בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים החדשים של פול גאסקוין

לאחר שאיבד את הונו, התמכר לשתייה ולכדורים וראה את הסוף, מנסה כוכב הכדורגל לשעבר בן ה-44 להחזיר את חייו למסלול ולבנות עצמו מחדש

7תגובות

בחודש יוני אשתקד הסתובבה שמועה מדאיגה: לפול גאסקוין נותרו יומיים לחיות. היו אפילו סיפורים לפיהם כוכב נבחרת אנגליה לשעבר כבר הלך לעולמו - בעקבות תאונת דרכים, כתוצאה מדלקת ריאות או משתייה מוגזמת, ועוד גרסאות. אף אחד לא רצה להאמין שהשמועות נכונות, אך במצבו הן לא נראו דמיוניות, כמעט בלתי נמנעות. חודש אחר כך, בנסיבות ביזאריות וחשוכות למדי, הוכיח גאסקוין שהוא חי.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

אחרי שרואל מואט - האדם המבוקש בבריטניה באותה עת - ירה בשלושה אנשים ורצח אחד מהם, קפץ גאסקוין למונית חמוש בפחית משקה, קופסה עם עוף, חכה וגלימה, והודיע לעולם כי בכוונתו לעזור ל"חברו הוותיק" לעזור לעצמו. זאת בהחלט לא היתה השנה של גאזה בכל הנוגע לפרסום חיובי, אבל כבר הרבה שנים שזהו המצב. הופעה פומבית נוספת שלו ב-2010 נרשמה באוקטובר, כשהורשע בנהיגה בשכרות לאחר שנתפס בפעם הרביעית. השופט נתן לו אפשרות לבחור: כלא, או שיקום וגמילה לתקופה של שישה חודשים.

שנה עברה. גאסקוין עדיין נמצא בגמילה, חי בבורנמות' ומנסה לבנות את חייו מחדש. אחרי שישה חודשים במוסד, הוא עבר לאחרונה לדירה המשקיפה אל הים. זהו השלב הבא בניסיונות השיקום שלו.

נפגשנו במועדון בכרייסטצ'רץ' הסמוכה. גאסקוין בן ה-44 נכנס עם חברו ומדריכו, סטיב ספיגל, מכור להרואין לשעבר שהפך למדריך גמילה ולבעל פרויקט שיקום. פניו של גאזה עדיין חיוורות, הלחיים רזות והוא צולע קלות בגלל תאונת הדרכים שעבר, אבל נראה חזק. הוא מתיישב, מביט בתפריט ומחליט כי זה הזמן להפסקת סיגריה. גאסקוין מודה שהוא מתוח בקשר לראיון - הוא לא עשה זאת עידן ועידנים - ולמרות שלדבריו הוא נמצא בסיטואציה טובה כרגע, ברור לו יותר מלכל אחד עד כמה מצבו שביר.

הוא חוזר, מזמין קפה. "טוב לראות אותך חי", אני אומר. הוא מחייך. "הלכתי ברחוב ופתאום בחור מסתכל עלי ואומר בהלם 'גאזה?'. השבתי 'כן'. הוא אמר: 'קראתי בעיתון שאתה מת. עכשיו גם היה מבזק חדשות ואמרו שאתה מת'. אמרתי לו שאני בסדר והמשכתי ללכת. העיתונות אף פעם לא תכתוב שגאסקוין נראה טוב. הם רוצים למכור עיתונים".

ייתכן שדבריו נכונים, אבל גאסקוין מודה שהסיפורים לא היו כל כך רחוקים מהמציאות. "יום אחרי התאונה, אמרו בבית החולים שפעמיים הייתי מת באמבולנס". הוא סבל מנקב בריאה, מפגיעה במותן ומפרצוף מרוסק. "החלפתי את שיניי. עשיתי זאת גם בזמן ששיחקתי בריינג'רס, אבל בתאונה ריסקתי תשע שיניים". האם לבך הפסיק לפעום? "לא יודע, אמרו שאני מת".

גאסקוין מתעקש שלא היה שתוי. "ישבתי בפאב עשר דקות. במכונית ישבתי מאחור, והרכב התנגש בקיר ב-90 מייל לשעה". האם זה הפחיד אותך? "לא ממש, המשכתי לשתות גם אחרי התאונה".

שלוש שעות בארון המשקאות

ככדורגלן היה גאסקוין יחיד במינו, השחקן הבריטי המוכשר והאהוב בדורו. הקשר שהתחיל כנער שמנמן עם חיוך קומי אולי נראה כמו שק פחם על שני מקלות, אבל עשה דברים מדהימים עם הכדור - העביר אותו בין רגליו של היריב רק כדי לחזור לאחור ולעשות זאת שוב. הוא לא היה מרוצה עד שהמגן התייאש. היתה לו ראיית משחק נפלאה ובעיטה חופשית אימתנית. הוא היה מסוגל לעבור קבוצה שלמה בכדרור לשם ההנאה.

גם היה בו תמיד משהו ילדותי ופגיע. הרגשת שחבריו השחקנים רוצים להגן עליו מפני דבר מה. מעצמו. הדוגמה הטובה ביותר היא כמובן הבחור בן ה-23 שפורץ בבכי לאחר שספג כרטיס צהוב בחצי גמר מונדיאל 90' נגד מערב גרמניה, שמשמעותו כי לא ישחק בגמר אם אנגליה תעלה. החלוץ גארי לינקר סימן למנג'ר בובי רובסון עם אצבע לרקה. גאזה איבד את זה.

לא משנה איזו קבוצה אהדו, חובבי הכדורגל תמיד אהבו את גאזה. הוא היה מבדר, ולא רק עם הכדור. הוא חגג שערים בצורה יוצאת דופן, צלל לתוך הקהל בשביל הקטע, רץ על המגרש עם שדיים מפלסטיק והניף צהוב לשופט לאחר שזה הפיל את הכרטיס (מעשה שעלה לו, כמה אירוני, בכרטיס צהוב). הדבר הברור מכל בספר הזיכרונות החדש שלו זה שהוא פשוט אהב את המשחק. ביום שנפגשנו סרב קרלוס טבס, בעל משכורת של רבע מיליון ליש"ט בשבוע, לעלות מהספסל במשחק של מנצ'סטר סיטי. גאזה, אתה מרגיש, היה משלם כדי לשחק.

והיו כמובן השדים - דיכאון, תקיפה, הפרעה דו קוטבית, בולמיה ושתייה. הרבה שתייה. היא עמדה מאחורי סיפורים רבים, ביניהם גרימה להתנגשות האוטובוס של מידלסברו בקיר, איום בהתאבדות והאירוע שלא ייסלח לעולם - הכאת אשתו, כולל נגיחה בה והטחת ראשה ברצפה.

תשע שנים עברו מאז פרש ממשחק, ואנשים עדיין עוצרים אותו לא פחות מבעבר. בבורנמות' כבר התרגלו לנוכחותו. נהג המונית שהסיע אותי מדבר בגאווה על ההתקדמות שעשה גאזה בחייו ועל הפופולריות שלו בעיירה. אחרי חיים שלמים בערים הגדולות, האם ציפה למצוא את עצמו בבורנמות'? "לא, חשבתי שזה מקום לזקנים. אבל אני ליד הים, דג מדי פעם, עובד על כושר מדי בוקר, מנסה לשמור על הדברים פשוטים ככל האפשר".

הוא הגיע לכאן ביולי 2010, חודש אחרי התאונה, בילה חמישה שבועות במרכז שיקום וחזר הביתה לשתות. כמה חודשים אחר כך התקשר לספיגל נואש: "תעזור לי, אני רוצה טיפול". המטפל טס מיד לניוקאסל, אבל גאזה התחרט. "היה לי ג'ין בארון המשקאות והתחבאתי אתו בארון". כמה זמן? "בערך שלוש שעות". אחרי יומיים, בהם הספיק לסיים את הג'ין ושוב להיתפס נוהג בשכרות, הוא התקשר להתנצל. ספיגל חזר, לקח אותו למרכז השיקום שלו ואמר לו: "זה הצ'אנס האחרון שלך. תנסה. אם לא, מצדי תחזור לשתות".

ומה גאזה חושב? "אני כמו כל אחד אחר. יש לי ימים רעים וימים טובים. כרגע אני לא נוטה לשתות בימים הרעים". האם הוא מתרחק מפאבים? "לא, אני שמח להיות היכן שאחרים שותים. שמעתי אנשים אומרים 'אני לא יכול ללכת למשחק כי כולם שם שותים בירה'. אני לא כזה. אם זה היה המצב, הייתי צריך לשבת בבית ולא לצאת ממנו כל החיים".

מחכה כבר למשחק הבא

זאת לא היתה רק השתייה שדירדרה אותו, מספר גאסקוין, גם התרופות. "אני לא נוגע בכדורים כבר שלוש שנים. לקחתי כדורים, ואז, כשהייתי רוצה לראות פסיכיאטר, הוא היה אומר לי 'מי נתן לך את הכדורים האלה', ונותן לי אחרים. ורופא אחר היה נותן כדורים אחרים. כדי להיפטר ממך הם פשוט נותנים לך כדורים. היה שלב שהיו לי יותר תארים ממוחמד עלי. אתה דו קוטבי, אתה ODC, אתה כך וכך. האמת שאני אלכוהוליסט. לא היו צריכים לתת לי את הכדורים, אני לא צריך אותם ואני מרגיש טוב".

הוא התגבר גם על כל מיני אובססיות. "נרפאתי ב-90%. הייתי נוגע בידית הדלת תשע פעמים, נועל וחולץ נעליים. כאשר שהיתי ב'פריורי' (מקום בו עבר שיקום קודם) היה שם מישהו שהורו לו לחזור על מה שאני עושה, מולי, כמו ראי. ביליתי אתו 30 שעות ברצף, זה היה נורא. מאז, אני סוגר את הדלת בצורה נורמלית".

זאת הפעם הראשונה שהסכים לתכנית גמילה מלאה בת 12 שלבים. בפעמים הקודמות, הוא אומר, הלך לשיקום ולגמילה בשביל אחרים יותר מאשר עבור עצמו. "רציתי שאנשים יהיו מאושרים, רציתי שהעיתונות תהיה מאושרת, רציתי שמשפחתי תהיה מאושרת, רציתי שאשתי לשעבר תהיה מאושרת".

הוא מרוצה מהמרפאה הנוכחית, כי שם לא עסוקים רק בתרפיה. "הם מלמדים אותך ליהנות בלי משקה וזה מה שאני מנסה לעשות. בהתחלה שיחקנו כדורעף על החוף, קריקט, עשינו קמפינג. זה ממש לא כמו מרכז גמילה".

אני שואל את ספיגל על מצבו של גאסקוין כשהגיע למרכז שלו. "הוא היה אבוד, הרגיש חסר תקווה וחסר אונים. כמו ילד קטן שהולך לאיבוד. הוא לא ידע מה לעשות, למי לפנות ועל מי הוא יכול לסמוך. אכזבו אותו כל כך הרבה פעמים. בוא נהיה כנים, מה שהוא רוצה זה להיות נאהב, והוא בן אדם מקסים".

גאסקוין מראה לי קעקוע של שש פחיות בירה ומקפיץ אותן עם השריר. "אתה רואה, השרירים שלי עדיין טובים, זה רק השריר בין הרגליים שלי שלא מתאמן", הוא מחייך וצועק לספיגל: "סטיב, השריר הזה לא עובד, הוא לא מתפקד". כשגאזה מתחיל להתבדח אתך, אתה מבין כמה בורנמות' שקטה ומרוחקת. הוא ממעט להתראות עם חבריו הכדורגלנים (אם כי מספר עד כמה דאג לו גארי מאבוט, קפטן טוטנהאם בעבר) או עם חברים מחוץ לענף, מלבד ג'ימי "חמש כרסים", שמתנהג יפה כשהוא מגיע.

האם יש לו חברים בבורנמות'? "אני מתחבר בקלות, אבל מרוצה מהאנשים שאני איתם כעת, בפרויקט". הם משחקים כדורגל, שישה על שישה, בימי שישי. הוא והתרפיסטים נגד מטופלים אחרים. "זה אחד הדברים הכי טובים בשבוע". יש שם שחקנים טובים? "דווקא לא רעים. זה כיף, הם בועטים אחד באחר כמו מטורפים". להבדיל מכדורגלנים שלא נוגעים בכדור אחרי הפרישה, גאזה לא יכול לחכות למשחק הבא. "אני אוהב את זה, אבל זה מתסכל מאוד בגלל מצב המותן שלי. הטיטניום שהשתילו לי במותן זז ועד שלא יסדרו את זה, כואב לי לרוץ".

הוא מדבר בערגה על ימיו בכדורגל. הספר החדש מכיל 132 תמונות, וגאזה זוכר את הסיפור מאחורי כל תמונה. הוא מדגיש כיצד תמיד היה נאמן לכל המאמנים שלו, והם היו נאמנים אליו. הוא מספר סיפור יפה על סר בובי רובסון, שבזמן שכבר היה בכיסא גלגלים, כמעט עיוור וקרוב למותו, בא לצפות במשחק צדקה בו שותף גאסקוין. "ניגשתי אליו והוא כמעט לא ראה. אמרתי לו 'בובי, זה גאזה', והוא חצי חייך. בנו לקח אותו הביתה אחר כך ובובי שאל בדרך, 'איך גאזה שיחק?'. אני חושב שהוא משגיח עלינו מלמעלה". כשאני חושש שגאזה יפרוץ בבכי, הוא דווקא צוחק. "אני עדיין מפחד ממנו, הוא בטח רואה אותנו מלמעלה".

"שני פיינט ואני מסתחרר"

לפני עשרים שנה הרוויח גאסקוין 100 אלף ליש"ט לשבוע, אך מאז איבד הכל. כשהגיע לבורנמות' היה על סף פשיטת רגל. עכשיו הוא מתאושש. הספר יעזור, גם הפיצויים שיקבל לאחר שנחשף כי צותתו לטלפון שלו. לכדורגל, בכל מקרה, הוא לא חושב לחזור - כמאמן או כפרשן. "אמרו לי 'תשבח את מי שמשחק היטב ותשחט את מי שעובר יום רע'. אני לא יכול לעשות זאת, כי אני יודע שיש לו אישה או חברה איתה הוא יישב אחר כך. ילדיו רואים את המשחק ואחר כך יגידו 'אוי, אבא שלי חרא'. אני לא יכול לעשות את זה".

כרגע הוא מתרכז בשמירה על פיכחות ושפיות. עברה כמעט שנה מאז שתה בפעם האחרונה. "לא, זו לא התקופה הכי ארוכה. היתה תקופה של שלוש שנים בהם לא שתיתי". עוד הוכחה שהמיתוס לגבי גאזה שתמיד שותה אינו נכון. "אני גם בכלל לא שתיין טוב, זה מה שמצחיק בכל העניין. תן לי שני פיינט ואני מסתחרר".

ספיגל מספר כי אחד הדברים הכי גדולים שגאזה השיג טמון ביכולתו לעזור גם לאחרים בפרויקט להישאר פיכחים. "הוא מבקר אנשים, מדבר איתם והם אומרים 'היי, אם הוא יכול להישאר פיכח, גם אני יכול'".

גאסקוין מתגאה בעברו ככדורגלן, בהיותו השחקן היקר באנגליה בזמנו, בכך שזכה בשמונה תארים עם ריינג'רס, ששיחק באיטליה, שזכה בגביע האנגלי, שהופיע בגביע העולם. "אנשים שוכחים את זה, חושבים על השתייה, שוכחים שבגיל 35 עוד שיחקתי באוורטון והוכתרתי לשחקן המצטיין בכל משחק שני". הוא גם שיחק בנבחרת 57 פעמים והיה שותף וכוכב בשני הטורנירים הכי טובים שלה מאז 1966 - גביע העולם 90' ויורו 96'.

החרטה הגדולה ביותר שלו היא שלא חתם במנצ'סטר יונייטד ב-1988, למרות שנתן את מלתו לאלכס פרגוסון. האם הוא מאמין שפרגוסון היה מרגיע אותו? גאזה שוב מתגונן: "האם הוא הרגיע את וויין רוני, את ריו פרדיננד, את ריאן גיגס? הם בחדשות. הוא הרגיע אותם על המגרש, אבל אז הם יוצאים לחופש. הוא לא יכול לשמור עליהם כל הזמן".

כרגע אין לו חברה ("אני גם לא רוצה"), מכונית ("אסור לי, אני בשלילה") או בית ("איבדתי שלושה בתים בגלל הנפילה שלי והגירושין"), אבל גאסקוין חזר לצחוק. "מגיל 26 עד 42 לא צחקתי, והייתי ידוע כמובן כליצן. עכשיו אני שוב מחייך וצוחק". האם הוא השתנה? "לא ממש". האם התגבר סופית על יצר השתייה? "אני אף פעם לא בטוח. עלי להיזהר. להיות כל הזמן על קצות האצבעות".

גאזה הפרוע | הסתבכויות שלא יישכחו

1985 גאסקוין וחברו נעצרים אחרי תאונת פגע וברח, ללא נפגעים בנפש. אם זה לא מספיק, המכונית היתה גנובה והשחקן נהג ללא רישיון

1986 גאזה לוקח טרקטורון של אחד מהגננים באיצטדיון של ניוקאסל, נוהג בו לכיוון חדרי ההלבשה וקופץ ממנו לפני שהרכב פוגע והורס דלת. הוא נקנס

1994 מודה בראיון עיתונאי שהוא מכה בקביעות את חברתו משכבר הימים, שריל. השניים התחתנו ב-1996 והתגרשו כעבור שנתיים

1998 באחד מהדרבים של גלזגו הוא נעמד לפני אוהדי סלטיק ומחקה נגן חליל, סמל של "המסדר הכתום" הפרוטסטנטי, האוסר על קבלת קתולים. הוא נקנס במשכורת שבועית

2003 חותם כמאמן/שחקן במועדון סיני, אך נוסע לטיפולי גמילה משתייה בארצות הברית ולא שב לקבוצה

2004 חושף באוטוביוגרפיה שלו כי עבר טיפולים ארוכים וכושלים בדרך כלל נגד שכרות, בולמיה, הפרעה דו קוטבית ועוד החל ב-1993

2005 "הוא שתה כל הזמן, כולל בעבודה ובאימונים", מספר יו"ר קטרינג טאון, שמפטר את גאזה מאימון הקבוצה אחרי 39 ימים. ביום הפיטורין הוא מכה צלם

2006 מכה אדם במועדון לילה אחרי שהפסיד 1,000 ליש"ט בהימורים. נראה באותו ערב מחסל ארבעה בקבוקי וויסקי וכ-100 סיגריות

2008 מאיים להתאבד, מאושפז מספר פעמים בבית חולים פסיכיאטרי

2009 שוב מאיים בהתאבדות, מאושפז וגם נזרק מתכנית ריאליטי של סלבריטאים לאחר שנכשל בבדיקה פסיכיאטרית

2010 מאיים להתאבד פעם נוספת. נעצר אחרי שהתפרע במסעדה בניוקאסל כשהוא שיכור. למחרת שחרורו נעצר שוב בעקבות נהיגה בשכרות. כמה שבועות אחר כך שוב נתפס נוהג שיכור ונידון לשמונה שבועות מאסר על תנאי

2010 נעצר בגין החזקה ושימוש בקוקאין. לדברי חבריו, הוא השתמש בקוקאין בשווי של 2,000 ליש"ט מדי יום

2011 בית משפט מסרב להכריז עליו כפושט רגל, בעקבות עתירה שהגיש כדי שלא יצטרך להחזיר חובות של מאות אלפי ליש"ט. מקבל סיוע מאיגוד הכדורגלנים המקצוענים כדי להתקיים (עוזי דן)

גאזה הכובש | שערים שלא יישכחו

ניוקאסל, פברואר 1988, הליגה האנגלית - כשהוא רק בן 20 ועדיין בקבוצת נעוריו, מראה גאסקוין מדוע טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד רודפות אחריו. הקשר לוקח כדור, מתקדם במהירות תוך הפגנת שליטה נהדרת, ומכ-25 מטר משחרר בעיטה אדירה שתוקעת את הכדור בתוך חיבורי השער של צ'לסי.

טוטנהאם, אפריל 1991, חצי גמר הגביע האנגלי - ארסנל דהרה לעבר דאבל, אבל החלום נגוז בוומבלי מול היריבה השנואה. בעיטה חופשית מדהימה של גאסקוין מ-35 מטר כבר בדקה החמישית נתנה לטוטנהאם יתרון שלא נמחק, בדרך לניצחון 1-3 ובסופו של דבר לזכייה בגביע.

לאציו, פברואר 1993, ליגה איטלקית - אמנם רק משחק חוץ מול פסקארה, אבל איזה רגע. גאזה מקבל כדור 45 מטר מהשער, עובר 5-6 שחקני הגנה בסדרת תעתועים והטעיות, ומול השוער משכין את הכדור ברשת. גול א-לה-מראדונה.

ריינג'רס, מאי 1996, ליגה סקוטית - ריינג'רס נזקקה לניצחון על היברניאן במחזור הסיום כדי לזכות לאליפות, אך נקלעה לפיגור. גאסקוין - "על אדרנלין טהור", כפי שאמר אחר כך - השיב בשלושער, כולל שער נהדר שבדרך אליו עבר מספר שחקנים יריבים, לפני שמצא את הרשת מזווית קשה.

נבחרת אנגליה, יוני 1996, יורו 96' - אולי שערו הזכור ביותר, בניצחון 0-2 על סקוטלנד בשלב הבתים. גאזה מקבל כדור מדארן אנדרטון, מטעה שחקן יריב, מעמיד פנים שבכוונתו לפרוץ שמאלה, אבל מקפיץ בשמאל מעל קולין הנדרי המבולבל ובימין, בחצי יעף, מרעיד את הרשת. גם החגיגות בלתי נשכחות - תנוחת "כיסא רופא השיניים" המפורסמת, כשגאזה על הדשא וחבריו עוטפים אותו באהבה. (עוזי דן)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#