה.

רק שאלה אחת צצה עם השנים: אם ניצחונו נמחק לנוכח השימוש שעשה בחומרים אסורים, האם כל זה באמת התרחש או שחלמנו חלום?

אורח לכמה שניות

הסיפור של ז'וליאן אלאפיליפ, שהחזיק בחולצה הצהובה בטור דה פראנס במשך זמן רב כל כך ב-2019 נגד כל הסיכויים, קנה לבבות רבים בצרפת ומחוצה לה. הוא לא הצרפתי הראשון שעשה זאת. תומא ווקלר בילה במפתיע עשרה ימים בצהוב ב-2004, לפני שפינה את החולצה לארמסטרונג. שבע שנים מאוחר יותר הוא לבש אותה 11 ימים, מחזיק מעמד הרבה יותר זמן משחשבו שיעשה זאת - וגם שורד סטייה מפתיעה מהדרך כשארבעה קטעים לסיום ירד בטעות מהכביש בעת פנייה חדה ונכנס לחצר של בית. "התחלתי את הירידה בראש הדבוקה, ונהייתי חמדן מדי", הודה. הוא נאלץ בבושת פנים לעצור, להסתובב ולחזור לכביש, כשבדרך הוא מאבד עשרות שניות יקרות.

סגאן ברחובות העיר

זו לא השנה של פטר סגאן, שעדיין מחפש ניצחון ראשון ב-2020. בטור דה פראנס הוא לא מצא אותו, ובינתיים גם לא בג'ירו ד'איטליה. יותר מכך – הוא התקשה למצוא אפילו את המלון של קבוצתו אחרי הקטע השני. כך נולד הסרטון המוזר שהעלתה חבורת חובבי אופניים, שבסיומו של הקטע נתקלו בסגאן רוכב ברחובות של העיר אגריג'נטו ומחפש את הדרך למלון. אז הם כיוונו אותו, בעודו נאחז ברכבם - טוב, מחוץ למירוץ זה מותר - ומפטפט איתם לפני שנפרד מהם לשלום.

איזה כלב

הקרבה של מירוצי האופניים לטבע מתבטאת פעמים רבות במראות פסטורליים; נגיד, פרות שמופיעות ברקע בעת שהדבוקה חולפת. ולעתים, בעלי החיים מעורבים הרבה יותר. למשל, סוסים שמצטרפים למירוץ - לרבות אחד מפורסם שבעת תחרות בצרפת קפץ באופן מרשים מעל גדר כדי להצטרף לרוכבים, ואז הנהיג קבוצת בריחה שכללה סוס אחד, עד שמיצה את החוויה ופרש. לניצחונו של אלכס דואוסט בקטע השמיני בג'ירו ד'איטליה הנוכחי קדם כלב ששניות לפני שהבריטי חצה את קו הסיום, חצה בשלווה את המסלול. וכמובן ישנו הלברדור האדיש שביצע מהלך דומה בקטע התשיעי של הטור דה פראנס ב-2007, ולא השאיר לרוכב מרכוס בוגהארט ברירה אלא להתנגש בו וליפול יחד עמו. השניים יצאו מזה ללא פגע.

בדרך לשום מקום ב-65 קמ"ש

בשלהי השנה שעברה, חבורת רוכבים מרשימה שכללה את וינצ'נזו ניבאלי ודן מרטין הובילה במירוץ "טרה ואלי וארזין" באיטליה. בשלב מסוים אף אחד מהרוכבים האחרים כבר לא ראה אותם, עד שהתברר כי יש סיבה טובה לכך: המובילים תעו בדרך. איכשהו, בין שילוט כושל עד לא קיים לאופנוע טלוויזיה ששגה ואחריו הם החליטו לעקוב, הצליחה החבורה להחמיץ פנייה ולסטות מהמסלול לזמן מה. עד שהבינו את הטעות והסתובבו, זה כבר היה מאוחר מדי - הרוכבים האחרים עקפו אותם, כשפרימוז' רוגליץ' מנצח במירוץ. "אם המארגנים גורמים לך לרכוב בכיוון הלא נכון, אין הרבה דברים שתוכל לעשות", אמר מרטין, "אף אחד לא ידע לאן אנחנו רוכבים, ועשינו את זה ב-65 קמ"ש. ידענו במהרה שטעינו, אבל מה אפשר לעשות?".

שוטר, זה שמאלה או ישר?

ב-1988, טעות שכזו אירעה בעיתוי כואב הרבה יותר. כשהקטע ה-14 בטור דה פראנס עמד על סף סיום, ניהלו מאסימו גירוטו, רוברט מילאר ופיליפ בובאטיה מאבק משולש על הניצחון בקטע היוקרתי בפירנאים. פחות מ-300 מטר לסיום לא נותר דבר מהמאבק, או ממילאר ובובאטיה. גירוטו נשאר לבד, ולאו דווקא משום שהיה טוב כל כך; יריביו פשוט סטו מהדרך, כשהבינו לא נכון שוטר שסימן משהו לא ברור. "חשבתי שהוא עושה זאת לכיווננו", הסביר בובאטיה מדוע המשיך ישר במקום לפנות שמאלה. הוא ומילאר תיקנו את עצמם, אבל לא מהר מספיק כדי למנוע מגירוטו את הניצחון.

דרך אלטרנטיבית לטפס בהר

כריס פרום רגיל לדווש בוונטו, אחד הטיפוסים המיתולוגיים של הרכיבה בצרפת, אבל בקטע ה-12 של הטור דה פראנס ב-2016 הוא מצא עצמו עושה זאת בנסיבות חריגות: לא על שני גלגלים, אלא על שתי רגליים. לאחר תאונה משולשת שנגרמה בעקבות התנגשות באופנוע, הבין פרום כי מכוניות הסיוע של קבוצתו נמצאת הרחק מאחור ולא עומדת להגיע אליו במהרה ולספק לו אופניים חלופיים. לנוכח העיתוי הקריטי - מעט יותר מקילומטר מהסיום - הוא החליט לצמצם נזקים ולגמוא חלק מהמרחק בריצה. אחרי כ-200 מטר כאלו, הצליח להשיג זוג חלופי. הוא אמנם איבד זמן גם כך, אבל הקלות שנתנו המארגנים צמצמו את האובדן והשאירו אותו בחולצה הצהובה, בדרך לזכייתו השלישית.

דחיפה גורלית

חלק מהמהות של אוהדים באירועי ספורט היא הענקת דחיפה לספורטאים. באופניים היא לפעמים חורגת מהפן המוראלי. פרימוז' רוגליץ' נראה בדרך לניצחון בג'ירו ד'איטליה ב-2019, עד שנחלש בשבוע השלישי. בקטע ה-20 והלפני אחרון כבר ידע שסיכוייו לנצח קטנים - ואלו הצטמקו עוד יותר בסיועם האדיב, בערך, של שני צופים - שדחפו את אופניו ארוכות בטיפוס האחרון. לנוכח העובדה שרוגליץ' אפילו לא מחה, הענישו אותו המארגנים בתוספת של עשר שניות לזמנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ