טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירה ויגדורצ'יק: "שמרנו על מקום שישי. נתאמץ כדי לעלות"

נבחרת ההתעמלות האמנותית לא שדרגה את ביצועיה מהמוקדמות, ונותרה מחוץ לפודיום. ויגדורצ'יק שוחחה עם הנשיא ריבלין, סיכמה קמפיין סוער והזכירה: השיפוט פוליטי. אידה מיירין: "מה שקרה על המשטח זה מה שאמור היה לקרות. הוצאנו מעצמנו כל מה שיכולנו"

14תגובות
נבחרת ההתעמלות האמנותית עם המאמנת אירה ויגדורצ'יק
DAVID GRAY/רויטרס

הן צעדו יחד, זו אחר זו, מחזיקות ידיים ומחייכות. לפני כחודשיים בחולון, אחרי שזכתה הנבחרת האמנותית במדליית זהב היסטורית באליפות אירופה, היא התקבצה מול הכתבים המשתאים. הנרגשת מכולן היתה אידה מיירין, שבכתה מאושר ודיברה כשדמעות זלגו על לחיה.

גם היום, אחרי המקום השישי בגמר הקרב רב האולימפי בריו, עיניה של מיירין לא נותרו יבשות. היא מחתה דמעה, נשענת עם המרפק הדקיק והחזק על כתפה של הקפטנית אלונה קושבצקי, ופניה נראות מתרפקות ומנסות להכיל את התקופה האינטנסיבית ביותר בחייה.

מאז גיל ארבע, קושבצקי, מיירין, יובל פילו, קרינה ליחבר וקטרינה לבינה בנו את עצמן, כל אחת במעטפת שלה, וחלמו על אולימפיאדה. לפני יותר משלוש שנים, עם סיום מחזור לונדון שאותו חתמה נבחרת ההתעמלות במקום השמיני בגמר, הוחלפו כל המתעמלות. החמישייה הנוכחית, בניצוחה של אירה ויגדורצ'יק כשלצדה אלה סמופלוב, רעיה אירגו והכוריאוגרפית איילת זוסמן, הורכבה והפכה לנבחרת הקבוצתית הטובה בישראל.

רבים ראו בה מועמדת אפשרית גם לפודיום אולימפי בריו, ודאי אחרי ההצלחה הכבירה בחולון, אלא שאז הגיעה התקרית בגביע העולם בקאזאן, שם על פי עדויות המתעמלות בעטה ויגדורצ'יק בלבינה, מה שהכניס את הנבחרת לסחרור של האשמות ושיבושים לקראת הישורת המכריעה בקריירה.

אידה מיירין בוכה
אורי טלשיר

אתמול במוקדמות, שני תרגילים כמעט נקיים הבטיחו לישראל את המקום השישי והכרטיס לגמר. היום, מול שבע נבחרות חזקות שחמדו את המדליה בדיוק כמוה, הביצועים של ישראל לא היו מלוטשים מספיק כדי להיכנס לפודיום האולימפי. רוסיה, ספרד ובולגריה עשו זאת טוב ממנה, והיא נותרה שישית, בדיוק כמו במוקדמות.

אחרי שתיקה ארוכה וחריגה, ויגדורצ'יק עצמה שחררה מעט את הרסן. מול המיקרופונים של התקשורת שמרה על איפוק, אך כשיו"ר האיגוד, אופיר פינס, הצמיד לה לסנטר סמארטפון ממנו בקע קולו של נשיא המדינה, רובי ריבלין, ניתן היה לראות את המאמנת מקלפת מעצמה שכבה או שתיים של קרירות ושליטה.

"שאלו אותי אם התרגשתי ועד עכשיו עניתי שלא", אמרה ויגדורצ'יק לנשיא, "עכשיו אני נרגשת ומתרגשת. אתה הצלחת, תודה רבה. נגעת לי ללב. אני מאוד סגרתי אותו, אבל בשבילך הוא נפתח ממש".

שפתיה דיפלומטיות, אך מבע פניה מסגיר במעט את הסערה שמתחוללת בתוך מי שכמעט נושלה מתפקיד המאמנת הראשית, רק כדי לחזור ולהוביל את הקאדר שאותו בנתה במו ידיה.

המתעמלות האמנותיות בתרגיל החישוק
Rebecca Blackwell/אי־פי

"ראיתי היום שגיאות ואני תמיד רואה שגיאות, בין אם יש מדליה או אין מדליה", ניתחה בסיום ויגדורצ'יק את ההופעה הישראלית, "האולימפיאדה זו תחרות אחרת והתמודדנו בתנאים בלתי רגילים. נכנסו ראשונים לאולם כשהיה רטוב וקשה להרים סרטים. אנחנו מתמודדים עם סיטואציה שלמדינה אין אף נציגות שיפוט באיגוד העולמי. כל המדינות חזקות מאוד, זו התמודדות כמעט בלתי אפשרית ושונה מאליפות עולם או אירופה, שם תמיד יש שופטות מהמדינה שלך. פה כביכול השופטות נייטרליות, אבל יש שבע שופטות מלמעלה שהן הקובעות".

"ההתמודדות היא כמעט לא שווה מבחינת פוליטיקה, ואנחנו חיים עם זה. אתמול היינו על הקשקש במוקדמות כי יש סביבנו מדינות מאוד חזקות. אנחנו שומרים על מקום שישי ונצטרך להתאמץ עוד כדי לעלות. זה ספורט סובייקטיבי ואף פעם לא הסתרתי שגם כשיש מדליה, אנחנו מתמודדים מול התייחסות למדינת ישראל וזה חלק מהענף שלנו. התחממנו במשך שעתיים באולם שהוא אוהל, רטוב לגמרי, ומתברר שהמדינות האחרות מתאמנות שעתיים במקום אחר. אני לא חיה בשוויון לעולם. הנבחרת תמשיך, אבל האיגוד יחליט לגבי איך שהיא תיראה החל מעוד יומיים".

בדרכה הישירה והססגונית, התייחסה גם לעתידה: "מרגע זה אני מפוטרת מהאיגוד על פי החוזה שלי מלפני ארבע שנים, אני פרילנסר. מישהו רוצה לקחת אותי לעבודה?", שאלה בחיוך וסירבה להתייחס לשאלת הבעיטה. "האירוע היחיד שקרה הוא אולימפיאדה, מקום שישי, 23 מדליות במשך שלוש שנים לנבחרת, זה האירוע שקיים".

אירה ויגדורצ'יק והמתעמלות במהלך התחרות
MIKE BLAKE/רויטרס

"אין לי מילים לתאר את מה שעברנו פה, אחת החוויות שבחיים לא נשכח, אחת-אחת לחוד ובתור קבוצה", סיפרה קושבצקי, תמיד ראשונה להתאפס ולחדד את המסר הערכי מול התקשורת, "אני גאה בכל מה שהצלחנו לעשות בשנים האלה וגם כאן במיוחד. הצלחנו להגיע לרגע הגדול הזה שכל כך חיכינו לו. מה שהיה לא השפיע עלינו, לכולנו היתה מטרה משותפת להגיע לפה ולעשות את המיטב, וזה מה שעשינו".

"זה מלמעלה", שיתפה מיירין מה היא מרגישה לגבי פקשושים קטנים שארעו היום על המזרן, "הציונים שקיבלנו ומה שקרה על המשטח זה מה שהיה אמור לקרות. סיימנו שלוש שנים בגאווה, הוצאנו מעצמנו את כל מה שיכולנו וכנראה שככה זה אמור היה להסתיים. סיימתי שלוש שנים עם הקבוצה המדהימה זו, הן כמו אחיות בשבילי. תקופה עם המון רגשות וגמר אולימפי, לא כל בן אדם מגיע למעמד כזה".

בשתי האולימפיאדות הקודמות, אף מתעמלת קבוצתית לא המשיכה הלאה לעוד קדנציה. לפחות בינתיים, לא ברור מה מתכננת כל אחת מבין החמש. קושבצקי התבשרה בידי הוועד האולימפי שהיא זו שתישא את דגל ישראל בטקס הסיום, אחרי שנטע ריבקין, המתעמלת האישית, עשתה זאת באירוע הפתיחה. אמנם ריבקין סיימה הפעם מחוץ לגמר והנבחרת דורגה במיקום זהה לבייג'ין 2008, אך בשנתיים האחרונות קרה משהו מיוחד, מעבר להישגים הגדולים ולאמירות המפוקפקות של ויגדורצ'יק. בדרכה, הנבחרת הזו נגעה כמעט בכולם. הקהל הישראלי, גם מי שאינו יודע לפענח מה בדיוק ראה בתרגיל, למד להעריך התעמלות אמנותית. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#