כדאי להיזכר בימים היפים של קייזרסלאוטרן, לפני שתרד לתהום הנשיה

הקבוצה שטבעה את המונח "השדים האדומים" והיתה אימפריה שזכתה באליפויות בשנות ה-50 וה-90, בדרך לירידה לליגה השלישית ולתסבוכת כלכלית עצומה. זה עוד עלול להוביל אותה לפרידה מהאיצטדיון האגדי שלה ולנקודת אל-חזור. בעקבות הקבוצות האבודות, כתבה שלישית בסדרה

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

תחשבו רגע על 1991, לא היסטוריה רחוקה. רגע לפני שהכסף הגדול החל להשתלט על הכדורגל, רגע לפני הקמת ליגת האלופות, ייסוד הפרמייר־ליג ושינוי פניו של המשחק. אלופת אירופה היא הכוכב האדום בלגרד, אלופת איטליה עונה לשם סמפדוריה, ובגרמניה - בגרמניה יש את קייזרסלאוטרן. היום שילוב כזה הוא אפילו לא בגדר פנטזיה.

בשנות התשעים, קייזרסלאוטרן לא רק היתה פעמיים אלופה (1991, 1998) ופעמיים מחזיקת גביע (1990, 1996); היא לא רק מי שהיתה ב-1999 ברבע גמר הצ'מפיונס ובתחילת העשור הנוכחי עוד חזרה לבונדסליגה הראשונה; קייזרסלאוטרן היתה אחת ממייסדות הבונדסליגה, ועוד לפני כן היתה שם גדול. עד כמה גדול? עד כדי כך נבחרת מערב גרמניה של 1954 - הזוכה הסנסציונית בגביע העולם - היתה מבוססת על 'לאוטרן' של תחילת שנות החמישים (עוד שתי אליפויות אז), כשחמישה משחקניה היו בנבחרת, כולל האחים אוטמר ופריץ ואלטר. האחרון היה גם הקפטן המיתולוגי של אותה נבחרת, והאיש שבמשך יותר משלושים שנה שיחק רק בקבוצת העיר בה נולד, ומי שהאיצטדיון שלה קרוי היום על שמו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ