בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאיר מליקה: "אני מתחיל להרגיש אשם במה שרובן ראיוס עשה"

העבירה הקשה על רפי דהן הזכירה את המפגש הכואב בין מאיר מליקה לרומן פץ. 20 שנה לאחר מכן, חלוץ מכבי ת"א לשעבר "יכול להגיד את האמת"

12תגובות

מאיר מליקה, אהלן מדבר עירד מעיתון "הארץ". מה העניינים?
בסדר גמור.

חשבתי על להתקשר אליך ישר אחרי המשחק אתמול. בינתיים שלמה וייס מ"וואלה" הקדים אותי.
הקדימו אותך, אני אגיד לך משהו - כשניצחתי את הדרבי לא התקשרו אלי ככה. אני מתחיל להרגיש אשם במה שראיוס עשה, עוד רגע אני אחשוב שאני עשיתי את זה.

גדול. עם מי ההזדהות שלך גדולה יותר, עם רובן ראיוס או עם רפי דהן?
בוא אני אגיד לך משהו, החלטתי אחרי הראיון הקצרצר הזה ב"וואלה" שאני יותר לא מגיב בעניין הזה.

למה?
כי אני רואה את התגובות וזה תכף יחרוג. עשיתי טעות שבכלל הגבתי כי כשאבא שלי נהרג בתאונת דרכים ראיתי תגובות של אוהדי מכבי חיפה "מגיע לו, מגיע לך, טוב שזה קרה". שתבין, התקשרו אלי מהטלוויזיה להזמין אותי לטל ברמן בערב ולקופמן ולאיינשטיין ברדיו, וסירבתי להם. אמרתי להם, מתי שתרצו לדבר איתי על כדורגל – יש לי הרבה מה להציע – דברו אתי.

ראיתי שאתה אומר שאתה מבין את הגב שמכבי חיפה נתנה לראיוס.
אל תחלוב אותי, ראית מה שאמרתי.

אני יודע, רק רציתי לציין שיש הבדל מאוד משמעותי בין המקרים. ראיתי עכשיו את הגליץ' שלך על רומן פץ עוד פעם ביוטיוב ויש מצב שלא ניסית לפגוע.
20 שנה אחרי, אני יכול להגיד את האמת, אף אחד לא ישפוט אותי, לא יעשו לי כלום כבר, אני כבר לא יכול לשחק כדורגל.

צפו בעבירה של מליקה על פץ:

ברור. ראיוס גלש עם שתי רגליים קדימה, ישירות לשוק, זה נראה הרבה יותר גרוע. אבל, הבדל אחד: הוא התנצל ישר בסיום, אתה לעומת זאת נתפסת במצלמות עם המשפט המפורסם "אברם, זיינתי אותו".
אני מוכן לשבת אתך על זה מתי שאתה רוצה, תביא את המצלמות ואני אוכיח לך שמה שנעשה במצלמות זה פברוק מוחלט.

הביאו קורא שפתיים.
הקורא שפתיים כנראה אף פעם לא היה חירש, ותאמין לי אני יודע מה אמרתי. הייתי יכול לומר לך היום "שיילכו קיבינימאט כולם, זה מה שעשיתי ושיקפצו לי", אבל זה לא מה שעשיתי. אתה יודע, יש קללות במהלך משחק, ומן הסתם זה מקלל את זה וזה זורק מלה לזה. ערכו קטע ממשפט שאני אומר לאבי כהן (הירושלמי – ע"צ) "תזיין אותו" והדביקו את הקטע הזה אחרי התאקל ואמרו שהלכתי לכיוון הספסל ואמרתי לאברם גרנט "זיינתי אותו".

אז על מי אמרת לאבי כהן "תזיין אותו"?
זה בכלל היה על קנדאורוב, כי כל המשחק הוא רדף אחריי "אני אפרק אותך, אני אפרק אותך".

אחרי הפאול שלך על פץ.
אחרי הפאול, ואז גם אמרתי לאבי כהן. הרי אם אתה זוכר המשחק הזה עלה לרמה אגרסיבית שלא נראתה אף פעם. המשחק היחיד שראיתי בחיי בארץ שהיה יותר אגרסיבי זה נגד נבחרת אוסטרליה, שהגיעה בפעם הראשונה לישראל עם פרנק ארוק. העיפו פה אנשים באוויר, היה מטווח. במשחק ההוא נגד מכבי חיפה היו כניסות הרבה יותר חזקות בשני הצדדים מהכניסה שנתתי לרומן פץ. באחד המקרים סרגיי קנדאורוב אמר לי "חכה, אני אפרק אותך", מצלמה תפסה אותי אומר לאבי כהן "אני עם צהוב, תזיין אותו". הורידו את הצהוב, נדבקו לי לשפתיים וכתבו במקום "תזיין אותו", "זיינתי אותו". ערכו את זה, זה משפט שנאמר בכלל שבע דקות אחרי המקרה, בלי קשר למקרה. התקשורת מחפשת דם ומצאה דם.

אפילו מצאתי בבלוג של יואש אלרואי כתבה על המקרה. מכבי יצאו נגד התקשורת אז, רפי עגיב אמר שזו עריכה מגמתית.
עריכה מגמתית, אני אומר לך. מי שנכנס אז לתמונה זה מאיר איינשטיין ואנחנו רואים אותו היום – אתה פותח את הטלוויזיה, מה אתה רואה אצלו? אתה לא יודע אם זה קרב סייף או תוכנית טלוויזיה.

צילום מסך

היום הוא הרבה יותר מתלהם מפעם.
אני אומר לך שבזמנו הוא עלה גל על הדבר הזה. הוא שידר אז את המשחק בערוץ 1, לקח וערך את זה. בהחלטה של מכבי ת"א שאמרה לי "אתה לא מתראיין בנושא, תחזור לשחק כדורגל", לא התראיינתי.

זו הסיבה שלא התנצלת?
קודם כל, זה לא נכון מה שאתה אומר. יומיים אחרי המקרה הייתי בבית חולים אצל רומן פץ, ניגשתי לבקר אותו. לא הייתי צריך להתנצל בפני אף אחד, רק בפניו. התקשורת היתה שם, לי יש תמונה בבית מצולמת אתו, אני ושמעון קורק נסענו אליו. התנצלתי ובזה נגמר הסיפור. אתה יודע מה משגע בכל העניין? כל כך הרבה תאקלים מכוערים היו פה, כל כך הרבה. מאיר איינשטיין הרים את הנושא הזה על הגב שלי, יצא לדרך ובדרך אכל מן הסתם עוד כמה אנשים.

באיזשהו מקום, היה לך קצת מזל במרכאות. תחשוב איזה לינץ' תקשורתי עושים היום בעידן האינטרנט והפייסבוק והטוויטר ואינספור תוכניות ספורט.
אתה טועה, הוא היה הרי משדר בערוץ 1, ב"מבט" של חיים יבין. מהדורה מרכזית, לא יודע אם מישהו בכלל ידע על ערוץ 2. אנשים היו באים הביתה, פותחים טלוויזיה והיה 50 אחוז רייטינג יום-יום. תקשיב, הגדילו לי את השפתיים ונכנסו לי לפה, היתה פה כזו מגמתיות. הוא לא שאל את השופט, אני לא אשכח שיעקב שיינר ניגש אלי ואמר לי "מאיר, ראיתי את המקרה, ראיתי שהיתה פה גלישה רגילה, צירוף מקרים. אני חייב לתת לך צהוב כי הוא שבר את הרגל, זה אפילו לא תאקל של צהוב".

שיינר אמר אחרי המשחק "אני לא אורטופד".
את זה אני לא זוכר, אני מדבר אתך על דברים ביני לבין שיינר. הוא אמר לי "אתה באת בפנים שלו, לא באת מאחורה". תקשיב, בתאקל של אלון חלפון על אלון ברומר אני גם הייתי במגרש לצערי. חלפון רדף אחריו מאחורה ונכנס בו, כמו חתול ועכבר – הוא התיישב לו על הגב.

צפו בתאקל של חלפון על ברומר:

זה היה בכוונה?
לא חושב. לשבור רגל בכוונה זה מאוד קשה. המקרה היחיד שראיתי בכוונה זה המקרה הזה עם ראיוס ורפי דהן.

אתה יודע מה נגנבתי, ראיתי את צירופי המקרים בין אז והיום. זה היה בדיוק לפני 20 שנה, מרץ 1994.
אין שום צירוף מקרים.

הפאולים שונים בתכלית, אני מסכים איתך, אבל תקשיב – רומן פץ היה בן 24, רפי דהן בן 24. שני המשחקים בקריית אליעזר. רפי דהן גם מושאל ממכבי ת"א.
אני יכול להגיד לך על עוד אחד שהיה בן 24 ושבר שם את הרגל, לא נגמור עם זה. אני שיחקתי בקרית אליעזר נגד מכבי חיפה, יצאתי למתפרצת עם איתן לוי, שניים על אחד – על יוסי קרמר. קרמר ראה שהוא לא מגיע לכדור, הוא קפץ על איתן לוי, שבר לו את הרגל והשאיר לו אותה תלויה בגרב. הקאתי אחרי זה.

הכדורגל של אז היה הרבה יותר אלים.
לא היתה הגנה על השחקנים, אתה מדבר עם אחד שבתור חלוץ היו מפרקים לו את הצורה. קיבלתי פה פצצות, העיפו אותי באוויר מיליון פעם, לא היה דבר כזה עבירה מאחור. שחקן היה מפרק מאחור, מסתובב וחוזר לרחבה. עם השמירות שיש על שחקנים היום (מבחינת שיפוט – ע"צ) הייתי חוגג. אני כבר לא מדבר על זה שהיום משחקים בדשא ואנחנו שיחקנו בבוץ. מבחינת אלימות במשחקים, הבלמים היה להם יתרון אדיר – היה יושב לך על הגב, צובט אותך, מרביץ, מתקל אותך מאחורה – פאול, לא קרה כלום. היום אתה רק נוגע בשחקן מאחורה והבלם מסכן, לא יכול לגעת בך יותר.

אתה יכול לאשר לי פרט טריוויה, שאתה היית השחקן הראשון שעבר ישירות ממכבי ת"א להפועל ת"א?
כן. זה נכון, מהפועל למכבי עברו לפניי – גבי לסרי, מיקי בן שטרית. לכיוון השני הייתי הראשון.

במסגרת העסקה ההיא דדי בן דיין עבר מהפועל למכבי?
לא, מה פתאום, דדי היה שחקן נוער כל הזמן במכבי. כששיחקתי בבוגרים בן דיין היה בנוער.

הוא הגיע מהפועל בגיל נערים.
אבל זה לא היה במסגרת העסקה. הוא הספיק להתאמן איתי בבוגרים כשחקן שמשלים בסגל.

אז זו טעות בויקיהפועל.
בעסקה שלי אף אחד לא עבר, זו היתה השאלה של עונה וחזרתי למכבי ת"א.

צריך להגיד עליך גם דברים טובים מבחינה ספורטיבית, דיברנו בכתבה שעשיתי במלאות 10 שנים למשחק השרוכים. ציינתי אז שהיית בין היחידים שנלחמו באותו משחק.
אני יכול להגיד לך שאני מאחל לכל אגודה בארץ שחקן כמוני מבחינת הגינות ספורטיבית. גדלתי בבית של ספורט, התחנכתי בצורה ספורטיבית, גדלתי במועדון הכי גדול וטוב בארץ מבחינת חינוך ספורטיבי שזו מכבי ת"א. אז שאף אחד לא יחפש ויסתכל קודם אצלו, אני מחנך שחקנים להתנהג בצורה ספורטיבית.

נמרוד גליקמן

מה אתה עושה היום?
אני מתעסק בכלל באופנה. התמימות שהיתה לי אז במשחק של בית"ר נגד בית שאן, לא ידעתי דבר כזה לתת משחק. לא הרבה חלוצים זכו לשחק 10 שנים בבוגרים של מכבי ת"א ועברו שם טובי החלוצים.

במשחק השרוכים לא הרגשת שמוכרים אותך?
שמע, הייתי כל כך ממוקד בניסיון לנצח, רק כשנגמר וירדתי לחדר ההלבשה הבנתי מה קרה.

כשעשית מבצע מדהים ונתת לסרג'ן צ'ולקוביץ' שמסר לאיציק קורנפיין, לא הרגשת משהו חשוד?
שמע, נכנסתי לא להרבה זמן, בישלתי את השער הראשון שלנו לאלמוג חזן ואחרי זה עשיתי פעולה מדהימה ובגליץ' בישלתי לצ'ולקוביץ'. הייתי כל כך ממוקד במשחק, כשנגמר וירדתי לחדר הלבשה שחקנים אמרו לי "תגיד לי, מה אתה עושה?!". אמרתי להם, "אני לא מבין על מה אתם מדברים בכלל". המלה מכירה לא נכונה כי לא היה שם כסף, הם החליטו שנותנים את המשחק וזה הכל. היו שם הבטים פוליטיים. כשיצאתי משם אמרתי להם "אתם גמרתם את הסיפור שלכם, אתם תימחקו". זה גם מה שקרה בסוף.

גם סיפרת לי אז שאוהדי הפועל רצו להעניק לך גביע הוקרה על המשחק שלך.
נכון, נכון, באמת, התקשרו ואמרתי "לא צריך, על מה גביע הוקרה? על זה שהייתי בסדר ושיחקתי רגיל?". כל החיים שלי שיחקתי ככה, אז נקבל על זה גביע?

כשהיית בהפועל הקהל קילל אותך?
מה פתאום, קיבלו אותי מדהים. שם עברתי את הפציעה הקשה שלי, קרעתי את הצולבת האחורית ושם התחיל הסרט של הבעיות בקריירה. זו היתה פציעה שממנה היה לי מאוד קשה לחזור. כשחזרתי עוד זכיתי שם ב"כדורגלן החודש", עוד היה אז דבר כזה. חזרתי בכושר מדהים ואז מכבי אמרו לי "אתה חוזר אלינו, אין מה לעשות". עם הקהל של הפועל היתה לי כימיה מצוינת.

תגיד, אבל במגרשים לא קיללו אותך הרבה אחרי אותו מקרה?
תקשיב, הייתי מגיע לטדי למשחק עונה וקיללו אותי כמו שקיללו את אבי נמני ואיציק זוהר כי היתה יריבות ספורטיבית. בשום מקום לא סבלתי מבעיות, המקום היחיד זה היה במכבי חיפה. אפשר להבין אותם, לגיטימי. אני רק לא יכול להבין את התגובות שלהם, יש שם כמה חולירות, אבל אתייחס לכל אחד שכותב משהו בטוקבקים?

עזוב טוקבקיסטים זה סאדיסטים, זה כבר הוכח מדעית.
לא יודע, אבל באופן כללי עם המקרה שעברתי עם אבא שלי והתגובות שראיתי של אוהדים של מכבי חיפה, רציתי להקיא עליהם. גם הכתב שכתב את הכתבה ב"וואלה", מסתבר שהוא כתב חיפאי.

כן, מכיר אותו, הוא עבד אתי.
כתב חיפאי שהפך אותי ל"כדורגלן השנוא ביותר במדינה". בכל מקום שהייתי אהבו אותי, העריכו אותי, הסתכלו עלי בהערצה בתור שחקן שעשה משהו במכבי ת"א. רק במכבי חיפה לא אהבו אותי, לגיטימי.

תודה רבה מאיר, רק בריאות.
גם לך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#