בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומן מונדיאל

תיירי המונדיאל הוציאו כל כך הרבה כסף, שלא אכפת להם להמשיך להידפק

מתקפת המרצ'נדייז הבלתי מתפשרת ברוסיה נמצאת בעיצומה, ובסביבות האיצטדיון אפשר למצוא את הקפיטליזם בתצורתו המזוקקת. פיפ"א, מצדה, דואגת לכך שהשותפות הנאמנות שלה יקבלו את החשיפה הגדולה ביותר וירוויחו יותר מכולם

20תגובות
הרי ברור שהאוהד שהוציא אלפי דולרים על טיסות לרוסיה, מלונות וכרטיסים, ירצה גם מזכרות
ATTILA KISBENEDEK/אי־אף־פ

1. נניח שחשקה נפשו של אחד מ-44,210 האוהדים שלשום (שלישי) באיצטדיון ספרטק לקנות חולצה של סנגל. אוהדי הצלחות, אתם יודעים. ונגיד שהוא פנה לדוכן המרצ'נדייז הרשמי לאחר המשחק, חרף התורים הגדולים. ואז התברר שאין יותר חולצות של סנגל.

היכנסו לעמוד המונדיאל של ספורט הארץ

היית צריך לבוא לפני המשחק", אומר המוכר.

"הביקוש לחולצה של סנגל היה כל כך גדול לפני המשחק?"

"לא... פשוט היו מעט מאוד חולצות".

"אז כנראה שהבוסים שלך לא הגיעו מוכנים. זה קצת מפתיע, פיפ"א לא מבזבזת הזדמנות להרוויח כסף".

"זה לא העניין", אומר המוכר סרגיי, שמצביע לעבר נקודה עלומה בדוכן. "אדידס, שם. סנגל היא לא נבחרת של אדידס".

וכך יצא המרצע מן השק. המלחמה בין יצרני החולצות והמרצ'נדייז - בה שולטות אדידס ונייקי לפני פומה וחברות אחרות - מגיעה עד לאיצטדיון. מצד אחד אי אפשר לתת בלעדיות לספונסרית הרשמית של פיפ"א - מה שדווקא עושים עם ספונסרים רשמיים אחרים (בירה, למשל). אחרי הכל, כשני שליש מהנבחרות לובשות חולצות של חברות אחרות, ובפיפ"א מעוניינים למכור. מצד אחר, כל רובל ששמים על חולצת נבחרת שאינה מתוצרת אדידס כואב לספונסרית בכיס. הפיתרון טמון בכמות: ניתן למצוא הרבה חולצות של אדידס, והרבה פחות של המתחרות.

המרצ'נדייז והשותפות של פיפ"א - בדומה לאופ"א ביורו - זה עניין שהפך למפלצת, קפיטליזם בצורתו המזוקקת. מחוץ לאיצטדיון יש תחושה של יריד מכירות ויחסי ציבור של כל מני ספונסרים שלא באמת מסוגלים למכור כאן, כמו חברות המכוניות והתעופה שמעניקות חסות לפיפ"א. התחרות אינה קיימת באמת. יצרנית המשקאות הענקית שנותנת טעם לחיים היא ספונסר, ולכן תמצאו רק מוצרים שלה; כנ"ל לגבי חברת הבירה האמריקאית, ואפילו חברת כרטיסי האשראי - שרק כרטיסיה מתקבלים. אפילו בארה"ב הקפיטליסטית זה לא היה יכול לעבור חוקית.

חנות המוצרים הרשמית למרגלות פסלו של לנין, סמוך לאיצטדיון לוז'ניקי. קפיטליזם מזוקק
בלומברג

האוהדים התרגלו לכך, כמו גם לעובדה שהמחירים עולים ועולים. אלא שהפעם, ודאי ביחס למחירים הסבירים ברוסיה, זה כבר מופרע: בקבוק קולה שעולה בעיר קצת יותר מדולר ובמרכז העיתונות כדולר ורבע, עולה במתחם האיצטדיון 3.5 דולרים. אם אתה חפץ גם בכוס פלסטיק עם סמל המונדיאל והחברה המאמצת, תיאלץ להיפרד מ-7.5 דולר. בירה? כמעט 11.5 דולר לחצי ליטר. מחירי המזון, מן הסתם, מיישרים קו עם המגמה.

ועדיין, המרצ'נדייז זה השיא. 35 דולר לטי-שירט, 45 אם אתה רוצה את אותו טריקו עם שרוול ארוך. 27 דולר על כובע מצחיה, 35 על בובה קטנה של הקמע ולא פחות מ-105 דולר תמורת חולצה רשמית של אחת הנבחרות. אם היא עדיין במלאי, כמובן.

בדבר אחד הקפיטליסטים צודקים - היצע וביקוש זה עניין מרכזי ביותר בכלכלה - אבל גם בכך יש להם כשל. חולצה של ברזיל, ארגנטינה, רוסיה או פורטוגל תעלה בדיוק כמו חולצה של פנמה או סעודיה, שמן הסתם מבוקשות קצת פחות. לב העניין הוא קהל שבוי; שימו אותו ליד כל מה שהוזכר לעיל ותקבלו מסחטת כסף של פיפ"א ושל הספונסרים. האוהד שהוציא אלפי דולרים על טיסות לרוסיה, מלונות וכרטיסים, ירצה גם מזכרות - ומחיר מופקע של חולצה לא יעצור אותו. "אז גנבו אותי ב-20 דולר, מה זה לעומת מה שהוצאתי" - זו המחשבה הנפוצה, ששמעתי פה גם מישראלים. ואם הוא בא עם הילד, אז אי אפשר לא לקנות לו חולצה או קמע או כובע או צעיף. כמובן שאי אפשר לחזור הביתה בלי מתנות. מאיר אריאל זצוק"ל הגדיר זאת כך: מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה.

2. מזג האוויר במוסקבה בימים האחרונים היה חם, ובצירוף מיליון אוהדי כדורגל שהציפו את הבירה הרוסית לכבוד המונדיאל, צריכת הבירה עלתה במאות אחוזים. הפאבים והמסעדות התכוננו, אבל לא מספיק טוב. "אנחנו על סף יובש, אף אחד לא חשב שיישתו כל כך הרבה בירה", אמר בעל אחת המסעדות, שביטא את דאגתם של רבים מעמיתיו. ההזמנות לאספקה נוספת נשלחו, אבל מבשלות הבירה לא עומדות בקצב.

בירה מוסקבה - דלג

צריכת הבירה ברוסיה ירדה בשליש בעשור האחרון גם בגלל איסור על פרסומת לבירה וגם בגלל עלייה בתשומות הייצור. חברת בלטיקה, למעשה הסניף הרוסי של קרלסברג, הודתה כי לא חשבה שהאוהדים ישתו כך כך הרבה בירה.

אחד הדברים שהרוסים - אוהבי וודקה, יין ועוד - פחות התכוננו אליו, זה שרוב האורחים פחות יתעניינו במשקאות הללו, וידבקו בבירה שלהם. רק בבירה. החום והציפייה למשחקים זה שילוב שגורם לצימאון. אנשים רוצים לשתות הרבה, ובייחוד בירה.

3. נתקלתי בהם לפני כמה ימים בשיטוט מקרי בכיכר האדומה, ואחר כך גם במשחק. קבוצה של ילדים עם מוגבלויות שהגיעו למונדיאל למספר ימים. החוויה היא עצומה, ההתרגשות בשמים מעצם הנסיעה לגביע העולם - החל מהמשחקים ועד ביקורים באתרים מפורסמים. המימון, אגב, כולו באמצעות תרומות דרך עמותת "הגשמת חלום", שגייסה כ-650 אלף שקל להטסת הילדים ומלוויהם, 65 איש בסך הכל. "חוויה אדירה לכולם", מספר רמיאל, אחד מראשי הקבוצה.

ילדי "הגשמת חלום"
עוזי דן

*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#