לא תסתמו להם את הפה, בטח שלא בהמנון

העובדה שפיפ"א הגבילה את אורך ההמנונים ל־90 שניות אינה גורמת לאוהדים הדרום אמריקאים להשתתק, גם כשהרמקולים דוממים

עוזי דן
שליח "הארץ" למונדיאל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
שליח "הארץ" למונדיאל

השליטה של אמריקה הלטינית בטורניר עד כה מתבטאת לא רק בכדורגל או בדומיננטיות של האוהדים — במספרים ובצורת העידוד - אלא אפילו בהיבט סמלי, אבל משמעותי, כמו ההמנונים הלאומיים המנוגנים לפני כל משחק.

האוהדים ממדינות דרום ומרכז אמריקה וגם השחקנים שרים את ההמנון בלהט ובתשוקה, הרבה יותר מרוב האירופאים, האפריקאים והאסייתים. יש יוצאי דופן, כמובן. הבוסנים, למשל, אולי בגלל שמדובר באומה צעירה שזכתה בעצמאות רק לפני 20 שנה. גם הצרפתים עם המארסייז היפהפה והאנגלים שנוצרים את המלכה אינם מאכזבים, אבל זה באמת לא דומה לשמיעת 40 אלף איש מתרגשים וזועקים את ההמנון הצ'יליאני, למשל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ