רפאל נדאל: הכיסא המתנדנד של מלך החימר
לא היה טניסאי ששלט במשטח בודד כמוהו, אבל ערב פתיחת הרולאן גארוס נראה רפאל נדאל פגיע מתמיד. יריביו עדיין משוכנעים כי זו רק עוד נקודת ציון בגרף שרובו עליות
הכתרתו הבלתי רשמית של רפאל נדאל כמלך החימר התרחשה מספר חודשים לפני שזכה בתואר הראשון שלו ברולאן גארוס. בדצמבר 2004, כשמולו אנדי רודיק במסגרת גמר גביע דייויס בסוויליה, הפגין נדאל את מלוא הרפרטואר שיגדיר אותו בעשור הבא. "27 אלף איש הגיבו לכל נקודה שלי כאילו הבקעתי שער, ואני מוכרח להודות שהתנהגתי בהתאם", שחזר בספרו, "איני חושב שהיה משחק שבו חגגתי, צעקתי או הרמתי את ידיי יותר פעמים". במשך שלוש שעות ו־45 דקות לא הפסיק הנער בן ה־18 לכבוש, עד שניצח בארבע מערכות. להגנתו של רודיק, הוא הבין מיד מה התרחש. "ניסיתי הכל, אבל היתה לו תשובה בכל פעם", סיכם, "מחכה לו עתיד ורוד".
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
תגובות
על סדר היום
בשיתוף הקרן החדשה לישראל-שתיל
מדדים של קסם
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי