שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גורדון בנקס על הימים ב-1966 שלא ישכח לעולם

רגע התהילה שלי התרחש על אדמת מולדתי. אלו ימים שלא אשכח. גם לא את התחושה המחליאה בגמר, כשהגרמנים השוו דקה לסיום. גורדון בנקס כותב ל"ספורט הארץ"

גורדון בנקס, אלוף העולם 1966
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בנקס מול גרמניה בגמר
בנקס מול גרמניה בגמר. נדרשו לי מספר שבועות כדי להסתגל למצב החדשצילום: Bippa / AP

למרות שזכיתי בגביע העולם ב-1966, יהיה הוגן לומר כי הדבר בזכותו אני זכור יותר מכל הוא הדיפת הנגיחה של פלה במשחק בשלב הבתים של מונדיאל 70' - וזה באמת לא מפריע לי. אני גאה ברגע הזה ושמח לדבר עליו גם היום.

זה היה אינסטינקט. יצאתי לכדור שהגביה ז'אירזיניו וגופי נטה אחורה והצדה כשראיתי את פלה נוגח. אני לא יודע איך - זה היה אימפולסיבי לחלוטין - אבל הצלחתי להגיע לכדור. לא הבנתי שהדפתי אותו עד שראיתי את הכדור פוגע בשלט פרסומת. בובי מור בא לכיווני ובירך אותי, ורק אז קלטתי מה קרה ועד כמה זה היה גדול. כל הצופים בגוודלחארה עמדו על רגליהם, הריעו ומחאו כפיים. פלה ניגש אלי אחר כך, אמר לי שזו ההצלה הכי גדולה שהוא ראה וסיפר שהוא כבר צעק "גול".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ