אמיר ענבר
אמיר ענבר

לאליז כריסטי יש הרבה צילומים עצובים מהופעתה במשחקי החורף בפיונגצ'אנג בפברואר השנה. מהנפילה במירוץ אחד, דרך הנפילה במירוץ השני, ועד הפסילה במירוץ השלישי. זה מה שהפך למיוחד כל כך את הצילום השמח האחד שעמו חזרה מהאולימפיאדה הזו. היא תועדה בו חוגגת עם בן זוגה, שאולין שאנדור ליו, את זכייתו בזהב. גם הצילום הזה הוכתם בסופו של דבר. חודשים אחרי המשחקים נפרד ממנה ליו - בהודעת טקסט.

התהום שנוצרה בין השניים – המתחרים בהחלקה מהירה במסלול קצר - היתה גדולה בהרבה מפער הגילים: היא בת 28, הוא בן 23. הלאום כלל לא שיחק תפקיד. היתה זו פשוט הסיטואציה. בעוד ליו חוגג את הפיכתו למדליסט הזהב החורפי הראשון בתולדות הונגריה, הסקוטית נקלעה למרה שחורה לנוכח כישלונה השני ברציפות באולימפיאדה.

"שאולין לא היה מסוגל להתמודד עם הדכדוך שלי", הסבירה לאחרונה כריסטי ל-BBC, "הוא היה במקום אחר כי זכה במדליה ורצה לנוע קדימה. לאבד אותו היה החלק הקשה ביותר. בשפל הגדול ביותר שלי איבדתי את גורם התמיכה הגדול ביותר שלי. נפרדו ממני במסרון. הייתי מעדיפה אם לפחות היה מתקשר".

מבחינתה, היה זה "הקש האחרון" במה שהיא מגדירה "השנה הגרועה בחיי". במהלכה גילתה כי אביה חולה בסרטן סופני, קרסה באולימפיאדה, איבדה בן זוג, ראתה את מאמנה עוזב ואפילו רומתה על ידי אנשים ששכרה כדי לבנות תוספת לביתה בנוטינגהאם אשר נעלמו עם כספה. "חשבתי 'אני שונאת את זה', לא ראיתי טעם במה שאני עושה", הסבירה מה קירב אותה לפרישה בקיץ האחרון.

כריסטי היתה בטוחה שבשלב הזה של חייה היא כבר תהיה מדליסטית אולימפית. הרי כל דבר אחר שניתן לעשות בענף היא עשתה. סיפור גאולתה כאילו החל להיכתב אחרי סוצ'י 2014, אז נפסלה בכל שלושת המירוצים שלה. בשנים הבאות המשיכה לעבוד, הוסיפה למאזנה עוד תארים אירופיים, וב-2017 הפכה לראשונה גם לאלופת עולם כשזכתה בשלוש מדליות זהב. הכל היה מוכן לכתיבת הפרק האחרון על הקרח בפיונגצ'אנג השנה, עד לתפנית שהפכה אגדה לסיפור אימה.

את דרכה במשחקי 2018 החלה כריסטי עם שיא עולם במוקדמות 500 מטר, אבל בגמר נפלה בעקבות היתקלות ביריבה לקראת הסיום ודורגה רביעית. ב-1,500 מטר הגיעה לחצי הגמר, רק כדי ליפול שוב ולהיפגע ברצועות קרסולה. עד היום היא לא ממש יודעת כיצד הגיעה כעבור שלושה ימים לתחרות הבאה, 1,000 מטר. "אפילו לא יכולתי ללכת", אמרה. בהקפה הראשונה במוקדמות שוב נפלה. המירוץ הוזנק מחדש והיא סיימה שנייה, רק כדי להיפסל.

דקות אחרי שעוד הופעה אולימפית הסתיימה במפלה מיהרה כריסטי להצהיר כי היא מכוונת למשחקים הבאים, בייג'ין 2022. בשבועות הבאים, תהתה אם מיהרה מדי. גם חופשה לא הספיקה כדי שקרסולה יחלים. הוסיפו לכך את כל הדברים האחרים שעברה, ותקבלו את המכשול הגבוה בחייה. והיא כבר התמודדה עם כמה כאלה.

פעמיים בצעירותה סבלה כריסטי מהצקות חוזרות ונשנות. בפעם הראשונה, כשהיתה כבת 8, עזבה את בית הספר לחצי שנה. בתיכון שוב נתקלה בזה, לנוכח היותה טומבוי בעל גוון עור חיוור. "הבריונות צילקה ועיצבה אותי", סיפרה השנה ל"גרדיאן", "לפעמים בסיטואציות חברתיות אני עדיין חשה שאולי אני נחותה מהרבה אנשים. אני גם תמיד מפקפקת במראה שלי. כולם שואלים 'מדוע את מתאפרת לאימון'. זה חלקית בגלל מה שקרה, אבל במקביל זה גרם לי להילחם עבור דברים. אולי החלק הזה בחיי עזר לי להפוך להצלחה בספורט".

היה עוד גורם – אמא שלה, אחת שלעולם לא תוגדר כהורה שאינו דוחף. "אני זוכרת שכילדה החלקתי על הקרח ולא רציתי להיות שם, היה קר ונפסלתי כל הזמן", שיחזרה כריסטי ל"טלגרף", "הגישה של אמי היתה - שילמתי על זה, אז תחזרי לשם עכשיו".

כריסטי אחרי הנפילה, בפיונגצ'אנג. "לא רציתי להיות על הקרח כילדה"צילום: David J. Phillip / AP

כריסטי החלה להחליק בגיל 7, מתרכזת בהחלקה אמנותית, עד שמאסה בחיוכים המזויפים ובביגוד המזערי; כמה אירוני שלימים תיוודע בגלל שיערה הבהיר כ"ברבי של ההחלקה המהירה" - הענף אליו עברה. כשהיתה בת 15 הוצע לה לעזוב את הבית באדינברו לטובת מרכז הקרח הלאומי בנוטינגהאם. אמה, שוב היא, דחפה אותה לשם. "אני אסירת תודה כלפיה, כי לא הייתי מגיעה לכאן בלעדיה", אומרת כריסטי, "היא עשתה הרבה בהפיכתי לקשוחה כמו שאני עכשיו".

כך עשו גם אנשים שאותה מעולם לא פגשה ולא תרצה לפגוש. אחרי הכישלון בסוצ'י היא היתה כה שבורה, עד ששקלה לעבור לאופני מסלול. לעול הרובץ עליה הוסיפו ההשלכות של אחד מאותם מירוצים בסוצ'י, בו נתקלה ביריבה דרום קוריאנית. בשבועות ובחודשים לאחר ההיתקלות קיבלה ברשתות החברתיות מאות מסרים מכוערים – לרבות איומים ברצח - מדרום קוריאנים שטענו כי עלתה לבת ארצם במדליה. "חששתי לחיי, לא יכולתי לישון", היא אומרת, "אני יודעת שזה נשמע דרמטי, אבל חשבתי שאנשים באמת רוצים להרוג אותי".

המאמן שלה, ניקי גוץ', פתר זאת בכך שאילץ אותה להתמודד עם חששותיה. לא רק שלקח אותה להתאמן בדרום קוריאה, הוא גם אילץ אותה להסתובב ברחובות ולעלות לרכבת. כריסטי התגברה על הפחד, אך לא על הטראומה מסוצ'י. "לקחתי מדליה באליפות העולם מדי שנה, אבל לא הייתי עצמי. הרגשתי כמו אדם דוחה וחשבתי שהעולם בעקבותיי", סיפרה. בסופו של דבר החלה לעבוד עם פסיכולוג ספורט. בגמר העולמי ב-1,000 מטר ב-2016 סיימה שנייה, מבלי לאתגר את הדרום קוריאנית שניצחה. "לא ניסית אפילו לנצח", אמר לה בן הזוג ליו. שנה אחר כך ברוטרדם כבר הלכה על כל הקופה, הוכתרה לראשונה לאלופת עולם והפכה לפייבוריטית באולימפיאדה.

בדיעבד, מודה כריסטי כי ההכנה לפיונגצ'אנג לא היתה אופטימלית. בגלל מצבו של אביה התקשתה לאזן בין זמן על הקרח לזמן בבית. במקביל, סבלה מפציעות קלות. כשנשאלה טרם המשחקים אם היא חוששת שתיפסל כמו בסוצ'י השיבה: "אשקר אם אומר שלא, אבל אם זה שוב יקרה זה לא יכול להיות גרוע יותר". זה היה. "חשתי כאילו הפסדתי באולימפיאדה לפני שהגעתי אליה", היא אומרת.

כשחזרה להתאמן אחרי פיונגצ'אנג, גילתה כי האירועים בדרום קוריאה ממשיכים להשפיע עליה. "הקרסול שלי היה במצב גרוע, ועדיין סבלתי מפציעות אחרות שעברתי בשנה הקודמת", היא אומרת, "מדי יום עליתי לקרח במחשבה 'אני פשוט לא יודעת מה אני עושה, האם אני באמת רוצה לעבור את כל זה במשך ארבע שנים נוספות?'. היה ממש קשה לאבד את המוטיבציה. הרגשתי לבד".

בן הזוג ליו כבר לא בסביבה. כך גם המאמן גוץ' – שנאלץ לעזוב לאחר שאיגוד הספורט הבריטי שלל מהחלקה מהירה במסלול קצר את כל המימון במעגל האולימפי בין 2018 ל-2022. רק כריסטי עצמה תזכה לתמיכה כספית. עתה יש לה מאמן חדש וגישה חדשה. בתחילת נובמבר חזרה להתחרות, בינתיים בתחרות קבוצתית לגברים ולנשים בסבב גביע העולם. היא עדיין בונה את עצמה מחדש, כאשה וכספורטאית. המטרה היא להגיע ל-2022, וליצור לעצמה מורשת אולימפית מסוג אחר.

לשם כך, אולי נדרש שינוי. סטיוארט לנג, מנהל המחלקה המקצועית באיגוד ההחלקה הבריטי, דוחה טענות כי פסילותיה ונפילותיה נובעות מפזיזות. "זה הטבע של המירוצים", אמר על ספורט שמתנהל במסלול צפוף ובמהירות שעולה על 30 קמ"ש. ועדיין, גם לנג סבור כי עליה להוסיף גמישות טקטית לעוצמה הפיזית. מול שיתוף הפעולה של הדרום קוריאניות מולה, יידרש לא רק כוח אלא גם מוח.

שוב ושוב מנסה כריסטי לשכנע שהאולימפיאדה אינה כה חשובה. שיש להתרכז בהישגיה הרבים - 12 מדליות עולמיות, 16 מדליות אירופיות – במקום בדבר האחד שחמק ממנה. "זוכרים אותך בגלל הקריירה שלך בספורט, ולא רק האולימפיאדה. לא משנה מה קורה אחת לארבע שנים", היא אומרת, "כך שכעת אני מתרכזת במה שהצלחתי בו ולא בתחרות האחת בה דברים לא הלכו טוב".

ואולי היא בעצם מנסה לשכנע את עצמה. ברור לה כיצד נחקקה בתודעה. "רבים לא רואים את היותי אלופת עולם", היא מודה, "כולם פשוט זוכרים את מה שקרה (בפיונגצ'אנג) ואותי בוכה על המסך, אבל אין לי חרטה על שבכיתי כי השקעתי בזה הכל והייתי אמוציונלית. אני פשוט רוצה שאנשים יידעו מי אני באמת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

ביידן עם ראש ממשלת יפן, השבוע בטוקיו

שני אירועים דרמטיים קרו בטוקיו. העולם התרכז במה שפחות חשוב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"