אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן

אז מה אם טוטו תמוז השתיק את הקהל. מי זה בכלל הקהל. מי זה בכלל טוטו תמוז. בסך הכל אנשים. בין אנשים מתקיימות מערכות יחסים. למערכות יחסים יש צדדים יפים ויש צדדים מכוערים.

למה את הצדדים היפים מתירים ואת הצדדים הלא יפים מכחידים? למה לקהל מותר לשרוק בוז לשחקן ולשחקן אסור להשתיק את הקהל בתגובה? מי אמר שהקהל צריך להיות חסין? מי אמר שדווקא את השחקן צריך להגביל? במה מותר הקהל מהשחקן?

כשטוטו תמוז משתיק את הקהל הוא למעשה אומר לאנשים: אני לא אוהב אתכם. מה לא בסדר במישהו שלא אוהב אנשים ששורקים לו בוז? מה לא בסדר בשחקן שלא אוהב את הקהל ומראה לו את זה? מה שלא בסדר זה לא התוכן עצמו - המוצדק לגמרי - אלא העובדה שהוא מסכן את ההפרדה הקפדנית בין שני מוסדות מרכזיים: "הכוכב" ו"ההמון".

גרינפלד מרחיק את תמוז במשחק בטדיצילום: שרון בוקוב

מתחת לכל האיפור הזה מסתתר, איך לא, כסף. טוטו תמוז - בדיוק כמו וויין רוני באנגליה (שצעק "פאק יו" למצלמה אחרי כיבוש שער) - מסכן מערכת כלכלית אדירה ולכן  הוא מורחק או מגונה. הכסף אמנם מוחבא תחת הנחות מוצא פסבדו-סוציולוגיות ¬ למשל, שלקהל ביציע מותר לקלל ולשרוק בוז משום שזכותו להתפרק ואילו שחקני הכדורגל צריכים להוות דוגמה וכו' - אבל כמו ברוב המקרים, גם הפעם התרבות מחביאה מניעים גשמיים מאוד, שמסתכמים במיליארדי דולרים.

הגבול הקשיח שנמתח בין שחקן לקהל, מטרתו לשמר את האשליה התרבותית שקובעת כי בניגוד לאלפי האנשים ביציע, הכדורגלן/כדורסלן/טניסאי אינו אלא על-אדם. רק על ידי  שימור האשליה הזאת, ועל ידי מימוש קפדני של ההפרדה "כוכב"-"המון", אפשר יהיה למכור חולצה שעלותה הריאלית שני דולר בכמה עשרות דולרים; רק על ידי שימור אגרסיבי של החלוקה בין "המיוחד" ללא מיוחדים, אפשר יהיה לקבל מאות מיליוני דולרים על  זכויות השידור של האלים שמתרוצצים על הדשא.

כל הערצה, בכל תחום, כרוכה באותו קו מפריד שאין לחצות. אב נערץ על ידי ילדיו לא משום שהוא מתנהג בצורה "מגניבה", אלא דווקא משום שהוא מציב גבולות קשיחים, שמבעד להם הוא נתפש כדמות גדולה מהחיים; כך גם רבנים, מדענים, אמנים וראשי ממשלות. ככל שהקיר שנמצא ביניהם לבין ההמון עבה יותר, כך פוטנציאל ההערצה או השנאה גדול יותר.

גם ההפך הוא נכון: בכל פעם שהקו נחצה, בכל פעם שהקיר נסדק, ההערצה פוחתת והופכת להערכה (במקרה הטוב) או סלידה (במקרה הרע). אלא שהערכה וסלידה אינן שוות ערך מבחינה כלכלית להערצה. בדיוק בגלל זה על תמוז חל איסור ליצור קשר אמיתי עם הקהל, בכך הוא ניפץ את הקיר בינו לבין ההמון והפך לסתם עוד מישהו.

הערך הכלכלי של הענף לא סובל מחוות שכאלו. שאלת הנהמות לא רלוונטית לעניין העקרוני, אבל היא מביאה לכדי אבסורד את ההפרדה הסינתטית הזאת בין השחקן לקהל. היא לא רלוונטית, כי בשום חוקה של אף ארגון בעולם אין תנאים מקלים שמאפשרים לשחקן להגיב; באף מקום לא כתוב שאם הקהל זרק קליפות בננה לעבר שחקן שחור, מותר לו להשתיק את הקהל.

וויין רוני. צעק "פאק יו" למצלמה אחרי כיבוש שער, סיכן מערכת כלכלית אדירה, ולכן הוא הורחק וגונהצילום: רויטרס

זו הוכחה לכך שהשיקולים אינם תוכניים אלא צורניים; שמדובר בגדר הפרדה שלא מתעניינת במה שקורה על המגרש, אלא  בצו קטגורי אידאי שיש לממש. מה שכן, האבסורד ברור: בהנחה שאלפי אנשים קוראים לשחקן "כושי", מדוע בעצם עליו להבליג? רק משום שהוא "שחקן כדורגל"? האם "שחקן כדורגל" לא אמור להיפגע?

האם "שחקן כדורגל" אינו בנאדם? האם "שחקן כדורגל" אמור לספוג עלבונות גזעניים רק כדי לשמר את המערכת הכלכלית שגוזרת קופונים דרך אותה הפרדת "כוכב"-"המון"?  ככל שיש פוטנציאל לעשיית יותר כסף בספורט, כך אנשים דוגמת קומישינר ה-NBA, דייויד סטרן - ובעקבותיו נשיא פיפ"א ספ בלאטר - מציבים חומות נוקשות יותר בין הקהל לשחקנים.

קשה לשכוח את ההנחייה של שטרן לשחקניו לא ללכת עם בגדים שמתכתבים עם התרבות השחורה. זה היה גילום גרוטסקי של ניסיון להרחיק את הכוכב מהרחוב, גם אם הדבר כרוך בהגבלת זכויות אדם בסיסיות. בדיוק כמו הכנסיות העצומות שנבנו כדי שהמאמינים ירגישו קטנים מול האל, גם מיתוג השחקנים כסופרסטארים, כאלים-למחצה, תפקידו לגרום לאוהד הממוצע לחוש קטן וחסר ערך אל מול מושאי הערצתו.

ובדיוק בנקודה הזאת טמון האבסורד: הקהל מאמין שתמוז נענש מתוך כבוד לאנשים אותם הוא השתיק. לכאורה, הכדורגל מתנהג כמי שמעריך את הקהל שמשלם במיטב כספו ולכן הוא מגנה ומרחיק כל מי שמתגרה בו. למעשה, ההפך הוא הנכון: תמוז הורחק כדי לוודא שחומת ההפרדה בין ההמון לכוכב לא תיסדק; כדי לוודא שהאנשים ביציע ימשיכו להרגיש קטנים ועלובים אל מול הכוכבים הטהורים שמסתובבים על הדשא. בקיצור, כדי שהמערכת תאפשר לכולם להמשיך לעשות כסף גדול. לכולם, כלומר חוץ מלרוב האנשים.

הסקר השבועי + תוצאות + גילוי נאות*

האם לטוטו תמוז מותר להשתיק את אוהדי בית"ר?

רק אם צעקו לו "כושי" 2%
רק במידה שנהמו לעברו 4%
רק במקרה שזרקו לעבור קליפות בננה 1%
רק במידה שגם נהמו, גם צעקו "כושי" וגם זרקו קליפות בננה 93%

* הסקר נערך בקרב חברי "לה פמיליה"




הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ