בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חווית צפייה

כאן זה לא שווייצריה

עשרה קבין של טלוויזיות ירדו על רחוב בן יהודה, ובתשעה מהן שודר אקוודור נגד צרפת. מה יעשה אוהד שרוצה לראות את המשחק הפופולרי פחות של הערב?

תגובות

אז איפה בארץ אפשר לראות משחק של נבחרת שווייץ, רצוי בקרב קהל שווייצי?

מוניקה, כתבת "נויה-צרכר-צייטונג" בארץ, שוהה בימים אלה בחופשת מולדת, אך הואילה למסור לי את כתובתה של דנה, מכרה שעובדת בשגרירות. יום לפני המשחק המכריע של הנבחרת מול הונדורס, שאלתי אותה אם יש קבוצה של גולים שווייצים אוהדי כדורגל. תוך מספר שעות השיבה לי כי לא ידוע לה על קבוצה כזו, אבל היא מעבירה אלי דוא"ל מהקהילה השווייצית, שבסיסה בנתניה: מכיוון שהמשחק מתחיל ב-23:00 לפי שעון ישראל – שעה מאוחרת לכל הדעות, ודאי עבור מי שצריך לקום ב-06:30 בבוקר לעבודה – לא ארגנה העמותה צפייה משותפת, אבל מישהו בהנהלתה המליץ ללכת לפאב ברחוב בן יהודה בתל אביב. "אנא כתוב לי אם אוכל לעזור לך בכל דרך נוספת",  חותמת דנה.  

בשעה 23:00, הפאב המדובר הומה אדם, אך מבט חטוף מבהיר כי לשווייצים אמיתים אין מה לחפש בו - במסך הגדול שעל המדרכה בחוץ מוקרן המשחק של צרפת נגד אקוודור, וכך גם בטלוויזיה הקטנה שבתוך הפאב. חוסר היעילות והניצול הגרוע של המשאבים בעת שמתקיימים שני משחקים במקביל, הבהירו כי שווייץ זה לא כאן. מטרים ספורים מהפאב, עומד מקום זרוק ופתוח יותר הנושא את השם המוזר "טראפיק", ובו היעילות בשיאה. על המסך הגדול בחוץ מתרוצצים בפול ווליום 11 תרנגולים - עשרה חבר'ה בצהוב בננה ועוד שוער אחד באפודה ירוקה, עם זרועות שנראות ארוכות כמו המשקוף של השער; על המסך הקטן, הצמוד כמעט לתקרה בפינת החדר, מוקרן ללא קול המשחק השני של הערב.

REUTERS

"אנחנו משרתים את הציבור, לא רק אוהדים של קבוצה מסוימת", מסביר בנימה ממלכתית משהו לירן, המוזג שמאחורי הבר, "לכן, אנחנו משדרים בחוץ על המסך הגדול את המשחק הטוב יותר". איך אתה יודע מראש שמשחק מסוים יהיה טוב יותר, שאלתי. “הכוונה למשחק הפופולרי יותר", הוא מתקן, “על הנייר יש לצרפת יותר סיכוי, בעוד שרק מהכותרת 'שווייץ-הונדורס' אתה מפהק". יש משהו בדבריו, ודאי לאור העובדה שלפני ארבע שנים בדיוק, במשחק השלישי של שלב הבתים, השוייצים פשוט עמדו על המגרש 70 דקות מול אותה הונדורס, ורק אז נזכרו שהם צריכים גם לנצח – באיחור מצער שהשאיר אותם עם תיקו 0-0 וכרטיס הביתה.     

בדקה ה-12, כששווייץ כבר ביתרון של שער, נכנסים פנימה שלושה גברים בשנות ה-60 לחייהם. הם תושבי כפר סבא, שבאו לבלות ערב בעיר הגדולה. האחד חקלאי, השני נהג מונית והשלישי עוסק בבניין. הם מתלבטים רגע בין שני המשחקים ויוצאים החוצה לראות את זה שמלווה בפס קול. אני מציע להם להישאר ולראות את המשחק הפופולרי פחות, אבל הם מעדיפים לצאת. “זה קשה לראות משחק אחד עם קול של משחק אחר", אומר אחד מהם.

לקראת אמצע המחצית הראשונה, לירן מוזג לי ולו ויסקי. “מונדיאל – מה, לא נשתה?”. אנחנו מרימים כוסית לחיי הכדורגל העולמי. "רגע", הוא אומר אחרי דקה בערך, "המשחק על המסך בחוץ הוא של צרפת ואקוודור, אבל הדגלים של שוויץ והונדורס!”. אני מסתובב ורואה שהוא צודק: בכתוביות בערוץ הראשון ניצב ליד השם "צרפת" דגל הצלב האדום-לבן, וליד "אקוודור" מתנוסס בגאון דגל הונדורס. מסתבר שלעתים מוזג בבית מרזח תל אביבי באמצע משמרת לילה מסוגל להבחין בטעויות בשידור חי מהר יותר מאנשי חדר הבקרה של הטלוויזיה ברוממה.

בהפסקה, אני יוצא לסיבוב קצר. עשרה קבין של טלוויזיות ירדו על רחוב בן יהודה, ובתשעה מהן משודר אקוודור נגד צרפת. בפיצרייה בהמשך הרחוב, שני עובדים עם חולצות של נבחרת איטליה נראים כמו שריד מעידן אחר.

בינתיים, התוצאה 0-2, והניצחון השוויצי נראה די מובטח. “שמע סיפור מונדיאל", אומרת מורן, שלומדת עיצוב תעשייתי ובערבים ממלצרת במקום: “לפני הטורניר חילקו לנו חולצות, אז לקחתי איזו אחת כתומה שהיה כתוב עליה רובן, הרי מה אני מבינה? בא לקוח ואמר לי שהרובן הזה פח, היה טוב לפני כמה שנים אבל עכשיו הרבה פחות. עניתי לו שמאחורי כל שחקן גדול עומדת אשה – והפעם האשה הזו היא אני. באותו ערב הוא הבקיע צמד". 

AFP

"מדהים כאן!”, חבר שולח הודעה בדקה 50 ישירות מרובע 4 בציריך, “אני שתוי ומלא בירה!”. בדקה 75 הוא שולח עדכון על מזג האוויר והמשקעים: "האקלים פה כמו במנאוס! לח ושמח! בירה טסה באוויר". אפשר להאמין לו; נראה שאף אחד כמעט בשווייץ לא שכח את האכזבה מאותו משחק בדיוק לפני ארבע שנים. עכשיו הם מפצים על כך בתוספת ריבית.

"האמת? אני לא סובלת כדורגל. זה בזבוז זמן", מודה מורן, “אבל במונדיאל אני מוצאת הרבה חן - יפה לראות אנשים שנגנבים מקבוצה שבכלל לא קשורה למדינה שלהם. המונדיאל גורם לאנשים ליצור קשר - אתה רואה תקשורת בין שולחנות, לא כל אחד מדבר בתוך עצמו".

שלוש דקות לסיום, ג'ארדן שקירי כבר עם שלושער. שלושת הכפר סבאים בחוץ לוגמים משהו ומביטים בנבחרות צרפת ואקוודור רק בחצי עין. “ואללה, איך אפשר להתרכז?”, תוהה אחד מהם כששלוש עלמות עוברות ברחוב. אילו היו בוחרים לצפות במשחק המעניין יותר של הערב, לא היו להם זמן או חשק להסתכל על שטויות כאלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#