עופר מזרחי: "כשיש תחלופה כמו במכבי חיפה אתה לא יכול ליצור כלום" - סגור לי ת'פינה - הארץ

עופר מזרחי: "כשיש תחלופה כמו במכבי חיפה אתה לא יכול ליצור כלום"

לקראת המשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, מי שהבקיע את השער הכי זכור במפגשי הקבוצות מספר על עזיבת הקבוצה אז ("כשאמרו לי לקום וללכת זה פגע מאוד"), ומדבר על מכבי חיפה היום ("הדבר היחיד שנשאר טוב במועדון זה הקהל"), הנוער שלה ("תארים שווים לתחת במחלקת נוער") ויעקב שחר ("קבלת ההחלטות שלו בשנים האחרונות לא פוגעת"), ומסביר למה ויתר על החלום לאמן בליגה בכירה

עירד צפריר
עירד צפריר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עופר מזרחי
עירד צפריר
עירד צפריר

עופר, זה עירד מהארץ. איך אתה?
אני בסדר אחי, ברוך השם.

שמעתי פרשנויות מאוד מקוריות ומעניינות שלך בזמן האחרון. יש מחר בית"ר נגד מכבי חיפה שזה תמיד תזמון טוב לדבר איתך, תמיד בטח נזכרים בך לפני זה.
כן, טוב שיש משהו שאפשר להיזכר בו (צוחק).

שמע, תכל'ס נכנסתי ליוטיוב לראות שוב את גמר גביע 1989. גול מדהים בדקה ה-90, איזה סללום, ובסוף אתם מפסידים בפנדלים. זה קצת סיפור הקריירה שלך.
(צוחק) מכבי... חיפה היתה ידועה בהפסדים שלה בפנדלים, גם הרבה שנים אחריי התמידו בזה.

אמרת מכבי ואז החלפת לחיפה. אתה מאלה שאומרים מכבי כשאתה מדבר על מכבי חיפה?
לא, אני אומר מכבי חיפה.

תגיד, במה אתה עובד שאתה עסוק בשעה מאוחרת כזו?
אני עובד פה בנמל חיפה, במחלקת תחבורה. כבר ארבע שנים אני בזה.

שמע, לגמר הגביע המפורסם ב-1989 הגעתם כאלופים אחרי שהבקעת את שער האליפות.
נכון מאוד. לקחנו אליפות שבוע לפני, כבשתי נגד הפועל פ"ת, עשינו תיקו 1-1 שהספיק לנו. באנו פייבוריטים ברורים לגמר, אם אני לא טועה בית"ר אפילו ירדה ליגה באותה שנה.

לא, הפועל ת"א ירדו. בית"ר סיימו מקום תשיעי. זו הייתה עונה שהופחתו נקודות לשש קבוצות, כולל לכם שהורידו שתי נקודות. הפועל ת"א היתה היחידה שהורידו לה ארבע.
על מה הפחיתו?

אני לא זוכר. יכול להיות בקרת תקציבים?
איזה בקרה, לא היה.

נכון, זה התחיל רק בשנות ה-90.
בכל מקרה, זו היתה עונה שהיינו קבוצה חזקה מאוד, אליפות עם קבוצה צעירה שרובם שחקני בית למעט שניים. זו היתה אליפות עם גוון ירוק בוהק.

אמציה לבקוביץ' מאמן, בלי זרים.
נכון.

כשהם הגיעו התחלת לאבד את המקום במכבי חיפה?
רק בגלל פציעה, נפצעתי כשהייתי בשיא שלי במכבי חיפה, בדאבל (1990-1991). במחזור חמישי היו לי כבר שישה שערים, זו העונה של מלחמת המפרץ.

קרעת את הרצועה הצולבת.
כן, ובזמנו ההחלמה היתה מאוד איטית, משהו כמו שנה.

עופר מזרחי

הכדורגל כבר אז היה כזה ציני ששחררו כישרון גדול שגדל במועדון בגלל קרע ברצועה?
היום אני יותר מסתכל על זה כניהול שכונתי כזה, אנשים שלא יודעים אפילו איזו קבוצה הם מנהלים, לא היתה להם מסורת. במצב כזה אתה צריך לבוא בדרישה למאמן שהשחקן לא משוחרר, ולתת לו להיכנס לאט לאט חזרה. אבל כשחזרתי זו היתה עונה אחרונה של שלמה שרף, עונה אחרי הדאבל (1991-1992) והוא לא רצה לתת לי את הצ'אנס לחזור כשהקבוצה לא טובה. העדפתי לעשות חצי עונת שיקום במכבי הרצליה.

מי ניהל אז בתכל'ס? זה תחילת עידן יעקב שחר.
הוא היה אז ספונסר, רק ב-1992 הוא נכנס כבעלים. היה את בני ברנשטוק, איציק אביעד, שמות נשכחים. הם ניהלו ואז הגיע יענקל'ה ולקח את המועדון, הכרתי אותו כבר מ-1986 כשעליתי לבוגרים והוא היה ספונסר. ב-1992-1993 חזרתי כששחר הביא את גיורא שפיגל ובאותה עונה לקחנו גביע, היתה לי עונה טובה.

אז למה עזבת בדיוק לפני העונה הכי גדולה של מכבי חיפה?
פה יש לי כעס על המועדון. הגיעו לגיורא רכילויות, כאילו אני וליאור רוזנטל מדברים בגנותו. זה התגלגל לזה שהוא אפילו לא דיבר ובדק איתנו, הוא פשוט נתן לנו מכתב מהמועדון כמו עורך דין, שאנחנו משוחררים. יענקל'ה לא קם אז ואמר "לא, שחקני בית לא משחררים". לא היה כלום ובגלל אי הבנה היינו צריכים לעזוב. מאותו רגע לא חזרתי וזה הלך איתי הרבה שנים קדימה, זו פגיעה מאוד קשה. בכל קבוצה אחרת הייתי מתקדם, אבל זו קבוצה שגדלתי כאוהד שלה.

גדלת ממש בשכונת קריית אליעזר.
הייתי הולך לאימונים של הבוגרים לפני אימונים בנוער, הולך למשחקים ומעודד ושר. זה אהבה, כמו ילד שמקבל את הצעצוע שלו, מקבל לשחק בקבוצה שהוא כל כך אוהב. ואז כשבאו ואמרו לי לקום וללכת זה פגע מאוד. היה לי חלל שלא מיציתי ולא תרמתי מספיק לקבוצה שאני הכי אוהב, ולא מטעמים מקצועיים. קשה להשתחרר ממישהו שאתה מאוד אוהב. פה הכעס על זה שלא יודעים להיפרד, שלא ידעו לחזק את שחקני הבית. אני לא היחיד לצערי.

עשית שנים יפות בצפרירים ומכבי הרצליה.
חזרתי לעצמי, התשובה הגדולה ביותר היתה שחזרתי לנבחרת וגם במכבי הרצליה הייתי אחד החלוצים הטובים בארץ. אחרי זה עברתי למכבי ת"א והפסדנו בגמר גביע לבאר שבע. היו לנו גם תצוגות יפות באירופה נגד פנרבחצ'ה שפספסנו את העלייה ואחרי זה נגד אלה מהאיים הקנאריים...

טנריפה.
כן, שם אפילו הבקעתי שער. הכל היה תוך הטראומה שעברנו עם הסיפור של אובארוב שהילד נפל מהחלון.

היית במבחנים בלוקרן ב-1988.
היה איזשהו מסע לא רציני.

איך אז כדורגלן ישראלי צעיר הגיע לבלגיה?
היה סוכן ששכחתי את שמו והיה מקורב לאנשים שם. הוא סידר לי מבחנים של שבוע, הייתי חייל וזו הייתה פרוצדורה אדירה. האימונים היו עם שחקני מילואים והמאמן לא הספיק לראות אותי מספיק. סוג של חוויה, ראיתי קצת חו"ל וחזרתי.

היום עם דודו דהאן היית נוחת כבר עם חוזה ומסיבת עיתונאים.
עם דודו דהאן הייתי כבר קפטן שם.

זוכר אותך כחלוץ עם משחק ראש טוב.
היה לי טיימינג לא רע, אבל אני חושב שלא נתתי מספיק גולים בראש.

דווקא נתת גול במכבי הרצליה שהשאיר אותם בליגה והוריד את נתניה.
וגם גול האליפות בחיפה היה בראש, אבל הייתי צריך לשפר את טכניקת הנגיחה שלי, הייתי יכול להבקיע יותר.

מדברים הרבה על אובדן הזהות של מכבי חיפה. אפשר בכלל לדבר על זהות בכדורגל של היום?
במכבי ת"א לא הצליחו בהתבססות על שחקני בית, אבל הלבישו 3-2 שחקנים שאליהם צירפו שחקנים מובילים. במסגרת התקציב הבלתי נגמר שהיה להם, הם עשו את מה שמכבי חיפה עשתה בשנות ה-90, לקחו את הישראלים הכי טובים, החלישו קבוצות אחרות והתחזקו בעצמם. אם תיקח שחקנים כמו גל אלברמן, טל בן חיים, אחרי כמה שנים אתה הופך לחלק מהזהות, אתה לא חייב לגדול במערכת כדי להיכנס לזה. במכבי חיפה אין כאלה, שחקנים כמו אלון חרזי שלא גדל במועדון והתחבר והפך לסמל ויצר זהות. כשיש תחלופה כמו במכבי חיפה אתה לא יכול ליצור כלום. אם במכבי חיפה בשש השנים הרעות האלה היו מצליחים להעלות שחקן, גג שניים, בעונה - אז היו עכשיו עם 8-7 שחקני בית. אבל הם לא מצליחים, לא רק בגלל שלא נותנים להם לשחק אלא גם כי מחלקת הנוער שחוקה לדעתי, היא צריכה ניסיונות ורעיונות חדשים.

מבחינת תארים הם מכונה.
תארים שווים לתחת במחלקת נוער, אוקי? יש אנשים שמנהלים את המחלקה וצריכים לקבל מטרות שבחמש שנים ישתלבו כך וכך שחקני נוער בבוגרים. תארים זו לא המהות אלא לגדל שחקנים איכותיים ומובילים לבוגרים. צריך להתוות שם חינוך ומדיניות, היום יש שחקנים שבגיל נערים מקבלים כסף וזה מזיק לדעתי, יותר בגלל מעורבות ההורים.

אבל בארץ מעורבות הורים לא נעצרת גם אצל שחקני נבחרת בוגרים.
אני חושב שצריך לקבל החלטה במינהלת שלא משלמים לילדים. מה הם יעשו, יפסיקו לשחק? אבל כרגע כולם נלחמים, מכבי ת"א, באר שבע, על איתור וגיוס שחקנים, במקום להתמקד בגידול ילדים כאנשים ושחקנים טובים. מכל הצעירים שגדלו במכבי חיפה בשנים האלה יש אולי שני שחקנים שיכולים לעזור לקבוצה, שובל גוזלן ואולי עמית זנטי. אבל אני לא רואה כאלה שהופכים לכוכבים.

עמית זנטי לצד טל בן חיים

תראה קטע איך בשבת שחקנים ששוחררו בינואר, גוזלן ופיראס מוגרבי, נותנים גולים שמקרבים את מכבי חיפה לפלייאוף התחתון.
זה מה שנקרא צחוק הגורל, משהו מדהים. זה כואב, אבל זה לא אומר ששחקנים שמצליחים בקבוצה אחרת בהכרח יצליחו גם במכבי חיפה. לשחק שם זה באמת לא קל.

בוא נסתכל על הקודקוד. לדעתך, הבעיה במכבי חיפה היא יעקב שחר?
קבלת ההחלטות שלו בשנים האחרונות לא פוגעת. אולי הוא צריך להחליף את היועצים שלו, את הסוכנים שהוא עובד איתם, אולי להחליף את הקלות שבה שחקנים מגיעים ולא לתת למאמנים לעשות מה שהם רוצים - אם הם בכלל עושים מה שהם רוצים. זה לא נראה טוב התחלופה הזו.

יש אינטרסים לא מקצועיים?
אולי. אני לא מבין למה שיהיו, אני בטוח שיענקל'ה רוצה להצליח.

אולי מוחתמים זרים משיקולים כלכליים זרים?
אולי, אני לא פוסל שום דבר כי אני רואה את הקבוצה וזו הרי שערורייה, כמות ורמת הזרים שהיו פה בשנים האחרונות. כשאדם אחד אומר לך שאתה שיכור, אתה אומר לו "אתה סתם". כשהשני אומר לך אתה אומר "אתם לא רואים". כשיותר מדי מתחילים להגיד אתה מתחיל לבדוק - אולי משהו לא בסדר. קבלת ההחלטות לגבי הזרים והישראלים, הלחץ בהחתמות בלי לבדוק בכלל. אין שום תשוקה במגרש, זה נראה כאילו מישהו מכריח אותם לשחק.

פעם למכבי חיפה היו את הזרים הכי טובים בארץ והם נהנו מאוד מהקשר של שחר ופיני זהבי. השאלה אם היום זה לא קשר שיוצר תוצאה הפוכה?
אני לא יודע מה קורה שם בפנים, אבל כל העסק של הזרים שם בשנים האחרונות הוא כישלון מוחלט. אם השיקולים להביא או לא להביא שחקנים הם על פי סוכנים שעובדים איתם או כאלה שיש איתם סכסוך אז זה לא טוב, בטח כשאתה איש עסקים טוב כמו יענקל'ה. יותר מדי זרים הגיעו לפה אחרי פציעות, אחרי שלא שיחקו הרבה זמן.

עכשיו עם ההגעה של גיא לוזון מתפוצץ גם בלון הניסוי של הצוות הזר.
דווקא בעניין הזה הייתי הולך על מנהל מקצועי זר, אבל מישהו שהוא שם גדול, שעשה משהו בכדורגל, שהיה שחקן, שעבד בזה ומתעסק בזה כמה שנים.

בעיקר מישהו שידרוש ויקבל את הסמכויות להחליט על דעת עצמו בלי קשר למי הסוכן ומה יענקל'ה ממליץ.
בדיוק, הוא מחליט על המאמן, על הדרך ואז כל האחריות היא גם עליו. גם אם מביאים את הבחור הזה שהוא סקאוט (קרלסן), הייתי מצפה מסקאוט שיביא שחקנים שעקב אחריהם שנה שלמה, שבדק אותם טוב-טוב.

שמעתי את אייל ברקוביץ' אומר שהבעיה של מכבי חיפה זה שהקהל ממשיך לתמוך בהפסדים.
דיברנו על זה שנינו. אני אמרתי שהדבר היחיד שנשאר טוב במועדון זה הקהל, זה גם אפקט סמי עופר וככה זה צריך להיות, הקהל צריך לתמוך גם כשלא הולך. ליברפול מאז שרוני רוזנטל הביא להם אליפות במו רגליו, לא זכתה והקהל זה הדבר הכי חזק שם. אני מופתע כי אני זוכר ימים שהיינו רצים לאליפות והיו שורקים לנו בוז ומקללים אותנו כשקצת לא היה הולך.

ככל שהקבוצה נהייתה יותר חלשה, הקהל נהיה יותר תומך.
או שהתחלף דור לכזה שיותר מבין עניין, או שקיבלו חינוך שצריך לתמוך בקבוצה בכל מחיר. הקהל צריך לתמוך, אבל זה מקומם אחרי כל כך הרבה זמן לראות איך שהקבוצה נראית. מצד שני, אם היו עושים בלגן כמו בקבוצות אחרות יכול להיות שהמצב היה גרוע יותר.

עופר מזרחי עם אייל ברקוביץ' ואבי כהן

איפה אתה מאמן היום?
בבית"ר חיפה, ליגה ב'.

אימנת בעיקר בצפון: נצרת עילית, צור שלום, קריית אתא. היו לך גם שתי קדנציות כעוזר מאמן בקריית שמונה תחת רן בן שמעון וברק בכר. ספר על העובר ושב שעשית שם.
היו לי שתי עונות מצוינות עם בן שמעון, עלינו לליגת העל ואז היינו בצמרת. לקראת סוף העונה התחלתי להבין שרן לא מדבר איתי על השנה הבאה ושמעתי דברים, הבנתי שאיזי רוצה את ברק בכר שפרש כעוזר. לגיטימי לחלוטין, לא היתה לי בעיה עם זה.

תגיד לי, מה לברק בכר ולכדורגל? שחקן כושל.
לא, דווקא היו לו הרבה דברים טובים.

סתם, היה מגן ימני נחמד.
יותר מנחמד והיתה לו הרמה תוך כדי ריצה שלהרבה שחקנים עד היום אין. הוא היה לוחם, ווינר, משקיען, שחקן הגנה טוב, היה בסדר גמור ועשה עונות טובות בקריית שמונה.

שוב חוזר הדפוס אצלך, כמו ששחררו אותך ממכבי חיפה לפני השנים הכי מלהיבות, ככה קרה לך בקריית שמונה בקיץ שלפני עונת האליפות.
כן, זה מאכזב אבל זו דרכו של עולם. גם חזרתי אחרי זה לעבוד כעוזר של ברק ואני חושב שמאוד עזרתי לו בעונה הראשונה שלו. אחרי אותה עונה עזבתי כי התקבלתי פה לעבודה וראיתי שאני לא הולך להיות מאמן בליגות הגבוהות, יש לי ארבעה ילדים לפרנס.

לא ויתור מהיר מדי? ראית מה קרה לקריירה של בכר.
אם עד גיל 46 (כיום בן 50; ע.צ) עוד לא קיבלתי עדיין הצעה מקבוצה בלאומית, אז יכול להיות שלא השתמשתי מספיק ביחסי ציבור, יכול להיות שלא עשיתי מספיק, אבל ראיתי שזה לא הולך לקרות והיה את החשש הזה להישאר על תקן עוזר כשאתה לא יודע מה יהיה מחר.

אבל יש גם מקרים של עוזר שמקבל את המשרה, בעיקר אצל איזי שרצקי.
כן, אבל זו לא היתה המטרה שלי, שהמאמן יעזוב ואקבל את העבודה. דווקא אהבתי את תפקיד העוזר, הרגשתי שאני תורם.

והיום אתה לא פנוי לאמן קבוצה בלאומית באופן תאורטי?
גם באופן מעשי לא, בגלל זה אני עובד בליגה ב', זה מתאים לי עם העבודה.

שמעתי אותך ברדיו ב-102 וב-103 לאחרונה, סוף סוף נותנים לך לדבר, אתה מעניין.
כן, אני כמו בול יקר – כמו ששלמה שרף היה אומר לנו – אתה בול יקר, יוצא בפעם בכמה שנים ואחרי זה לא רואים אותו.

אחלה, היה על הכיפאק. תודה.
כן, היה מאוד נחמד לדבר איתך.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ