בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסיכומונדיאל

הפסיכולוגיה מאחורי ההצלחה והכישלון

ברזיל למדה בדרך הקשה שמוטיבציה היא לא תחליף להכנה מנטלית. כך, הלחץ האדיר של הקהל המקומי תרם לקריסת הסלסאו מול גרמניה לא פחות מאשר החורים בהגנה

2תגובות

אין ספק שעד כה המונדיאל מספק את הסחורה. המתח, המאבק והדרמה האנושית שזכינו לראות בשבועות האחרונים היו תענוג צרוף. מצד שני, לא זהו הדבר המרכזי המייחד את המונדיאל הנוכחי מקודמיו. גביע העולם בברזיל יוצא דופן משתי בחינות: הראשונה, רמת הכדורגל הגבוהה שהפגינו רובן המכריע של הנבחרות; השנייה, האיכויות הפסיכולוגיות הגבוהות שלהן - להוציא את משחקה של ברזיל בחצי הגמר.

למרות התצוגות המקצועיות והפסיכולוגיות הגבוהות שנבחרות רבות הציגו בטורניר - ביניהן יוון, מקסיקו, בלגיה, קולומביה, אוסטרליה, ארה"ב וקוסטה ריקה - בסופו של דבר העפילו לחצי הגמר שוב ארבע "אימפריות" מוכרות: ארגנטינה, ברזיל גרמניה והולנד. כיצד אפשר להסביר את זה?

לטעמי, ההבדל העיקרי בין המנצחות למפסידות בשלב רבע הגמר הוא באיכויות הפסיכולוגיות שלהן. כעת, יממה לאחר ה-7-1, זה נשמע כמעט כבדיחה להכליל את ברזיל תחת אמרה זאת, אך יש לזכור שעד לחצי הגמר היא התמודדה בצורה לא רעה עם הלחץ העצום שהושם עליה כמארחת. לראייה, רבע הגמר נגד קולומביה. באותו משחק, נראתה ברזיל ממוקדת, נחושה ואגרסיבית, כשהיא מצליחה לתעל את הכוחות ההרסניים של הלחץ ליתרון. לעומת זאת, קולומביה היתה המומה מתחילת המשחק והופיעה אליו רק במחצית השנייה. עד אז, שחקניה שיחקו בצורה הפוכה מהדרך שאפיינה אותם, באופן שמשקף חרדה גבוהה: איבודי כדורים בסיטונות ומשחק הססני.

REUTERS

אז מה קרה לברזיל בחצי הגמר? הסבר אפשרי נעוץ ביכולת ההתאמה הפסיכולוגית הנדרשת לטורניר. במונדיאל, בזמן משחקים ולאחריהם, מתרחשים אירועים בעלי השפעה, המחייבים יכולת הערכות והתאמה פסיכולוגית. לאחר שירת ההמנון המקומי במשחק מול גרמניה, ניתן היה להתרשם לכאורה שהשחקנים הברזילאים נחושים וטעונים בצורה יוצאת דופן. יכול להיות שכך היה, אך הכנה פסיכולוגית טובה כוללת הכנה לתרחישים לא צפויים והרסניים כגון שערים גרמניים מהירים. כזו ברור שלא היתה. כיצד ישפיעו עלינו אירועים שכאלה? מה נרגיש ונחשוב? איך אנו עלולים להגיב? ובכן, יש לשוחח, לתכנן את התגובה הרגשית וההתנהגותית הרצויה, ואז להתאמן עליה שוב ושוב. להגיע נרגשים ועם מוטיבציה אדירה זה לא תחליף להכנה פסיכולוגית מקצועית. חוסר המוכנות הזה, אל מול הלחץ האדיר של הקהל המקומי, תרם בסופו של דבר להלם ולקריסה.

ואולם, שוב, גם ברבע הגמר הברזילאים לבטח חשו את הלחץ האדיר על כתפיהם. מדוע שם זה היה שונה?

כדי להבין את זה, יש לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות שחוות הקבוצות. לפני המשחק נגד קולומביה, שחקני ברזיל זכו לביקורות נוקבות, אשר במקום לפגוע בביטחון העצמי, דווקא תרמו ליכולת להתמודד עם הלחץ. כיצד? בעיקר על ידי הפניית כוחות הלחץ מהפנים אל החוץ, דינמיקה פסיכולוגית שהמחקר על חרדה תחרותית מצא כיעילים. כך, ברמה הקבוצתית, החוויה של אויב משותף (המבקרים) הגבירה ככל הנראה את הלכידות והמוטיבציה של הקבוצה, תוך יצירה של חוויה רגשית חזקה ומשותפת, כשבאותה עת, רגשות הלחץ מופנים בעיקר החוצה, אל האויב המשותף. ברמה הפרטנית, סביר שרגשות גאווה וכעס כלפי המבקרים העירו תחושת מסוגלות ונחישות ותרמו למיקוד המשימתי/תהליכי (כיצד לשחק) הרצוי במצבי לחץ. לעומת זאת, אצל קולומביה, דווקא הביקורות הנלהבות שזכתה להן, ושאולי הגבירו ציפיות ודרישות, חיזקו את המיקוד התוצאתי הפחות נשלט (הפסד/ניצחון) ולכן גם בעל הפוטנציאל ההרסני. לקראת המשחק מול גרמניה, השיח הביקורתי התמתן והתחלף בציפיות לניצחון שהכביד על הרזילאים יתר על המידה.

אגב, דינמיקה דומה נחוותה ככל הנראה גם בנבחרות ארגנטינה ובלגיה. כך, הארגנטינאים - ובפרט גונסאלו היגואין - שזכו לקיתונות של ביקורת, הצליחו להפכם לכוח מול הלחץ. מאידך, בלגיה, שהיתה צל של עצמה, לא הצליחה לנמל את מיצובה החדש כבעלת סיכויים שווים לניצחון ואולי אף ניזוקה מכך פסיכולוגית.

בסופו של דבר, החוכמה אינה רק להבין את השיניים המתרחשים, אלא להתמודד עמם בזמן אמת. בהקשר זה, מעניין יהיה לראות אם וכיצד ישפיע הניצחון היוצא דופן על נבחרת גרמניה. האם תתרום השביעייה ללחץ הרסני על ידי העלאת ציפיות והסטה מן המיקוד הרצוי, או דווקא תגביר תחושת מסוגלות וביטחון?

REUTERS

לקראת חצי הגמר והגמר, היכן שפערי הנבחרות קטנים על פניו, מהו הגורם הפסיכולוגי החשוב ביותר שיעזור להכריע את הכף? נדמה שהתשובה היא מנהיגות. כך נראה לפחות על פי בחינה של המשותף לארבעת הנבחרות ומחזיקות במנהיג, או בעצם בסופרסטאר. אם זה מסי בארגנטינה, אריאן רובן בהולנד, תומאס מולר בגרמניה או ניימאר בברזיל. מנהיגים אלה, למרות השוני הגדול ביניהם, תורמים תרומות פסיכולוגיות דומות, מעל ומעבר לתרומה המקצועית. הם יכולים להגביר את הביטחון הקבוצתי והאישי של השחקנים, לספוג את רוב הלחץ, להגביר אופטימיות ברגעי משבר ולנווט את הספינה ברגעי משבר.

אולי זהו הסבר נוסף לקריסה הפסיכולוגית של ברזיל, שכן לאחר ההלם של הגול הראשון והשני, המצרכים פסיכולוגיים שלעיל היו חסרים לה כאוויר לנשימה. קבוצות אחרות, שבהן המנהיגים לא השכילו "להגיע" לכל המשחקים (חאמס רודריגס במשחק בין משחק קולומביה לברזיל), או שלא הצליחו להשפיע בצורה חיובית (כריסטיאנו רונאלדו על פורטוגל), או קבוצות שבהן לא היה מנהיג שכזה מלכתחילה (איטליה וצרפת), התקשו לצלוח לשלבים הגבוהים.

לסיכום, הלחצים האדירים והמשתנים המופעלים על הנבחרות מן הפנים ומן בחוץ מצריכים איכויות פסיכולוגיות גבוהות ומגוונות, ברמה הקבוצתית והפרטנית. היפה והמיוחד במונדיאל הנוכחי הוא היכולות הפסיכולוגיות הגבוהות שרוב הנבחרות הציגו, אל מול האתגרים האדירים. בין השאר מנהיגות, אומץ, אמונה עצמית, לחימה ואהבה הדדית. במעמד חצי הגמר והגמר, ובפרט בין נבחרות ברמות שכאלו, איכויות אלו הופכות לגורם המכריע.

גבי זקס הוא פסיכולוג ספורט בעל הקליניקה "פסיכולוגיה להצלחה ספורטיבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#