טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בזמן שחבריו לגיל 45 כבר מאמנים, עיסאם אל-חדרי מזנק על המונדיאל

בפסטיבל הפולחני לכוכבי על, לא יעבור במהלך המונדיאל יום בלי תמונה של מסי, ציטוט מניימאר או הילוך חוזר של רונאלדו. אם מתחשקת לכן ולכם פסיעה בדרך עפר עוקפת רייטינג שבה אפשר לעצור, להכיר ולהתחבר - עיסאם אל-חדרי הוא הראשון שתפגשו

2תגובות
אל-חדרי חוגג העפלה למונדיאל. נקמתם של "הזקנים", של נעדרי המזל שהושארו מחוץ לארץ המובטחת
Nariman El-Mofty / ASSOCIATED PR

לשחקני כדורגל ניתן פרק זמן קצוב להגשים חלומות. בזמן שבני אדם מנסים להאריך את תוחלת החיים, הם מבקשים רק את זו של הקריירה. שנה, ועוד שנה, ועוד אחת אם אפשר; לנעול נעליים, להריח את הדשא, להרגיש את הכדור. גם בקללות מהיציע הם מעוניינים, רק שזה לא ייגמר. אלא שקריירת כדורגל, כמו החיים, ממעטת להסתיים בשיבה טובה; תמיד נגדעת בדרך למטרה נוספת שאותה, רק אותה, היה חסר לשחקן בשביל לתלות את הנעליים ברצון. היכנסו לעמוד המונדיאל של אתר "הארץ"

עיסאם אל-חדרי, קפטן נבחרת מצרים, אמור היה להיות דוגמה מצוינת. אחרי שעמד בין הקורות של הנבחרת מ-1996, זכה ארבע פעמים באליפות אפריקה ומיצב את עצמו כשוער המצרי הגדול בהיסטוריה, הקריירה הדועכת סימנה לו שתם הזמן - שמה ששלו שלו, ומה שלא גם לא יהיה. אבל הוא, שוטה שכמוהו, המשיך לדבר על המונדיאל ב-2018; כאילו מצרים תגיע לשם אחרי 28 שנה, כאילו תיקח אותו איתה, את מה שנשאר ממנו - שוער בן 45 של קבוצה קטנה מסעודיה.

אומרים שהחיים מתחילים אחרי גיל 40. לא קריירה של כדורגלן. רק נכון היה שאל-חדרי יחמיץ את הרגע הזה, שיחוש את הפספוס שלא ישכח לעולם, שלא ירגיש שלם כל כך. נראה היה כי גם הקריירה שלו, בייחוד בשנים האחרונות, הכינה אותו לטעם ההכרחי כמעט של החמצה: אל-חדרי איבד אט-אט את המקום בנבחרת לשוערים צעירים ממנו, וב-2013 הסוכן שלו אפילו הודיע שפרש ממנה. בגיל 40 אל-חדרי כבר ישב בבית. והנה פתאום, חמש שנים אחר כך, הוא שוב בחדר ההלבשה אחרי הופעות מצוינות במוקדמות. בזמן ששחקנים צעירים ממנו ב-20 שנה מגיעים למונדיאל בפעם השנייה ובני גילו, כמו רוברטו מרטינס (44) מבלגיה וגארת' סאות'גייט (47) מאנגליה, עומדים על הקווים בלבוש מחויט, אל-חדרי ישתתף בגביע העולם הראשון שלו, מנסה להיזכר כמה זמן עבר מאז שעשה משהו בפעם הראשונה בחייו. 

שוער מצרים אולי (רק אולי) לא מנתר כפי שידע אז, בשיא הקריירה, אבל הוא שם - מקריב את גופו לעוד פצצה מרגל מגולחת של שחקן בן 23, מסתער על כדור כפי שרק אדם שנפצע אינספור פעמים יודע. כששחקנים אחרים, אלה הגאונים ואלה הקוסמים, שומרים את עצמם לרגע האמיתי, אל-חדרי לא שומר על דבר חוץ מהשער, נותן כל מה שנותר לו לתת; העץ הנדיב של נבחרתו. "כשאף אחד לא יתקשר אליי, אדע שלא זקוקים לי יותר. כל עוד הטלפון מצלצל, מישהו צריך אותי", אמר אל-חדרי ל-ESPN בשני משפטים, שבעצם אומרים את הכל.

עיסאם אל-חדרי - דלג

ולא, הוא לא מוכן שיתייחסו אליו אחרת משאר השחקנים. הוא לא מחכה לפרס מפעל חיים, אלא לדקות משחק. ובעצם, גם אם לא ישחק, גם אם ימצא עצמו מביא מים למוחמד סלאח, במוקדמות המונדיאל הוא כבר הוכיח - לשוער בן 45 יכול להיות מקום אמיתי בנבחרת. עיסאם אל-חדרי הוא נקמתם של "הזקנים", של נעדרי המזל שהושארו מחוץ לארץ המובטחת בשם ניתוחים קרי רוח, פלט נתונים מתוך חזיות GPS. אל-חדרי לא השאיר ברירה אלא לקחת אותו למונדיאל הזה, ולכן יפרוש רק אחרי שיגשים את חלומו.

בגביע העולם הקרוב, שדומה יותר מאי פעם לפסטיבל פולחני לכוכבי על, לא יעבור יום בלי תמונה של מסי, ציטוט מניימאר או הילוך חוזר של כריסטיאנו רונאלדו. אותם לא תחמיצו. אם מתחשק לכן ולכם לרדת מהאוטוסטרדה אל עבר הגמר, להעדיף פסיעה בדרך עפר עוקפת רייטינג שבה אפשר לעצור, להכיר ולהתחבר - עיסאם אל-חדרי, השוער המבוגר ביותר בהיסטוריה של המונדיאל, הוא הראשון שתפגשו. תזהו אותו על המגרש, או על הספסל - שוער גבוה עם שיער שחור משוח בג'ל, מעוטר בקמטים, כפות ידיים פצועות וחיוך של מנצחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#