עוזי דן
עוזי דן
עוזי דן
עוזי דן

כשנכחתי בגמר הגביע האנגלי שמתי לב שלאורך כל האירוע שרו אוהדי צ'לסי על סלרי (הירק). הם אף זרקו סלרי באוויר לפני המשחק ובמהלכו. בגלל המבטא הבריטי הכבד לא הצלחתי להבין על מה הם שרים. אשמח אם תעזור לי לפענח את העניין.

איתי

מדובר ללא ספק באחד הסיפורים הפיקנטיים ביותר בכדורגל האנגלי. בתחילת שנות השמונים החלו אוהדי צ'לסי לסגל לעצמם מנהג, בייחוד במשחקי הבית בסטמפורד ברידג': זריקת סלרי על שחקני היריבה, לרוב מהיציע הדרומי ששמו "Shed End", תוך שירת שיר גס במיוחד. נספר רק שחלקו העדין מציע לדגדג את אחוריה של בחורה בעזרת סלרי, אם אינה מעוניינת לקיים יחסים.

הגרסה הרווחת בקרב הכחולים מספרת שאוהד בשם מיקי גרינוויי, שבינתיים הלך לעולמו, שמע את השיר איפשהו, החל לשיר אותו ביציע הדרומי והדביק את האוהדים מסביב. השלב הבא היה להביא לאיצטדיון סלרי, המוזכר בשיר, ולזרוק אותו על שחקני היריבה.

גרסה אחרת מספרת כי במגרש של קבוצת ג'ילינגהאם הקטנה, פריסטפילד, החל לצמוח סלרי. כתוצאה, פיתחו אוהדיה מסורת של הבאת סלרי למשחקים וזריקתו למגרש. לפי הגרסה הזאת, אחד מאוהדי צ'לסי הביא את הנוהג לסטמפורד ברידג', בתוספת השיר הגס.

אוהדי צ'לסי אימצו להם מנהג: זריקת סלרי על שחקני הקבוצה היריבהצילום: רויטרס

מה דעתכם לשימוש של אוהדי צ'לסי בסלרי? שתפו אותנו בדף הפייסבוק שלנו

התופעה לא הוגבלה לתחומי האיצטדיון הביתי. בעקבות חצי גמר הגביע נגד פולהאם ב-2002, באיצטדיון וילה פארק בברמינגהאם, נעצרו חמישה אוהדי צ'לסי. סעיף האשמה: זריקת סלרי למגרש. ההגנה טענה שלפי ספר החוקים אין מדובר בעבירה, וכי זוהי מסורת ותיקה של אוהדי הקבוצה. השופט קיבל את גרסת ההגנה והחמישה שוחררו ללא עונש. גמר גביע הליגה מול ארסנל ב-2007 הופסק לכמה דקות לאחר שכמות גדולה של סלרי נזרקה למגרש. כעבור מספר ימים הודיעה צ'לסי כי היא אוסרת להכניס סלרי לסטמפורד ברידג', שלא לדבר על השלכתו. העובר על ההנחיה, קבעה, יורחק מהאיצטדיון לתקופה ממושכת.

האיסור עשה לרוב את שלו, לפחות בסטמפורד ברידג'. במגרשים ניטרלים, לעומת זאת, מחמירים פחות בחיפוש סלרי ואוהדים נוהגים להכניס את הירק ליציעים. זריקתו מסתכמת בדרך כלל בהטלתו באוויר ולא למגרש, מחשש שהקבוצה תיענש.

זריקת מאכלים למגרש לא הסתכמה בסלרי. אפילו לא בתפוזים, בעגבניות ובשאר ירקות בהם השתמשו ברחבי תבל להביע מורת רוח משחקנים גרועים או משיפוט מקפח.

כששיחק בטוטנהאם סיפר פול גאסקוין כמה הוא אוהב את חטיף השוקולד "מארס". במשחק החוץ הבא של ספרס, נגד קבוצת נעוריו ניוקאסל, השליכו אוהדיה מאות חטיפי מארס למגרש. גאזה, איך לא, הרים ואכל אחד או שניים. בצפון אירלנד נזרקה פעם רגל של טלה למגרש מסיבה לא ברורה. וכמובן, כאשר לואיס פיגו חזר לקאמפ נואו במדי ריאל מדריד, השליכו אוהדי ברצלונה ראש של חזיר לעבר "הבוגד".

לצפייה בשיר הסלרי של אוהדי צ'לסי:

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ