בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברוכים הבאים למנצ'סטר

בעבר, מקומיים אהדו את שתיהן. היום כבר אין ספק - או אדום או תכול. הדרבי בין יונייטד לסיטי כבר אינו עניין עירוני בלבד, זהו קרב על אנגליה

3תגובות

1968 היתה שנה גדולה עבור העיר מנצ'סטר. מירוץ משולש בליגה הסתיים כשסיטי מקדימה את יונייטד וזוכה באליפות ראשונה מזה 31 שנים. חלפו להם שבועיים, והיריבה העירונית דאגה להאפיל על התכולים כאשר זכתה בגביע אירופה היסטורי. אין ספק, באותם ימים היתה מנצ'סטר בירת הכדורגל של אירופה.

מי תנצח בדרבי של מנצ'סטר? דברו איתנו בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

היום שוב יופנו כל העיניים אל צפון מערב אנגליה. אל הדרבי באחת מערי הכדורגל הבולטות בתבל, אל המפגש בין המוליכה לסגניתה, בין האלופה למחזיקת הגביע, בין הקבוצה המצליחה באנגליה בשני העשורים האחרונים למי שמתיימרת לרשת אותה. אלא שלדרבי ה-161 יש משמעות נוספת - הוא אמור לסמן סופית את חידוש היריבות הגדולה בין יונייטד לסיטי.

אי-אף-פי

יריבות עירונית לעולם לא נשכחת, אבל היא יכולה להתנהל על אש קטנה יחסית. סיטי, שלא זכתה באליפות מאז 68', לא היוותה יריבה ליונייטד במשך תקופה לא קצרה. בחלקה השתיים אפילו לא היו באותה ליגה, פשוטו כמשמעו. בעוד בצד התכול של מנצ'סטר שונאים בעיקר את יונייטד, לשדים האדומים יש יריבות היסטורית אדירה דווקא עם ליוורפול ולידס יונייטד.

למעשה, אוהדי סיטי טוענים כי מקביליהם האדומים בכלל אינם ממנצ'סטר, אלא מהפרברים ומשאר העולם. לדבריהם, "סיטי היא הקבוצה האמיתית של העיר", ומכאן השלט "ברוך הבא למנצ'סטר" שקידם את פני קרלוס טבס כשחצה את הכביש. לפני דור או שניים באמת נהנתה סיטי מרוב בין האוהדים בעיר, היום זה כבר לא נכון.

ימים אחרים

לא משנה כמה סיטי עשירה כרגע, באיזה מקום היא מדורגת עתה או מה שרים אוהדיה - אין באמת מקום להשוואה. לקבוצה אחת אוהדים רבים באזור מנצ'סטר ובאנגליה, לאחרת מאות מיליונים בכל רחבי תבל; האחת מנסה לקנות את דרכה לתהילה, האחרת זכתה בה כבר מזמן בזכות שילוב של כדורגל, שחקנים, מאמנים וגם תאונת מטוס שהפכה אותה למיתוס; האחת סיימה בחודש מאי 35 שנים ללא תואר כשזכתה בגביע, האחרת הפכה במקביל לשיאנית האליפויות באנגליה ושיחקה בגמר ליגת האלופות; את האחת מדריך איטלקי לא רע, את האחרת גדול המנג'רים של תקופתנו; האחת צריכה עוד להוכיח את עצמה, ואולי תעשה זאת העונה. האחרת כבר הוכיחה כל כך הרבה פעמים וממשיכה לעשות זאת.

לא תמיד זה היה כך. משחקי הדרבי החלו בסוף המאה ה-19 והפכו בראשית המאה ה-20 ליריבות ולמאבק על תארים, אבל בין שתי מלחמות העולם שרר במנצ'סטר מנהג רחב שכיום נשמע תלוש - לאהוד את סיטי ויונייטד גם יחד.

אי-אף-פי

באותם ימים היו שתי הקבוצות פושרות ובילו חלק מהזמן בליגת המשנה. בין 1911 ל-1948 הסתכמו תאריהן באליפות ובגביע, שניהם של סיטי. למשחקי חוץ היה קשה לנסוע, אך בכל שבוע שיחקה אחת מהשתיים במנצ'סטר. והרי הפתרון לאוהדים שפשוט רצו לראות כדורגל: שבוע אחד הלכו למיין רואד ובאחר לאולד טראפורד, כשהם מעודדים את שתי הקבוצות. לוקאל פטריוטיזם שלמזלנו עבר מהעולם, לפחות במקומות מתוקנים.

סיטי, אגב, נחשבה אז לקבוצה העשירה יותר בעיר, ואוהדיה קראו לאלה של יונייטד "ראגס", בלויי סחבות. שנים אחר כך, כמובן, הפכה יונייטד למועדון מבוסס יותר כלכלית. היום, תודות לכספי הנפט מהמפרץ, הגלגל שוב מתהפך בצורה כלשהי, אם כי עתה שתי הקבוצות הן מהחזקות בתבל פיננסית.

יומו של לאו

בתום מלחמת העולם השנייה שיחקה יונייטד במיין רואד של סיטי, לאחר שאולד טראפורד הופצץ. זמן קצר אחר כך שבה והתגברה היריבות, לאור ההצלחות של השתיים באמצע שנות ה-50' - יונייטד בזכות המנג'ר מאט באזבי, שחקן עבר גדול בסיטי, וסיטי גם בזכות דון ריווי השחקן, לימים מנג'ר לידס. באסון מינכן ב-58', אגב, נהרגו לא רק שחקנים ומנהלים של יונייטד אלא גם עיתונאים. אחד מהם, פרנק סוויפט, היה שוער עבר מהולל של סיטי.

שנות ה-60' וה-70' הביאו את הדרבי של מנצ'סטר לדרגה אחרת. שתי הקבוצות ידעו הצלחות גדולות וגם כישלונות, השנאה גברה ביציעים ועל הדשא, והדבר ניכר בכמה דרבים שנכנסו להיסטוריה. כך, למשל, בשלהי עונת 1962/63. שתי הקבוצות נפגשו כשהן מדורגות מתחת לקו האדום וסיטי היתה בדרך לניצחון, אבל ארבע דקות לסיום הוכשל דניס לאו, שגדל אצל התכולים ועתה שיחק באדום. בעיטת ה-11 איפשרה ליונייטד להשוות ולהשיג נקודה שהשאירה אותה בליגה. בסוף העונה, סיטי ירדה.

בדצמבר 1970 תיקל ג'ורג' בסט את גלין פארדו מסיטי בצורה כה חמורה, עד שהרופאים שקלו לכרות את רגלו. פארדו הושבת לשנתיים, אך חזר לשחק. בדרבי הראשון בעונת 1973/74 במיין רואד התקוטטו לו מקארי מיונייטד ומייק דויל מסיטי, הורחקו, אך סרבו לרדת מהמגרש. השופט הוריד את הקבוצות והזמין שוטרים שיקחו את שני המורחקים החוצה לפני שהמשחק חודש.

דרמה גדולה באמת נראתה בדרבי השני באותה עונה, שנכנס להיסטוריה כ"משחק של דניס לאו". בתחילת העונה חזר החלוץ לסיטי אחרי 13 שנה עטורות תהילה ביונייטד. מחזור לסיום הוא התייצב בתכול באולד טראפורד, כשיונייטד בסכנת ירידה גדולה, ובדקה ה-80, במצב של 0-0, הבקיע בעקב. לאו, שמספר על הדיכאון שחש בעקבות השער, הוחלף מיד ולא שב לשחק כדורגל. אגב, למרות שבסיטי מתייחסים לשער הזה כאל הרגע שהוריד את יונייטד ליגה, הרי התוצאות האחרות היו עושות זאת באותו יום גם במקרה של תיקו.

השנים חלפו, התארים התרחקו מסיטי, ויונייטד הסתפקה בגביע פה ושם. גם שנותיו הראשונות של אלכס פרגוסון כמנג'ר נראו מגומגמות. בספטמבר 1989, כשסיטי חזרה לליגה הראשונה אחרי שנתיים, היא הביסה את יונייטד 5-1 במה שפרגוסון כינה "ההפסד הכי מביך בקריירה שלי כמנג'ר".

ימי קאנטונה

את אותה עונה סיימה יונייטד עם זכייה בגביע, התואר הראשון של פרגוסון, ומאז לא הביטה לאחור. בדרבי שהתקיים בדצמבר 1992 ערך הופעת בכורה חלוץ רכש מלידס - אחד, אריק קאנטונה - שבארבע השנים הבאות יכבוש שמונה שערים מול סיטי ויחל את שושלת האליפויות של יונייטד. התכולים, בינתיים, לא השיגו אפילו ניצחון אחד בדרבי בשנות ה-90', אותן החלו בפרמייר-ליג והמשיכו בליגת המשנה ובליגה השלישית. כשחזרו לליגה הבכירה הכין להם ב-2001 רוי קין קבלת פנים עם כניסה ברוטלית בברכו של אלף אינגה האלאנד, זכר לסכסוך מימיו של הנורווגי בלידס.

מאז חלף עשור. יונייטד נותרה חזקה, וסיטי כבר לא מזכירה את הקבוצה ההיא של קווין קיגן. ב-2007/08 היא ניצחה בשני הדרבים בליגה, לראשונה מזה 38 שנה. בעונה שעברה, בדרך לתואר ראשון בעידן המודרני, גברה על יונייטד בחצי גמר הגביע. ואיך אפשר לשכוח את ה-4-3 של מייקל אואן בדקה ה-95 לפני שנתיים או את המספרת המדהימה של רוני בעונה שעברה.

פתאום כל דרבי הופך לקרב שמשמעותו אינה רק מקומית. זהו מאבק על הבכורה בליגה, ועתה, כשסיטי בליגת האלופות, יכולה להיות לו השפעה על אירופה כולה. הדרבי של מנצ'סטר שוב גדול, היריבות שוב חריפה, ועבור כל אוהד כדורגל אלו בשורות טובות.

האדומים-תכולים | בזמן ש-47 שנה לא נרשמה העברה ישירה בין יונייטד לליוורפול, דווקא ניתן למצוא שחקנים שחצו את הכביש במנצ'סטר

רביעיית 1906 - ארבעה משחקני סיטי, שהושעו בעקבות עבירות כלכליות שביצע המועדון (כן, היו כאלה גם לפני יותר ממאה שנה), עברו ליונייטד. ביניהם בילי מרדית', שעוד יחזור לסיטי. חלקם היו משמעותיים באליפויות הראשונות של יונייטד ב-1908 וב-1911.

דניס לאו - מגדולי שחקני יונייטד החל את הקריירה בסיטי וגם סיים אותה בתכלת, בהעברה ישירה מיונייטד ב-1973 (ראו בכתבה)

וויין דייויס - חלוץ נבחרת וולס שיחק בסיטי עונה אחת לפני שהוחתם בקיץ 1972 על ידי יונייטד. גם בה הופיע שנה מבלי להותיר חותם.

ג'ון גידמן - מגן ימני ששיחק ביונייטד חמש שנים, לפני שעבר ב-1986 לסיטי והופיע במדיה שנתיים.

פיטר בארנס - החלוץ האנגלי שיחק במספר גבוה במיוחד של מועדונים. החל את הקריירה בסיטי, הגיע בהמשך ליונייטד וב-1987 חזר ישירות ליריבה העירונית.

טרי קוק - קיצוני ימני שגדל ביונייטד, עבר לסיטי ב-1999 ומאז הספיק לטייל בהרבה קבוצות.

קרלוס טבס - המעבר המפורסם והמתוקשר של אחד משכירי החרב הגדולים בכדורגל בוצע בקיץ 2009 לאחר שסיים עסקת השאלה ליונייטד, שלא החזיקה בזכות כלשהי עליו. חציית הכביש הציתה את היריבות, בין השאר בגלל השלט התכול "ברוך הבא למנצ'סטר" בכיכובו.

אואן הארגריבס - המעבר האחרון בינתיים, ואולי המוזר ביותר. הקשר האנגלי, שבשלוש העונות האחרונות הופיע רק פעם אחת במדי יונייטד (ואחרי שש דקות שוב נפצע), נראה כמי שסיים את הקריירה, לפחות ברמות הגבוהות. לאחר ששוחרר בקיץ, הוא זכה משום מה לחוזה בסיטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#