פעמיים זלינגר: האב, הבן ורוח הכדורעף

על פניו, הכדורעף הישראלי הוא ענף די שולי, כזה שנזכרים בקיומו רק לאחר הישג יוצא דופן. אולם דווקא בתחום האזוטרי הזה, נרקם הקיץ סיפור אנושי מרתק שאין בו אליפות או ניצחון כביר. שבע שנים אחרי שד"ר אריה זלינגר חזר ארצה והקים פרויקט ייחודי בנבחרת הנשים, הולך בעקבותיו גם בנו, אביטל, שאחרי קריירת אימון עשירה בהולנד, יפן ורוסיה, חוזר ארצה כדי לאמן את נבחרת הגברים. מעבר לאב ובנו שמדריכים בו זמנית את הנבחרות הלאומיות, עלילותיו של אביטל ממחישות את התבונה וניסיון החיים העצום של מי שיצא בשנת 1982 מקיבוץ עין המפרץ ופניו להולנד במטרה להמציא את עצמו מחדש.