יומן ברזיל |

ולפעמים, החגיגה נמשכת

המתח בפנדלים היה בלתי נסבל. אנשים שבכו בהמנון ולקחו ללב לא יכולים היו להסתכל. כשהם פתחו את העיניים, ברזיל נותרה בחיים

עוזי דן
שליח "הארץ" לברזיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
שליח "הארץ" לברזיל

זה היה מותח, זה היה מורט עצבים, זה היה מרגש וזה לא היה ללבבות חלשים. בעיטות הכרעה הן תמיד כאלו, אבל כשמארחת המונדיאל משתתפת בהן זה אפילו יותר דרמטי. וכשמדובר בברזיל, שגם אם היא לא הנבחרת הטובה בעולם או בטורניר היא אמורה לזכות כי היא ברזיל, רף הלחץ על השחקנים והמאמן, וגם האוהדים, הוא בלתי נסבל.

למשחקים של ברזיל תמיד יש ביקוש גבוה מצד העיתונות, בטח בשלבי הנוק אאוט. בדרום אפריקה היו כ-500 עיתונאים ברזילאים, תארו לכם כמה יש בבית. זה אומר שהביקוש לתא העיתונות עולה בהרבה על ההיצע, זה אומר שעיתונאים ממדינות נידחות מבחינת כדורגל – וגודלן פחות חשוב, מהודו ועד ישראל – הושמו בעצם ביציע הרגיל, ליד יציע העיתונות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ