מצטערים, אין לנו מה לעשות עם באיירן

העוצמה הכלכלית, הטרבל, גווארדיולה, גצה, תיאגו. באיירן מינכן ממשיכה להתחזק, ובגרמניה חוששים כי הליגה תהפוך למופע יחיד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עוזי דן

הבונדסליגה מציינת 50 שנה להיווסדה, ולא לחינם נפתחה שלשום במשחק בין באיירן מינכן לבורוסיה מנשנגלאדבך. באיירן הפכה לאימפריה בראשית שנות השבעים, כשמנשנגלאדבך מהווה יריבתה הגדולה ואף זוכה בחמש אליפויות בין 1970 ל־1977 לעומת שלוש של באיירן, שגם קטפה שלושה גביעי אירופה בתקופה זו. מאז, נמצאת הדומיננטיות הגרמנית ברגלי באיירן. יש תקופות ששליטתה מוחלטת, יש תקופות בהן צצה לבווארים תחרות ממשית. יחסית לליגות גדולות אחרות, הבונדסליגה היתה תחרותית לאורך השנים. לא פעם התגלה המאבק על התואר כבלתי צפוי. אלא שהיריבות הללו תמיד מתחלפות. מנשנגלאדבך כבר מזמן לא שם, גם המבורג או ורדר ברמן באו והלכו. כיום מדובר בדורטמונד. ייתכן שהיריבות הזאת תחזיק מעמד, ייתכן שלא. באיירן הנוכחית כבר הדגישה את כוונותיה בעונה שעברה עם טרבל מרשים, חסר תקדים בגרמניה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ