"הרי הכל בא מאהבה, לא? ככה לימדו אותי"

הפועל ת"א, מה זה להיות אוהד, הסופרבול ובדיחה על חמור וסוס. סגור לי ת'פינה גנוז עם אריק איינשטיין ז"ל מפברואר 2012

עירד צפריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עירד צפריר

בפברואר 2012 עשיתי כתבה על מחאת אוהדי הפועל ת"א נגד בעלי הקבוצה אלי טביב. במסגרת הכתבה, פניתי גם לאוהד מספר 1, אריק איינשטיין, וביקשתי לשמוע את דעתו על המצב. זו היתה השיחה הראשונה והאחרונה שלי עם האיש הגדול הזה. עד היום, היא מעולם לא פורסמה.
***

הלו, אריק?
כן.

שלום, קוראים לי עירד, אני עושה כתבה על המחאה של האוהדים נגד טביב.
שחרר, שחרר אותי.

רציתי לדעת אם תוכל לתת לי את הכבוד קצת לשמוע את התובנות שלך על המצב.
לא, לא, בשום אופן לא.

למה?
כי זה יותר מדי כבר, זה אובר. מה יש להגיד?

שאלה מאוד בסיסית: אם אתה מבין על מה המחאה הזו בעצם?
אני לא רוצה להתייחס כי כל מה שאני אגיד, אתה מבין, זה כבר כל כך בנאלי וכל כך אין חשק להתעסק בזה. לפחות לא לדבר על זה, אני על כל פנים. כל פעם באים אליי, מצלצלים בתור האוהד, מה אוהד מספר 1, זה מעצבן אותי. אני בקטע הזה סתם עצוב לי וזהו, אין לנו שליטה הרי על המאורעות.

אני גם לא אוהב את ההגדרות של אוהד מספר 1, אני חושב שאתה אוהד בדיוק כמו כל אחד אחר.
לא חשוב, בשורה התחתונה אין לי חשק להתייחס לזה בכלל. אין לי שום רצון.

אני רק רוצה לצורך הכתבה לשאול אותך כאוהד מן השורה, כמו שאני שואל אוהדים אחרים, אם אתה מבין על מה המחאה הזו, כי נראה שאנשים לא כל כך מבינים.
אני לא רוצה להתייחס, אתה שואל אותי ואני שוב מצטער לאכזב אותך. זה עכשיו להיכנס לשיחה עמוקה על טבע האדם ולמה אנחנו פה ומה עושים ומה זה ספורט ויושר ושקר וכל מיני ערכים. למי יש עכשיו כוח לדבר על זה? הרי זה הכל ברור, יש פה ושם ניואנסים, לא שילם כסף לזה וזה, אבל בגדול זה דבר מחריד.

איינשטיין. חרת מצב נפשי חדש על סמל הפועל ת"א - "גאוות ההפסד"צילום: מתוך הקליפ "אדומה שלי"

מה מחריד?
המצב הזה, מה יש לדבר על זה, זה כל כך גרוע. זה ברור לכולם, מה יש להכביר במילים. דבר שבנוי על אהבה הופך למין דבר כל כך מלוכלך ומכוער. הרי הכל בא מאהבה, לא? ככה לימדו אותי.

השאלה אם המצב באמת כזה גרוע כי כשאני דיברתי עם אלי טביב הוא אמר לי 'מה יש למחות? הקבוצה במקום השני, הבאתי הישגים גדולים בשנים האחרונות, אנחנו יותר מצליחים ממכבי ת"א וממכבי חיפה. על מה בדיוק המחאה פה?'. אתה מבין?
אני בטח שאני מבין, רק שאני לא רוצה להתייחס, יש לי תשובה לזה אבל אין לי חשק להיכנס לזה. אין מה להגיד, עכשיו להגיד שמה שהוא אומר זה לא הכל בחיים ויש גם את האהבה והדרך ואיך נעשים דברים. אבל עם מי לדבר? לעצים ולאבנים, עזוב, זה לא עניין של הפועל, זה עניין הרבה יותר עקרוני, עלינו, על בני האדם. כדורגל זה רק ביטוי למה שקורה איתנו, אתה מבין?

מעציב אותך שהאהבה הגדולה שלך תלויה בבעל הון כזה או אחר?
ברור, נו ברור, אבל כל הדברים האלה הם ברורים.

אתה לא יכול לקנות את הקבוצה? שמעתי שעושים כסף לא רע מתמלוגים באקו"ם.
חהחהחהחה, כן, יפה. אני אולי יכול לקנות עציץ.

אולי עוד תכתוב על זה שיר.
אני ממש לא רוצה להתייחס. אבל אני מסביר לך גם למה, זה פשוט לי היה לי לזרא. גם עושים לי כל מיני דברים, אני מדבר עם איזה עיתונאי בטלפון, חבר נגיד, מקשקש על הפועל ולמחרת פתאום אני רואה בעיתון וזה כאילו אני כתבתי טור. מי רוצה לכתוב טור בכלל? בא לי להקיא, מה אני רוצה לכתוב טור על הדברים האלה, על השערורייה, על הכאב לב? אין לי חשק, די כבר, די. זה מפריע, זה מפריע. אני איש מפורסם אז עושים ממני האוהד מספר 1 וזה, איזה קשקושים, זה מפריע לי. אני משתדל להיות ככל האדם, אבל תמיד מתלווה לזה איזשהו בגלל המפורסם, כל הזיוני מוח האלה. ופתאום אתה אומר משהו מהשרוול ואתה רואה את זה באיזה כותרת. מי בכלל התכוון?

האמת שאני עושה כתבה על הנושא בגדול, רק רציתי לקחת ממך כמה משפטים, לא התכוונתי מלכתחילה לעשות מזה...
איך אמרת קוראים לך?

עירד.
ע-י-ר-ד?

טוב.
מה זה הדבר הזה?

הנכד של קין בתנ"ך.
עירד? מי הביא את זה?

ההורים שלי.
מאיפה, מה הם ילידי הארץ?

כן, אמא שלי למדה בעירוני ד'.
אה ואללה? יפה עירד, זה מצלצל טוב.

לא שמעת את השם הזה אף פעם?
ערוד אני שמעתי, זה איזה מן חמור כזה, לא?

חחחח. יש מצב, כן. טוב, יש לי תובנה שרציתי להגיד לך: מסתבר שבשביל טביב החולצה האדומה היא כן מציאה.
כן, מה שתגיד בסדר, אבל לעיתון אני לא רוצה להתייחס בכלל, אני יכול להתקשקש איתך קצת. למרות שאני גם צריך כבר ללכת.

טוב, אני לא אפריע לך, אני מכבד אותך יותר מדי. תודה אריק, רק בריאות.
רק לקינוח תשמע, סוס יושב על המרפסת בבית ופתאום עובר למטה חמור. הסוס שותה קפה ואומר לחמור 'חמור, בוא עלה שתה איתי איזה כוס קפה'. החמור אומר 'יש לי זמן, למה לא'. נכנס אל הסוס הביתה, רואה על הקירות מלא פוסטרים של סוסים אציליים כאלה, ערבים, גזעיים. שותה את הקפה והולך. למחרת החמור יושב על המרפסת שלו, רואה את הסוס עובר למטה. אומר לו 'סוס, סוס, בוא תעלה למעלה, תשתה איתי קפה'. הסוס אומר 'ואללה, אתמול שתה אצלי, אני אבוא, אשתה אצלו'. נכנס, עולה למעלה ורואה על הקיר בבית של החמור פוסטר ענק של זברה. אז הסוס אומר לחמור 'תגיד לי, מה זה?'. אז החמור אומר לו 'אה, זה בתקופה ששיחקתי ביובנטוס'.

חחחחחחחח.
זה הרס אותי.

גדול. חומר חדש?
כן, מישהו סיפר לי. עצם המצב הזה שסוס יושב על המרפסת...

אתה רואה את הסופרבול הלילה, הג'איינטס נגד הפטריוטס?
נו, איזו שאלה. הם לא מתחילים עד שהם לא רואים שאני יושב בכסא. אני בעניינים בשנים האחרונות.

גם אני, המשחק הראשון שראיתי באורך מלא היה הגמר בין הג'איינטס לניו אינגלנד בפעם הקודמת לפני ארבע שנים. חבר הסביר לי את המשחק תוך כדי שאני צופה, עד אז לא הבנתי את החוקים.
וואי וואי, איזה משחק. זה שבשנייה האחרונה הייתה את התפיסה הזו?

כן, כן.
דייויד טיירי קראו לו. לא האמנתי שאני רואה את זה. ישר אחרי זה היה טאצ'דאון מדהים שעם קצות האצבעות ברגליים הוא הצליח להישאר. אבל התפיסה הזו, עם כמה חיות באוויר והוא קופץ ותופס את זה בצורה שלא תופסים פוטבול.

כן, הוא ממש הדביק את הכדור לקסדה שלו.
אה נכון, נכון. ובסוף, איליי מנינג הזה, כמה שניות לסוף, הוא מסתבך ורצים אחריו שלושה והוא ביניהם, מנער אותם, לא האמנתי שהוא עושה את זה.

רק בשנים האחרונות למדתי להבין איזה משחק מדהים זה.
האח שלו סופרסטאר.

כן, פייטון מנינג.
אבל ההוא חיית טרף, הבריידי הזה, תדע לך.

אני עם הג'איינטס.
הוא אדיר בריידי.

תמיד אהבת פוטבול?
לא, לא, בשנים האחרונות.

גם אני.
אני לא רואה כל משחק, אבל בסופרבול בטח אני אראה. כל החגיגה, איזה בית משוגעים זה האמריקאים האלה, אינפנטילים. מצד אחד, הם הכי חכמים, אינטליגנטיים, שרים והכל. מצד שני, הם חתיכת מטומטמים, זורקים פצצות אטום, איזה דבר דפוק זה, אתה מבין את הקיצוניות שלהם? מיליארד וחצי כנפי עוף!

כן.
מה כן? מה כן? זה יום שחור לתרנגולות. מיליארד וחצי!

טוב, אז תהנה מהמשחק ותהנה מהחיים.
טוב, אני מצטער, אבל אני לא רוצה להתייחס. בהזדמנות אחרת.

בהזדמנות.
על הכיפאק.

יאללה אריק.

יאללה.

יום טוב.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ