בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במונדיאל הזה איגור אקינפייב סופסוף מצא את הידיים ואת הרגליים

טעויות מפורסמות ורצף ספיגות היסטורי בליגת האלופות מעיבים על הרזומה של מי שסומן בצעירותו כהבטחה עצומה. עבור רוסיה, למרות חיכוכים עם הקהל, הוא תמיד יהיה היורש של יאשין

תגובות
אקינפייב הודף את הפנדל המכריע מול ספרד. "באירופה לא שמחים לאיד, אבל ברוסיה כותבים דברים רעים"
Victor R. Caivano/אי־פי

איגור אקינפייב ודאי אוהב את רוסיה, אחרת לא היה בוחר להישאר בה כל הקריירה. אוהדים רוסים, לעומת זאת, הם עניין אחר. "הם לא סולחים לשחקנים על טעויות", הוא קבע ב-2015 בראיון ל-championat.com, "להפך, הם נהנים מכישלונם של אחרים. שיתפלשו בזוהמה של עצמם. הדעות שלהם אינן מעניינות אותי". היכנסו לעמוד המונדיאל של ספורט הארץ עם הדעות הללו מתמודד אקינפייב במשך עשור וחצי, מאז תפס כבן עשרה את המקום בשער של צסק"א מוסקבה ונבחרת רוסיה. הוא כבר יודע כי אלו שמרוממים אותך היום, מחמיאים לך, קושרים לך כתרים, עלולים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#