טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סכנה ברורה ומיידית: הכמעט נפילה של סימון ביילס, התאונה של מארק קאבנדיש

קורת ההתעמלות תמיד טומנת בחובה דרמה משובחת, בשל האיום הממשי שמרחף מעליה, או יותר נכון, מתחת לה. בוולודרום כולם חוששים מהתנגשות, ובה בעת מחכים לה. אמש סופקו היצרים בשני האולמות. יומן ריו

7תגובות
סימון ביילס כמעט מועדת בתרגיל הקורה
ATHIT PERAWONGMETHA/רויטר

1. אין סיפור טוב בלי קונפליקט, מתח שנבנה או חשש מפני משהו שעשוי להתרחש. גמר תרגיל הקורָה, שנערך אתמול באולם ההתעמלות בריו, הוא אירוע שטומן בחובו דרמה משובחת. לאו דווקא בגלל מה שקורה, אלא בשל מה שעלול לקרות ומרחף באוויר. כל אחת משמונה המתעמלות הטובות בתבל עולה לקורה ובמשך 90 שניות מבצעת פליק פלאקים, סיבובים, התמתחויות ופישוקים מורכבים וכל מה שדוחק אותה למצוקה.

האיום הממשי ברור לה ולכל מי שיושב ביציע ושומר על דממה - הנפילה מהקורה, שעלולה לחרב תרגיל שלם. בספורט יש לא מעט דרכים להיכשל: זינוק אטי, קפיצה מגומגמת או החטאת הטבעת - כולם מלווים באכזבה, אולם הקורה הדקיקה מסמלת את מקור הסכנה האולטימטיבי, ממש כמו תהום. במהלך התרגיל שלה וכדי לייצר דרגת קושי ראויה, המתעמלת מפלרטטת כל הזמן עם אופציית הנפילה, שוב ושוב היא נראית כמי שאוטוטו מועדת ונוחתת באזור האסור. הקהל נושם בכבדות והיא איכשהו מתעשתת, שומרת על איזון בלתי נתפש וממשיכה לדרמה הרגעית הבאה.

הסיכוי ליפול מהקורה נמצא שם כל העת, מאיץ את דפיקות הלב של הצופים וחורך את האווירה בסכין קצבים. הצופה הנייטרלי חושש, אבל במובן מסוים גם מצפה לזה על מנת לקלף את שכבות הטרגדיה הזו, כדי לא להסתפק בכמעט אלא לחוות את המשבר - לא חלילה מתוך רצון להזיק למתעמלת שעמלה כל חייה למען הרגע הזה, אלא משום שכאשר כל כך נמענים ונזהרים ממשהו, אי אפשר שלא להסתקרן ממנו, כמו תיבה אסורה או חדר סודי. בעצם לא ניתן לפחד מהאפשרות שתיפול, מבלי להבין מה באמת קורה כשהיא נופלת.

סימון ביילס, שכבר קטפה עד אתמול שלוש מדליות זהב בריו, עלתה לקורה כדי לגרוף תואר נוסף. לקראת סוף התרגיל מעדה, הקהל עצר את נשימתו והכוכבת הגדולה הצליחה בחלקיק שנייה של ריכוז להישאר על הקורה, בולמת את הנפילה לקרקע בעזרת הידיים. הטעות הזו הקנתה לה ציון נמוך יחסית, 14.733. "אני לא בטוחה", השיבה ביילס כשנשאלה מה גרם לה למעוד, "אני אפילו לא ידעתי שכף הרגל שלי החליקה עד שירדתי מהקורה וראיתי את ההילוך החוזר על המסך. אני לא באמת יודעת מה קרה". 

מיד אחרי האמריקאית, עלתה ההולנדית סאנה וייפרס. דווקא אצלה העסק נראה די בטוח. ללא תזוזות חדות או קשיים בשמירה על שווי משקל, הציגה תרגיל נקי וקיבלה - לא לפני המתנה נצחית - ציון  15.466, בדרך למדליית זהב מרעננת על חשבונה של התופעה האמריקאית, שהסתפקה לבסוף במקום השלישי.

במדליית הכסף זכתה עוד אמריקאית, לורן הרננדז, אך דווקא איזבלה אונישקו, נציגת קנדה על אף הגוון הסובייטי בשמה, היתה זו שסיפקה לקהל את הרגע הנחוץ ביותר. מבין שמונה המשתתפות בגמר שנמנעו מכך, אונישקו היתה היחידה שנפלה מהקורה. הקהל - חוזה ברגע שמפניו הוא כה חרד - הסדיר נשימה וצפה בה עולה בחזרה ומשלימה את התרגיל. העונש מהשופטים היה כבד - ציון 13.400 ומקום אחרון בגמר, אך הצופים מחאו לה כפיים. מובן שביקשו בעיקר לעודד אותה ולטשטש את המבוכה. אך אולי, בסתר ליבם, חלק מהם גם הודו לה על שסיפקה להם את הקתרזיס המגונה הזה. הנפילה לפעמים מגיעה, ואפילו יוצאים ממנה בשלום.

מומחי ההתעמלות הסבירו שאם יש מכשיר שיכול לעצור את ביילס, הרי שזוהי הקורה. סכנת הנפילה, הם אמרו, קיימת ויכולה לפתע לקלקל לכל אחת, גם אם היא הטובה מכולן, את חלום הזכייה.

איזבלה אונישקו נופלת מהקורב
MIKE BLAKE/רויטרס

2. עשרים צעדים מאולם ההתעמלות נבנה הוולודרום, בית אופני המסלול ואחת היצירות הארכיטקטוניות המרהיבות בפארק האולימפי. אתמול בערב התקיים מקצה גמר האומניום לגברים, ובו חמד הבריטי מארק קאבנדיש מדליה אולימפית ראשונה.

גם כאן היתה בלילה של חשש וכמיהה לעימות. בכל עשר הקפות ישנו מיאוץ ביניים, ואז הרוכבים מדוושים באמוק כדי לחצות ראשונים ולקבל ניקוד שיסייע להם בדירוג הכללי. הגלגלים שלהם כמעט משיקים במהירות אדירה, ובכל פעם מחסיר הקהל פעימה שמא מישהו מהם ימתח את הגבול ויימרח על המשטח.

מהלך האונישקו, בגרסתו הדו גלגלית, הגיע באמצע המירוץ. קאבנדיש, שהתברג בין המובילים, חתך בעיקול את הדרום קוריאני סאנגהון פארק, שעף מהאופניים אל המסלול. כך, בתור שניות, נולדה לה תאונת שרשרת ומספר רוכבים התרסקו. חייבים להודות, גם כאן היו יצרים שסופקו לצד הדאגה. כ-160 הקפות סביב אותו תוואי, ללא שום תפנית ובאולם יפהפה אך ממוזג באופן מחפיר, הן מתכון בטוח לשעמום. הכל סטרילי ומונוטוני מדי, רק מזמין את ההתגוששות שמייצרת ריגוש.

קאבנדיש אחרי התאונה, פארק שוכב על המסלול מאחוריו
Pavel Golovkin/אי־פי

כל הרוכבים התאוששו וחזרו לרכוב, למעט פארק שפונה מהמקום על אלונקה. האיטלקי אליה ויביאני, עוד ניצול מהתאונה, זכה במדליית הזהב ומירר בבכי. קאבנדיש המשיך לסגנות ולפודיום ראשון באולימפיאדה, אך המהומה שחולל לא התקבלה אצל כולם בשוויון נפש. רוכב העבר, הדני מייקל רסמוסן, פרסם ציוץ נוקב מאוד. "מה שקאבנדיש עשה גרוע יותר מכל מה שתעולל מעבדה רוסית ויש לפסול אותו", כתב, מאשים למעשה את קאבנדיש שהוא גרוע יותר מרוכב מסומם.  

בניגוד לאונישקו, שהזריקה לקהל את מנת האדרנלין אך ניזוקה בעצמה, קאנבדיש הצליח לאפות את עוגת הדרמה ולהישאר שלם, עם ההישג לו ייחל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#