טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורי ששון זכה בארד: הענק עם הנפש העדינה הוא מעכשיו מדליסט אולימפי

אורי ששון פתח את יום התחרות מעל 100 קילוגרם בריו עם ניצחון פוליטי, אחר כך המשיך להטיח יריב אחר יריב, הפסיד רק בשניות הסיום לאגדה הבלתי מנוצחת טדי רינר, והצליח להתאושש ולהשיג מקום על הפודיום. סיכום היום יוצא הדופן של ספורטאי ענק ויוצא דופן

94תגובות
אורי ששון
MURAD SEZER/רויטרס

אחרי חצי הגמר המוחמץ, לא היה ברור כיצד אורי ששון יכיל מנטלית את הפספוס מול בכיר הג'ודוקא בעולם. ואולם, הישראלי עלה למזרן מול אלכס גארסיה מנדוסה - שבעצמו חווה יום יוצא מגדר הרגיל - והשאיר את כל מה שקרה בחצי הגמר מאחוריו. ניהול קרב מצוין, כולל אחיזה בדש השמאלי של הקובני ונטרולו כמעט לגמרי, העניק לששון מדליה על חודו של עונש. שניים לקובני, אחד לו. שוב התנגן השיר "מהפכה של שמחה" , ושוב ההמון הישראלי חוגג ביציע הישג שספק אם מישהו דמיין לפני שנתיים, עת שששון עדיין היה אלמוני וחיפש דרכו בתחרויות הסבב.  

"זה כאילו החלום שלך פתאום מתגלה מול העיניים", סיפר ששון, עיניו בורקות, ואחת מהן גם חבולה מחבטה שספג מההולנדי ברבע הגמר. "כל כך הרבה עבדתי בשביל זה, כל כך הרבה משברים, ניצחונות והפסדים, וזה פשוט רגע גדול שלא אשכח אף פעם, זה היום שלי. ניצחתי את כל הספקות, את כל הפחדים שיש לספורטאי, פשוט עשיתי את זה. וזה כמו בחיים, אפשר להגיע לכל דבר אם רוצים ומאמינים".

מדליית הארד של ששון, שנייה של נבחרת הג'ודו אחרי המקום השלישי של ירדן ג'רבי, המחישה עד כמה מוגזמות ומנותקות היו פניני הבורות שרבים בארץ התהדרו בהן. תחילה טענו שלישראלים אין בכלל טעם לקחת חלק בספורט ההישגי, ולאחר המדליה של ג'רבי דובר על הבלחה מקרית ולא מרשימה במיוחד. נכון, יש כאן ענפים אולימפיים בלי עומק ואחרים השרויים במצב עגום, אך הג'ודו הישראלי שלח לריו את אחת הנבחרות האיכותיות שהיו כאן.

אורן סמדג'ה, מאמן הגברים ומדליסט אולימפי בעצמו, הוביל לאולימפיאדה שלושה לוחמים שמדורגים בשמינייה הראשונה בעולם, שניים מהם העפילו לחצי גמר אולימפי. עד לקמפיין הנוכחי, ישראל הצליחה לשלוח רק ג'ודוקא אחת לכל אולימפיאדה, ואילו תחת מאמן הנשים, שני הרשקו, העפילו לריו ארבע לוחמות. מבחינת ההישגים, נבחרת הג'ודו הישראלית כולה סיימה את הטורניר האולימפי הזה במקום ה-18 מתוך למעלה מ-130 מדינות. 

בארץ נהנים לומר גם שישראלים נחותים פיזית. לפעמים זה גם נכון, אך ששון, הספורטאי הכבד במשלחת ואחד הנציגים הגדולים שהתחרו בכחול לבן, הראה שהודות לכישרון והסתגלות (הוא נדד לפני כשנתיים ממשקל עד 100 ק"ג אל הקטגוריה הכבדה ביותר) ניתן להצליח גם מול הגלדיאטורים האימתניים בתבל. הוא שוקל פחות ממרבית יריביו, אך לרשותו 120 ק"ג של שרירים, בשילוב אתלטיות וזריזות אדירה בהתחשב בממדיו.

מעבר לכך, ששון - הר אדם על המזרן אך טיפוס עדין נפש בעל אינטליגנציה רגשית יוצאת דופן - ביצע היום גם עבודת שטח דיפלומטית, משמעותית ומהדהדת יותר מכל סרטון הסברה. בהכירו את מקרי העבר בין ג'ודוקא ישראלים ומצריים, ועל רקע הפרסומים בעולם על הלחץ האדיר שהופעל על המצרי איסלאם אל שהאבי, ששון לא הסתפק בניסיון אגבי ללחיצת יד, אלא ממש ניגש אליו, מושיט יד לשלום.

אורי ששון אחרי הזכייה במדליית הארד
MURAD SEZER/רויטרס

הערב, לאחר שגבר על הקובני, הושיט יד אל ההישג הגדול בחייו. על צווארו כרוכה מדליה אולימפית, השלישית אי פעם של ג'ודוקא ישראלי. סמדג'ה עשה זאת ב-1992, אריק זאבי קטף אחת באתונה 2004, ובחלוף עוד 12 שנה מצטרף אליהם הג'ודוקא הירושלמי, זה שעלה על הטטאמי בעקבות אחיו הבכור. אלון ששון פרש אחרי שלא השיג כרטיס לריו, ואילו אורי חולל את אחד ההישגים המרשימים ביותר אי פעם, ודאי בחלון הזמן המצומצם. אם ג'רבי היתה מועמדת טבעית לפודיום מ-2013, ששון היה כמעט אלמוני באותה תקופה. בשנתיים האחרונות חווה התקדמות אדירה, ששיאה הערב (שישי) בריו. פעמיים סגן אלוף אירופה ומי שקרוב עד כדי שנייה מלמשוך את טדי רינר לניקוד זהב, ראוי מאין כמוהו להיות מדליסט אולימפי.

ששון סיפר על הקרב הצמוד מול רינר, ועל ההתאוששות שלו מההפסד הכואב. "רינר ידוע כבעל חוזקה לתפוס למעלה ונקלעתי לסיטואציה הזו. הייתי מאוד מותש, ניסיתי לצאת מהמצב ונתתי את כל כולי, ופתאום הוא עשה לי את התרגיל שלו. הוא אגדה, אבל הפערים בינינו מצטמצמים מקרב לקרב, וזה סימן טוב אז אני אופטימי לגביו. אני מאמין שזה הקרב הכי שקול שלו, היום הבנתי שהכל אפשרי".

"אלו בדיוק הרגעים שבהם אתה נמדד, כי זה קשה", התייחס לתחושה אחרי ההפסד ולקראת הקרב על הארד מול הקובני, "אתה יודע שהפסדת גמר אולימפי, ושוב הסרט הזה של הקרב על הארד. זה נורא, המחשבה שתעלה לקרב על מדליה ולא תזכה בה אחרי שהרגשת שעוד רגע אתה נוגע בה. זה מפחיד ועבר בראש, אבל בגלל זה יש את המאמנים והפסיכולוג, שמכירים אותי ויודעים להרים אותי. הכי חשוב שאני הרמתי את עצמי בסוף, רציתי לקחת את המדליה הזו, רציתי לעשות את זה. במהלך ההפסקה בין הקרבות כמעט התפתיתי לפתוח אתרי אינטרנט, אבל לא רציתי להיכנס לזה כי ראיתי מה קרה כשירדן זכתה וידעתי שיש טירוף". 

אורי ששון מושיט יד לג'ודוקא המצרי איסלאם אל-שהאבי, שמביט בו ולא נענה
Markus Schreiber/אי־פי

לקרב חצי הגמר מול רינר העפיל ששון בזכות עוד ניצחון מרשים, שלישי ברצף. על אף שרוי מאייר נמצא מקום אחד לפניו בדירוג האולימפי, אורי ששון ידע שמדובר עבורו בשיבוץ טוב יחסית. מתוך שישה מפגשי עבר עם ההולנדי, ששון ניצח בחמישה. גם הפעם, הישראלי היה זהיר בפתיחה וקיבל עונש על התקפת סרק. השידו הזה עורר את ששון, שהצליח שוב - בפעם השלישית ברצף היום - להטיח את יריבו המצוין בוואזארי אדיר ולפלס דרכו לחצי הגמר האולימפי.

בשמינית הגמר פגש ששון את הפולני מז'יי שרנצ'קי, המדורג 17. כמו בקרב הראשון, הישראלי נכנס למהלך בזק והשיג ואזארי מוקדם. הפולני נראה בעל כושר גופני בינוני, כרע ברך בסיום כל המהלך וכמעט שלא ניסה לשנות את גורלו בזמן שנותר.

ששון התייחס לדרך שעבר, מג'ודוקא ללא הישגים רבים ועד ללוחם שמגיע לאולימפיאדה מהמקום החמישי בעולם ומביא עצמו למיצוי ברגע האמת. "לפני שנתיים לא הייתי מועמד למדליה. אולי הייתי מועמד, לא האמנתי בתוך תוכי שאני מסוגל לעשות את זה. ההתפתחות האישית שלי קרתה, פרצתי לעצמי מחסומים שלב אחרי שלב, הכל התקבץ בשביל המדליה הזו ואני בשבועיים האחרונים הרגשתי שזה יכול לקרות ושאני עומד לעשות את זה. החלום שלי היה להגיע לפה עם אחי אלון, הוא פרש ואני הייתי צריך להמשיך את הדרך של המשפחה".

טדי רינר אחרי קרב
TOSHIFUMI KITAMURA/אי־אף־

הקרב הראשון של ששון היה, כאמור, מעניין ביותר - ולאו דווקא מהסיבות ה"נכונות". בימים האחרונים, לקראת תחילת הקרבות במשקל מעל 100 ק"ג בטורניר הג'ודו האולימפי של ריו, דווח בתקשורת המצרית והעולמית שיש אופציה כי המצרי אל שהאבי לא יתייצב לקרב בסיבוב הראשון מול ששון. ואולם, על סמך מקרי העבר של התגוששויות בין ישראלים ומצרים על הטטאמי, היה סביר להניח שיקרו שני דברים - אל שהאבי יעלה לקרב, אך בסיום לא ילחץ יד לישראלי. ואכן כך היה.

"הקרב מול המצרי היה מאוד אמוציונלי", סיפר ששון, "הרגשתי שהוא בא עם רגשות על גבול השנאה ואני באתי לעשות מה שאני יודע. הכינו אותי שהוא יהיה אגרסיבי ויכול להיות שלא ילחץ את היד".

ששון, חמישי בדירוג העולמי ואחד הלוחמים הישראלים שהגיעו לריו בכושר הטוב ביותר, נכנס מהוסס לקרב וקיבל עונש על היעדר התקפיות. בהמשך התעשת, ביצע שתי כניסות זריזות ופעמיים השיג ואזארי, שתורגמו לאיפון בדרך לניצחון מרשים תוך שלוש וחצי דקות. האירוע המתוקשר, אפוא, הגיע בסיום. שני הג'ודוקא התכנסו במרכז וקדו קידה. בשלב הזה היתה אמורה להגיע לחיצת יד. ששון לא הסתפק בהושטת יד אגבית, אלא התקדם לעברו של המצרי עם יד מושטת - מבליט את ההתרחשות הביזארית. אל שהאבי הביט בו, צעד לאחור ולא הושיט יד חזרה. הקהל באולם זיהה את הסיטואציה והגיב בשריקות בוז אדירות לעברו של המצרי ובתשואות רמות לששון, גם בסיום הקרב וגם כששניהם ירדו מהמזרן.

אורי ששון מול הפולני שרנצ'קי
TOSHIFUMI KITAMURA/אי־אף־

יו"ר האיגוד, משה פונטי, הצהיר שהוא מרוצה ומסופק משלל המתכות שהושג. הוא התייחס לקרב בתחילת היום מול היריב המצרי, וסיפר כי ששון תודרך באופן ברור גם מבחינה טקטית וגם בפן הדיפלומטי. "בסיום אמרתי לאורי 'רוץ אחריו ותלחץ לו את היד'", שחזר היו"ר, "כשאתה רוצה ללחוץ ופשוט חוזר חזרה, אז לא רואים כלום. כשאתה רץ אליו ללחוץ את היד והוא לא נותן לך, ידענו שזה יצור מצב שאנחנו באים ורוצים שלום, והם לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#