פרשנות

מונדיאל 2018: המחסום הפסיכולוגי נשבר, אנגליה מסוגלת ללכת עד הסוף

ספק רב אם נראתה נבחרת אנגלית שבעטה פנדלים כל כך טוב כמו זו בעלת הסגל השני הכי צעיר במונדיאל. השורה התחתונה נשמעת סוריאליסטית: אנגליה פייבוריטית להגיע לגמר. אבל זה ממש לא רק בגלל הגרלה חלומית

עירד צפריר
עירד צפריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עירד צפריר
עירד צפריר

זה היה ארוך, מכוער, דמה בחלקו לקרב רחוב, אבל השורה התחתונה נשמעת סוריאליסטית: אנגליה, היא ולא אחרת, פייבוריטית להגיע לגמר המונדיאל. בזכות הגרלה חלומית, בזכות נבחרת צעירה וחדשנית ובזכות ניצחון - מי היה מאמין? - בדו-קרב פנדלים. היכנסו לעמוד המונדיאל של ספורט הארץ

אריק דאייר, הבועט האחרון, נולד שנתיים לפני שגארת' סאות'גייט עמד ביורו 96' באותו מצב והחמיץ. לעומת חוסה פקרמן, מאמנה היהודי-ארגנטינאי של קולומביה שהיה על סף עילפון, נראה סאות'גייט רגוע באופן חשוד, ודאי עבור אחד שמכיר טוב מדי את ההיסטוריה - 1 מ-8 לנבחרת שלושת האריות בדו-קרב פנדלים, המאזן הגרוע בכל הזמנים. דאייר בעט חלש יחסית, אבל כמו כל שלוש הבעיטות של שחקני טוטנהאם, הבעיטה שלו הלכה שמאלה ועברה דרך הכפפה שוער ארסנל, דויד אוספינה, שהצליח לעצור רק את הבעיטה ימינה של ג'ורדן הנדרסון.  אתם שואלים - עוזי דן עונה: שלחו את השאלות שלכם על מונדיאל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ