זן בסכנת הכחדה: חלוץ ברזילאי

פעם היו פלה וגארינצ'ה, טוסטאו ורבלינו, רומאריו ורונאלדו. עם פרד האפור וללא דייגו קוסטה שערק לספרד, את הגביע השישי לברזיל יצטרכו להביא הקשרים והקיצונים

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עוזי דן

הוותיקים ייזכרו בערגה ב־1958, כשפלה הנער וגארינצ'ה, זגאלו ומאצולה, ואווה וג'ואל, היו החלוצים של אלופת העולם הראשונה וכאב הראש של המאמן וינסנט פיולה נגע בשאלה מי יישב על הספסל. בוגרי 1970 יחשבו לא רק על פלה, אלא גם על טוסטאו ורוברטו רבלינו; הצעירים יותר ייזכרו בקארקה, רומאריו ובבטו של שנות ה־90', שלא לדבר על רונאלדו לואיש נזאריו דה לימה. ברזיל - בחלומותינו, ולא פעם גם במציאות - אמורה להיות התקפית, בעלת חלוצים מהטובים בעולם. הרי כך היה כמעט תמיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ