שים לב, קפטן מאחוריך

האם תפקידים מסויימים בכדורגל ובכדורסל מיוצגים יותר מאחרים כקפטן הקבוצה/נבחרת?

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

האם תפקידים מסויימים בכדורגל ובכדורסל מיוצגים יותר מאחרים כקפטן  הקבוצה/נבחרת?

עמרי, תל אביב

הבלם הוא העמדה ממנה מגיעים כיום הכי הרבה קפטנים בכדורגל העולמי, אולי כי לא פעם בלם טוב הוא אחד בעל סמכות ומנהיגות טבעיות. בגדול, יש ייצוג לקפטנים בכל התפקידים, משוער דרך שחקני הגנה וקישור ועד לחלוצים, אולם באופן די ברור שחקני ההגנה מובילים. גם בין הקשרים, אלו ההגנתיים בולטים יותר מאשר ההתקפיים.

כריסטיאנו רונאלדו. האם הוא מתאים להיות הקפטן של פורטוגל?צילום: רויטרס

בפרמייר-ליג, למשל, יש 12 קפטנים שבאים מחוליית ההגנה, כולל תשעה בלמים, שבעה הם קשרים ורק אחד משחק כחלוץ (גרנט הולט מנוריץ'). בלה ליגה הספרדית יש רק חלוץ בודד שמשמש כקפטן (רוברטו סולדדו מוולנסיה), שלושה שוערים, תשעה שחקני הגנה, רובם בלמים, ושבעה קשרים, רובם הגנתיים או 50-50.

בבונדסליגה אין אף חלוץ העונה בתפקיד הקפטן. 11 מ-18 הקפטנים הם שחקני הגנה, יותר ממחציתם בלמים, 6 קשרים (ארבעה הגנתיים) ושוער אחד. אם חושבים על קפטנים שהיו במעמד הבכיר ביותר - הנפת גביע העולם - גם שם מדובר בשחקני הגנה בדרך כלל. מתוך 19 אנשים שהניפו את גביע העולם, שלושה היו שוערים, 11 שחקני הגנה (הרוב בלמים כמובן), ארבעה קשרים (רוב לאחוריים) וחלוץ בודד, ג'וזפה מיאצה (אפשר להתווכח עם הלמוט ראן קפטן גרמניה המערבית ב-1954 היה קשר התקפי או חלוץ).

למרות זאת, תפקיד הקפטן הוא גם תלוי מקום וזמן ויש הבדל בין קבוצות לנבחרות. סקירה של ליגות פחות טובות באירופה מגלה חלוקה יותר מאוזנת של התפקידים (בליגת העל, למשל, בשלוש מתוך 14 הקבוצות הקפטן הוא חלוץ ובחמישה הוא קשר). גם התקופה משפיעה - בעבר, יותר שחקני התקפה היו קפטנים, גם בגלל שבלטו וגם כי פעם פשוט היו משחקים יותר התקפי ומספר שחקני ההתקפה היה רב יותר.

בהכללה, בנבחרות יש יותר חלוצים וקשרים התקפיים כקפטנים מאשר בקבוצות, אולי בגלל שלעתים קפטן נבחרת נבחר לא על סמך מנהיגות גרידא אלא גם על סמך ‘כוכבות', ורוב הכוכבים הם חלוצים או קשרים התקפיים. לא בטוח שכריסטיאנו רונאלדו באמת מתאים להיות קפטן פורטוגל או זלאטן איברהימוביץ' קפטן שוודיה (הם לא קפטנים בקבוצות שלהם), אבל עובדה שבנבחרות הם כאלו.

נמניה וידיץ'. בלם מנצ'סטר יונייטד, וקפטןצילום: רויטרס

במונדיאל האחרון היו בין 32 הנבחרות שלושה קפטנים שוערים, 14 שחקני הגנה, תשעה קשרים ושישה חלוצים. אם ניקח את 11 השחקנים שהיו הכי הרבה פעמים קפטנים של נבחרת ישראל, נקבל פחות או יותר הרכב מאוזן על המגרש. יש לנו ביניהם שוער (דודו אוואט, 16 פעמים קפטן); שלושה שחקני הגנה, בלמים כולם, אבי כהן המנוח (32 פעמים), צביקה רוזן (23 פעמים), אמיר שלח (16); שני קשרים אחוריים מובהקים, ניר קלינגר (41 פעם) וטל בנין (34); קשרים התקפיים כמו יוסי בניון (37 פעמים), רובי יאנג (19) או יצחק שום (16); ושני שחקני התקפה גדולים כמו נחום סטלמך (50 פעמים) ומוטל'ה שפיגלר (44). לסיכום - בקבוצות יש סיכוי יותר גדול שהקפטן יהיה שחקן הגנה או קשר הגנתי 50-50, בנבחרות החלוקה מאוזנת יותר.

בכדורסל יש פחות תפקידים על המגרש - גארדים (מספרי 1, 2), פורוורדים (מספרי 3, 4) וסנטר (מספר 5) - והמובהקות ברורה: סנטרים הם לא קפטנים. זה נכון לקבוצות בארץ, וגם לאירופה. ביורוליג השנה, 13 מהקפטנים הם גארדים, שמונה פורוורדים ורק אחד הוא סנטר.

הדבר ניכר גם בליגה הטובה בעולם. מתוך 36 שחקנים המוגדרים כקפטנים באן.בי.אי (יש קבוצות בהן יש קו-קפטן, הווה אומר יותר מקפטן אחד, יש קבוצות שכרגע לא מוגדר להן קפטן) 15 הם גארדים, 18 פורוורדים ורק שלושה הם סנטרים.

לשאלות ולהערות: uzidann@haaretz.co.il

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ