בליגה של יובנטוס וריאל מדריז ממשיכים לשחק, אבל מנסים לא לגעת אחד בשני

כמו בבלארוס וטג'יקסטאן גם בניקרגואה ממשיכים לשחק כדורגל בעידוד נשיא סמי-דיקטטור. מתוך עשר קבוצות, תשע פועלות במימון המדינה וממלאות אחר הוראות הנשיא ואשתו הסגנית להמשיך כרגיל. השחקנים פחות נלהבים: "המחשבה של 'מה יהיה אם השחקן ממול חולה' לא מניחה"

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עוזי דן

השבתת הספורט חושפת את חובבי הכדורגל למעקב אחר הליגות הקיקיוניות שעדיין משוחקות. הליגה המקומית בבורונדי אמנם הופסקה גם היא בעקבות מקרה מוות ראשון במדינה מנגיף הקורונה, אך נותרו שלוש ליגות שכן משוחקות, הליגה הבלארוסית, הליגה הטג'יקית וגם הליגה בניקרגואה. 

יש לא מעט במשותף לשלוש הליגות, בייחוד מבחינת צורת השלטון והאיש שעומד בראשו. אם בטג'יקיסטאן ובבלארוס הסמי-דיקטטורית יש את אותו נשיא זה 26 שנה ברציפות, בניקרגואה שולט דניאל אורטגה, פעם לוחם חופש ומאז 1979 - עם הפסקה - מנהיג ונשיא ניקרגואה. 24 שנים במצטבר ומאז 2007 ברציפות. כמו בשתיים האחרות גם בניקרגואה יש התעלמות שלטונית מכוונת מהמגיפה - אין סגר, אפילו לא איסור על התקהלויות, למעשה השלטון אפילו עודד חיים כרגיל. בפסחא דווח על חופים מלאים, אנשים שעורכים קניות ואפילו תחרות מלכת יופי שנערכה לעיני מאות צופים, כל זאת למרות שמדינה כן החל קמפיין של "הישארו בבית". גם הכדורגל משוחק, ללא קהל אמנם, אבל ממשיך.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ