סוף עידן מוריניו בריאל

פחות מיוחד, יותר אנושי

לאורך השנים היו למוריניו אוהבים ושונאים, אבל איש לא חלק על הצלחתו. בריאל מדריד, לעומת זאת, הוא נכשל ביותר ממובן אחד

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

1. פלורנטינו פרס הראה בגרות. באופן כללי, בקדנציה השנייה שלו כנשיא ריאל הוא הרבה יותר מתון ושקול מאשר בראשונה. הוא היה יכול להקשיב ל-82% מהאוהדים, לפי סקר של ה"אס", שביקשו לפטר את ז'וזה מוריניו באופן מיידי. פרס היה יכול להפעיל את רגש הנקמה ולזכות בכמה נקודות בקרב בוחריו ב-16 ביוני, עת יתמודד שוב על נשיאות ריאל, אבל העדיף להיות הגון וממלכתי ולתת למוריניו את מה שהוא רוצה. עזיבה מכובדת בתום העונה "בהסכמה הדדית" זה מה שרצו שני הצדדים, ומוריניו גם לא יקבל עקב כך סנט אחד משכרו להמשך החוזה - עוד אינדיקציה לכך שבאמת נמאס לו ממדריד, ולהפך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ