ההישגים של היחידים, הבעיות של כל השאר

ההופעה הישראלית בריו היתה ראויה ואף הניבה מדליות, אבל גם הדגישה את הפערים האיכותיים והניהוליים בין הענפים. בזמן שבג'ודו מזהים עבודה שיטתית של אנשי מקצוע מצוינים, השיט ממשיך לגלוש לאחור ובאתלטיקה ובשחייה לא מצליחים להתקדם. עם לייקים לא בונים מסורת

אורי טלשיר, שליח "הארץ" בריו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי טלשיר, שליח "הארץ" בריו

1. שתי מדליות הארד בג'ודו אינן מבשרות שישראל היא מעצמת ספורט (וגם לא אימפריית ג'ודו, אלא מקום 18 בעולם על פי הישגי ריו), בדיוק כשם שהחזרה מלונדון עם אפס מדליות לא הפכה את נציגיה למי שביזו את מדי הכחול־לבן חסרי השיק. לא מאניה ולא דיפרסיה, כי אם כישרונות בודדים שנעזרו במשפחה חובקת, מצאו מאמנים מעולים ומימשו כישרון יוצא דופן ברגע החשוב בחייהם. אלו לא ספורטאים שהופיעו במקרה, אלא צמחו מתוך ענף הג'ודו, היחיד היום בארץ שמשלב עומק, איכות ומסורת הישגית. הנה פרט שיטלטל אתכם - היכן שיש בנייה שיטתית בהובלת אנשי מקצוע (שני הרשקו, אורן סמדג'ה) יש גם הישגים, גם אם הפוליטיקה הפנימית לעתים קשה לעיכול. זה עד כדי כך פשוט, הרבה יותר מזכייה במדליה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ