שאול אדר
לונדון
שאול אדר
לונדון

כשארסנל אירחה השבוע את לידס יונייטד במסגרת הגביע, חזרה על עצמה תמונה מוכרת ממגרשי הפרמייר-ליג. איצטדיון האמירויות אמנם מיועד כולו לישיבה, אבל כל אוהדי לידס, כ-5,000 איש, העדיפו לעמוד במשך כל המשחק, לשיר, לנופף בצעיפים וליהנות מהאירוע. הסדרנים הרבים ניסו בתחילה להושיבם, אבל לא היה להם סיכוי. גם ביציע של המארחים ממול היו אוהדים שרצו לעמוד, למרות המושבים המרופדים הנוחים.

המחזה המתסכל חוזר על עצמו כמעט בכל איצטדיון בשתי הליגות הבכירות באנגליה. אוהדים עומדים, סדרנים מנסים להושיבם ושאר הצופים מתקשים לצפות במשחק. לעתים מגיע הדבר לכדי סגירה של יציעים שלמים על ידי המועצה המקומית. התוצאה היא שחובבי כדורגל רבים מתלוננים על אווירה פושרת ביציעים.

המצב האמור הוא תולדה למודרניזציה באיצטדיוני בריטניה, שבאה בעקבות אסון הילסבורו ב-1989. הזנחה של עשרות שנים, אלימות גוברת וברוטליזציה של יחסי המשטרה והאוהדים הביאו לאסון בו נמחצו למוות 96 אוהדי ליוורפול באיצטדיון בשפילד. בעקבותיו הוקמה ועדת טיילור, שהורתה על שורת צעדים, בהם ביטול יציעי העמידה באיצטדיונים.

אתם תשבו, לי מתחשק לעמוד. אוהד בלקפול יוצא מהשגרה ומפר את החוק, עד להודעה חדשהצילום: גטי אימג`ס

כיום כופה החוק האנגלי על הקבוצות בשתי הליגות הבכירות לספק מקום ישיבה לכל צופה, למורת רוחם של אוהדים רבים. אירגוני אוהדים מנסים מדי כמה שנים להחזיר את העמידה ליציעים בגרסה מודרנית ובטוחה, אבל ללא הועיל. עתה עשויה לבוא בשורה מסקוטלנד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות הספורט ישירות לפייסבוק

היו ימים בהם התחרו הקבוצות הסקוטיות כשוות לאנגליות, וכוכבים כמו פול גאסקוין ובריאן לאודרופ שיחקו מעבר לגבול, אבל בשנים האחרונות מצוי הכדורגל הסקוטי בדעיכה מתמדת. הרמה, מספר הצופים, ההכנסות והאווירה במגרשים - כולם בסימן ירידה. כתוצאה, נאלצו קברניטי הענף לחפש דרכים לשפר את מצבו.

אוהדי ליוורפול. מגיע להם קצת יותר ממקומות 10-7צילום: רויטרס

כולם מרוויחים

החוק המחייב מקומות ישיבה בלבד אינו חל על סקוטלנד. שם מדובר בהוראה של הליגה וההתאחדות לכדורגל, אלא שבחודש שעבר חלה תפנית: לקבוצות הסקוטיות ניתן אור ירוק לפתוח יציעי עמידה באיצטדיונים. סלטיק כבר החלה בבדיקה מעשית של המהלך, בתמיכת ארגון אוהדיה.

בקרב חוגי אוהדים עוררה ההחלטה תקווה שמהלך דומה יתרחש גם מדרום לגבול. היתרונות ברורים: יציע כזה ירכז את אלו שמעוניינים לעמוד ויאפשר לשאר האוהדים ליהנות מהמשחק ממקום הישיבה שלהם. בנוסף, הוא ימשוך את הקולניים שבאוהדים וישפר את האווירה במגרשים. הכרטיסים ליציעי עמידה יהיו זולים יותר, על פי הערכות בשליש, והקבוצות יוכלו למשוך יותר צופים ולזכות בהכנסות משניות (אוכל, שתייה, מזכרות) גבוהות יותר בימי משחק.

הדוגמה הנפוצה ביותר שמציינים המצדדים במהלך היא ה"סודטריבונה" של דורטמונד, יציע מינימליסטי ואפקטיבי בו מתרכזים עשרות אלפי אוהדים. במשחקי ליגה הוא משמש כיציע עמידה, אבל במשחקים במסגרות אירופיות ובמשחקי נבחרת מותקנים בו מושבים מתקפלים.

"אין ספק", קובע אולריך הסה, עיתונאי גרמני ואוהד בורוסיה דורטמונד, "במשחקי ליגה האווירה נהדרת, אני יכול למצוא את החברים שלי ולעמוד איתם, הצפייה נוחה ואין שום בעיות בטיחות. מעולם לא התרחש אסון ביציעים בגרמניה. במשחקים אירופיים זו לא אותה אווירה. חבורות האוהדים מתפזרות בין המושבים השונים ורק האולטראס מנסים להכניס מעט מאווירת משחקי הליגה. כמו כן שמתי לב שבמשחקי ליגה יש המון ילדים, הרבה מאוד בנים ובנות מתחת לגיל 14, בזכות המחירים הזולים".

לעמוד בקרלייל

למרות היתרונות הברורים, הרשויות באנגליה עדיין לא מוכנות להתמודד עם מה שהסה מכנה "המטען הרגשי", השלב שאחרי הטראומה. ארגון משפחות חללי הילסבורו הביע התנגדות עזה למהלך. מרגרט אספינל, אם שכולה, כרכה את אסון הילסבורו עם אסון ברדפורד ב-1985, אז נשרפו למוות 56 אוהדים בשריפה שפרצה מתחת ליציע, ואסון אייברוקס, שם נמחצו למוות 66 אוהדים ב-1971. לטענתה, מהלך כזה יסכן צופים.

התגובה עוררה אי נוחות באנגליה. מעבר לכך שאספינל חסרת כל ידע בנושא בטיחות באיצטדיונים, למרות אסונה, היא גם מתעלמת מהגורמים לאירועי הילסבורו. אותם אוהדים נהרגו מכיוון שהאיצטדיון היה מגודר באופן חריג ולמעשה שימש כמכלאה ממנה לא ניתן היה להימלט במצב חירום. הרשויות השונות כשלו בהכוונת הצופים, וכוחות המשטרה התייחסו לאוהדים כאל חוליגנים בכל שלבי האסון ולא הבינו שמדובר באוהדים תמימים. כדברי ג'ון בארוו, אדריכל איצטדיונים מוביל: "אין שום בעיה בטיחותית ביציעי עמידה קטנים". עם ניהול נכון, אפשרות מילוט למגרש ומעקות בטיחות ביציע עצמו, יציעים כאלו יהיו בטוחים כמו כל יציע אחר.

"הייתי בדורטמונד והרעש שעלה מהיציע הדרומי היה יוצא דופן", אומר הארי פירסון, עיתונאי אנגלי, "ראיתי משחקים רבים בליגות הנמוכות, בקרלייל, בהארטליפול ובאיצטדיונים אחרים באנגליה, ועמדתי ביציע יחד עם עוד כמה אלפים. האווירה היתה מצוינת ולא היתה שום בעיה. אם יציעים כאלה טובים בליגה השלישית, אין שום סיבה שלא יתאימו גם לליגות הבכירות".

המועדונים והפרמייר-ליג עוקבים בעניין אחרי הניסיון הסקוטי. הצלחה אירגונית וכלכלית עשויה ליצור לחץ על המחוקקים ולהחזיר את הטרסות לאולד טראפורד ולווייט הארט ליין, אבל היום הזה רחוק. "השורה התחתונה היא שעמידה במשחקים אינה בהתאם לחוקים שנקבעו אחרי אסון הילסבורו", אמר דן ג'ונסון, דובר הפרמייר-ליג, "אסור לעמוד במשחקי הפרמייר-ליג והצ'מפיונשיפ, וזו לא סיטואציה שאנחנו רוצים לשנות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ