בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונדיאל 2018: יש חלוצים טובים מאוליבייה ז'ירו, אך אין טובים כמוהו

מי שצפה בחלוץ הצרפתי לאורך 90 דקות, שבוע אחר שבוע, מוכן להישבע שלא מדובר בעילוי, אבל ז'ירו מספק לטריקולור משהו שחסר לה - קבוצתיות. אולי היום בחצי הגמר מול בלגיה הוא גם יכבוש לראשונה במונדיאל

2תגובות
אוליבייה ז'ירו מול אורוגוואי, ברבע הגמר. "אין לו את הסגנון הראוותני של שחקנים אחרים, אבל אנו זקוקים לו", אמר דשאן
Martin Meissner/אי־פי

בעקב ובמספרת לאחור, מהאוויר ותוך סיבוב פתאומי, בטיל אדיר מרחוק וב"בעיטת עקרב". על פניו, צפייה בלקט ממיטב שעריו של אוליבייה ז'ירו איננה מותירה מקום לספק - מדובר בחלוץ נהדר, מהנדירים הללו שלא משנה מה נדרש ואיך, הם כבר ימצאו דרך לשים את הכדור ברשת. ואולי, בעצם, מדובר בראיה לכך שלקט לעולם אינו משקף את מעלותיו של ספורטאי. הרי מי שצפה בז'ירו לאורך 90 דקות, שבוע אחר שבוע, מוכן להישבע שהוא הרבה דברים, אבל לא בעל אותן יכולות עילאיות שהוזכרו לעיל. אוהדי ארסנל, למשל. לעמוד המונדיאל של "הארץ"

במידה רבה, ז'ירו הוא סמל לתותחנים של השנים האחרונות - קבוצה שיכולה לשחק כדורגל נפלא ברגע אחד, ונורא ברגע אחר; פעם פרודוקטיבית ביותר, ופעם לא מסוגלת למצוא את הרשת. ולעולם, לעולם, לא טובה מספיק ובטח שלא עקבית דיה כדי להגיע למקומות אליהם היא שואפת. עברו כבר כל כך הרבה עונות מאז היתה שם, על גג העולם. הגג שאליו מתקרב עתה ז'ירו, בלעדיה.

אם בקיץ שעבר, אחרי שארסנל רכשה את אלכסנדר לקאזט, החליט ז'ירו להישאר חרף הפגיעה במעמדו כי "משהו בלב ובנשמה אמר לי", חודשים אחר כך השתנו המסרים שקיבל. הן מארסנל - הוא כמעט לא פתח בהרכב בליגה, ובינואר האחרון הצטרף גם פייר-אמריק אובמיאנג - והן מדידייה דשאן. מאמן הנבחרת הבהיר כי מעמדו יתערער אם לא ישחק בקביעות בקבוצה. כל קבוצה.

"אני לא כאן כדי לייעץ", אומר דשאן, "אני כאן כדי שהוא יהיה מודע למציאות. אחר כך זו החלטתו". החלטתו של ז'ירו היתה לעזוב את המועדון שהביאו ב-2012 מצרפת לאנגליה, ולחצות את הכביש לצ'לסי באמצע העונה. 18 הופעות וחמישה שערים מאוחר יותר הגיע לתקופת ההכנה למונדיאל, רק כדי לגלות שדשאן - שדבק בו במוקדמות - מחליף מערך ודוחק אותו לספסל. אז ז'ירו הגיב כפי שעשה תמיד: מצא את הדרך להוכיח את חיוניותו.

לקט ז'ירו - דלג

במשחק הראשון בגביע העולם, נגד אוסטרליה, עלה מהספסל והיה מעורב בשער הניצחון המאוחר. מול פרו כבר פתח והיה מעורב בשער היחיד. מאז, לא יצא מההרכב. תרומתו הסטטיסטית בטורניר: שבע בעיטות למסגרת, אפס שערים, בישול אחד, שש מסירות מפתח. תרומתו המקצועית: לא תסולא בפז.

הוא איננו מהיר והטכניקה שלו לוקה בחסר, אבל לצרפת יש מספיק מהאיכויות הללו בחלק הקדמי. ז'ירו מספק לטריקולור משהו שחסר לה, ומשלים את חבריו: בגופו החסון (1.93 מטר), במשחק ראש נפלא, בהטרדת הבלמים, ביכולתו לקבל כדור עם הגב לשער, להחזיק בו בעוד חבריו דוהרים קדימה ולהוציאם למתפרצות. לא החלוץ האולטימטיבי, אבל החלוץ הקבוצתי האולטימטיבי. או לפחות המיטב שיש לסגל הזה להציע.

"ייתכן שאין לו את הסגנון הראוותני של שחקנים אחרים, אבל הנבחרת זקוקה לו", אמר דשאן אחרי הניצחון על אורוגוואי, "גם אם הוא לא כובש, הוא חשוב לנבחרת ולסגנון המשחק שלנו. הוא נדיב מאוד ולא מתלונן בנוגע לעבודה קשה. הוא יעיל בהתקפה, אבל גם בהגנה. הוא עושה דברים רבים כדי לאזן את הקבוצה. השחקנים סביבו מפיקים תועלת מהנוכחות שלו בגלל שהוא מושך הרבה תשומת לב משחקני ההגנה".

אם יש דבר אחד שז'ירו עושה כבר שנים, זה למשוך תשומת לב. מרגע שהגיע לארסנל ממונפלייה ב-2012, כמלך שערי הליגה הצרפתית, סומן על ידי חלק מהאוהדים. מי שהתרגלו לראות בחוד את איאן רייט, תיירי הנרי, דניס ברגקאמפ ורובין ואן פרסי התקשו לקבל אותו כיורש ראוי; טוב פחות, ודאי, אבל גם שונה מאוד בסגנונו. גם מאוהדי צרפת סבל, למשל כשספג קריאות בוז במשחקי הכנה ליורו 2016 בפריז ובנאנט על ידי קהל שהוציא עליו את תסכולו מכך שדשאן בחר לוותר על קארים בנזמה. "השתמשתי בזה כדי להתחספס", אמר ז'ירו, "אשקר אם אומר שזה לא משפיע עליי, אבל התאוששתי. זה נהיה בלתי הוגן בשלב מסוים".

איש לא אמר שכדורגל הוא משחק הוגן. זה יכול להיות תחום בו יזכרו לך את התקופות והמשחקים הפחות טובים - למשל, סדרת החמצות בהדחה מול מונאקו בליגת האלופות ב-2015 - וישכחו את התקופות הלוהטות וההופעות הטובות. ימעיטו במה שאתה מסוגל לעשות, וידגישו את מה שאתה לא. בצ'לסי, שהתרגלה לחבוט ביריבות בעזרת דייגו קוסטה, קיבלו בזרועות פתוחות את מה שז'ירו יודע. כך גם דשאן.

דשאן וז'ירו אחרי הניצחון על אוסטרליה. החלוץ כבר לא בדיוק "הסקורר שלנו"
TORU HANAI/רויטרס

אם לפני שנה הגדיר אותו מאמן צרפת "הסקורר שלנו" - 31 שערים ב-74 ההופעות הבינלאומיות הראשונות שלו הם מאזן טוב - הרי עתה, אחרי חמישה משחקים עקרים ברוסיה 2018, הוא מתייחס לכל הדברים האחרים שהחלוץ תורם. כך גם ז'ירו, שאת התסכול מספסולו במשחק הראשון הוציא על היריבות. "תענוג זה לא רק לעבור את היריב ולתקוע כדור בפינה העליונה", אמר אחרי פרו, "גם להציב את עצמך בסכנה יכול להיות מהנה. אני מנסה להוסיף עומק וליצור שטחים לקשרים ההתקפיים, לאפשר לאחרים להיכנס למשחק. מלאכתי היא לשרת את חבריי לקבוצה".

הצרפתים כבר היו בסרט דומה, שזכה לסוף שמח: במונדיאל 98' זכו עם חלוץ חוד שלא כבש ולו פעם אחת בטורניר, סטפן גיבארש. אותו גיבארש מכיר בתרומה של ז'ירו. "פעמים רבות יש שני שחקני הגנה על הגב שלו", ציין בראיון ל-Goal.com, "ואחרים יכולים לנצל את המצב".

יש קווי דמיון מסוימים ביניהם: שניהם היו מלכי שערים בצרפת, שניהם עברו לאנגליה. בכך, פחות או יותר, זה נגמר. החוויה של גיבארש בצד האחר של התעלה הסתיימה אחרי חודשים ספורים בניוקאסל. ז'ירו, המגוון יותר, הותיר חותם גדול בלונדון. גם אם בשנים האחרונות הבהירו פרשנים - לרבות תיירי הנרי - כי עם חלוץ כזה, ארסנל לא תזכה באליפות. כאילו שזה כל מה שחסר לה.

אז ז'ירו ספג, והגיב כפי שהוא יודע. אחרי שריקות הבוז שספג בצרפת ב-2016, כבש צמד במשחק הכנה. כשנדחק לספסל ארסנל בגלל רכישת לקאזט, נכנס כמחליף והרשית את שער הניצחון ב-3-4 נגד לסטר במחזור הפתיחה. "מנטלית, אוליבייה פנטסטי", אמר פעם ארסן ונגר, המנג'ר שהביא אותו לארסנל, "בכל פעם שמפקפקים בו, הוא נותן את התשובה הנכונה במגרש. הוא בחור שעבר זמנים קשים".

בגיל 31, הימים בהם הופיע בליגה החמישית בצרפת נראים רחוקים. ז'ירו למד, התחזק, השתפר. בכל אחת מחמש עונותיו הראשונות בארסנל כבש בין 16 ל-24 שערים. במקביל קרה לו דבר נוסף, עם לידת בתו הבכורה. "זה עזר לי להתבגר", אמר. וכשדבר לא עוזר, החלוץ שעל זרועו מקועקעות בלטינית המלים "יהוה רעי, לא אחסר" פונה לעזרת שמים. "התפללתי באמצע משחק", סיפר, "לפעמים כשדברים לא הולכים טוב, אתה מבקש את עזרת ישו. לדבר אליו עוזר לי לנקות את הראש".

בפברואר, 25 דקות לתוך הופעתו הראשונה בהרכב צ'לסי, בישל ז'ירו לאדן הזאר. בין השניים נוצר שיתוף פעולה טוב. "אנחנו אוהבים לשחק יחד כי יש לנו הבנה טובה, איכויות שמשלימות זה את זה", אומר החלוץ. גם הערב הם יהיו במגרש. הפעם, האיכויות של ז'ירו יעמדו לטובת שחקנים אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#