בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומן גאבון

האוהדים בגאבון לא ממהרים לקנות כרטיס לעוד משחק כדורגל

גם אם הם יכולים לעמוד במחירי הכרטיסים, הגאבונזים מביעים מחאה פוליטית ולא מגיעים למגרשים. מי שכן כבר מעדיף לראות את הנבחרת שלו. וגם: השמועה המופרכת החמה על אברהם גרנט

תגובות
אוהדי נבחרת גאבון במשחק מול בורקינה פאסו
Sunday Alamba/אי־פי

1. כמו בהרבה מקומות באפריקה, התשוקה לכדורגל מופיעה בכל עוצמתה גם בגאבון. בכל מקום יש שערים כאלו או אחרים, בדרך כלל מעץ; על כל חתיכת מגרש - דשא, חול או עפר - משחקים כדורגל. לאורך חוף הים של ליברוויל אתה מרגיש יותר כמו בקופקבאנה, פלאמנגו, בוטאפוגו או קאטצ'ה בריו דה ז'ניירו. לא בגלל החופים, שמזכירים יותר את נחשולים או מכמורת, אלא מפני שבכל רגע נתון יש מאות אנשים שמשחקים עשרות משחקי כדורגל על החוף. בכל הגילאים, בדרך כלל ללא חולצות, גם אם המרצ'נדייז של ברצלונה חדר עד לכאן, לצד חולצות הנבחרת הלאומית....

רוצים לקבל כל טור וכתבה של עוזי דן ישירות למייל, מיד עם פרסומם? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#