השמחה הגדולה של הנבחרת מהמקום ה-120

שלשום, בניצחון הראשון אחרי 11 משחקים, סודאן סוף סוף עשתה זאת. אתם מוזמנים למחוא לה כפיים, אך הדרום סודאנים לא יצטרפו אליכם

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

כאשר התייצבה שלשום למשחק האחרון בשלב הבתים, התמודדה סודאן לא רק מול בורקינה פאסו ומול הידיעה שגורלה אינו בידיה בלבד, אלא גם עם עברה. במשך 42 שנים לא הצליחה הנבחרת הסודאנית לעבור שלב באליפות אפריקה, בה הופיעה רק שלוש פעמים בתקופה הזו. את בורקינה פאסו פגשה כשמאחוריה 11 משחקים רצופים ללא ניצחון לאורך ארבע אליפויות. שלשום היא סוף סוף עשתה את זה. לא רק ניצחון 1-2, אלא גם עלייה לרבע הגמר בזכות הפרש שערים תודות להפסד של אנגולה.

"אחרי שזכינו ב-1970, חזרנו עכשיו עם דור שיכול לעשות שינוי בכדורגל הסודאני", אמר המאמן מוחמד עבדאללה, על סף דמעות, "ניצחנו משחק, עלינו לרבע הגמר ואנחנו יכולים להמשיך לנצח". עבדאללה, אגב, היה קפטן הנבחרת שהניף את גביע האומות ב-70' עבור "תניני היאור". סודאן היתה אז כוח באליפות אפריקה (זכייה ושתי סגנויות) של השנים הראשונות, שנוסדה למעשה בבירתה חרטום ב-57', גם בגלל ששני הטורנירים הראשונים נערכו טרם עצמאותה של אפריקה השחורה וכללו מלבד סודאן עוד שתי נבחרות - מצרים ואתיופיה.

אך ההפיכה הצבאית וחיסול הדמוקרטיה בסודאן בראשית שנות ה-70', לצד פריחתן של מדינות אחרות, דירדרו את הכדורגל במדינה. הסודאנים, שמעדיפים את הכינוי הערבי "סוקור אל ג'דיאן" (עיטי המדבר), מדורגים רק במקום ה-30 באפריקה ו-120 בעולם (נמוך יותר מאיי פארו או אזרבייג'אן).

שחקני סודאן חוגגים את הניצחון על בורקינה פאסו, שלשוםצילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ביטוי לכך ניתן למצוא, למשל, בתנאי האירוח להם זוכים הסודאנים באליפות הנוכחית בגינאה המשוונית. העיתונאי האנגלי בריאן הומווד, שנמצא בעיר הבירה מלאבו, מספר כי חוף השנהב עמוסת הכוכבים משתכנת במלון חמישה כוכבים, הכולל חוף ים פרטי, מגרש גולף וארוחת גורמה, בעוד הנבחרת הסודאנית לנה ב"בניין קיטשי ומתפורר, עם תקרות נמוכות במיוחד ומסדרונות חשוכים, לצד כיכר רועשת ומלאת עשן".

גם לטורניר הנוכחי עלתה סודאן רק כאחת הסגניות הטובות ביותר, בעיקר בגלל שבנבחרת הניגרית לא הבינו שניצחון בשער אחד מול גינאה במוקדמות מספיק להם. הניגרים המשיכו לתקוף וניסו להבקיע שער שני, רק כדי לספוג שוויון 1-1 ולהעלות את סודאן. בטורניר ב-2008 צברה סודאן שלושה הפסדים, בהפרש שערים של 9-0.

למרות כל זאת, במפגש בין האלמונים מסודאן לבין כוכבי חוף השנהב, נתנו שחקניו של עבדאללה פייט נהדר ולא נפלו מהפילים למרות הפסד 1-0. נגד אנגולה השיגו הסודאנים 2-2 אך היו עדיפים ואת בורקינה פאסו שלשום ניצחו תודות לצמד של מוטאדר טאייב, אחד מהבולטים בנבחרת.

"דור שיכול לעשות שינוי בכדורגל הסודאני". מאמן הנבחרת מוחמד עבדאללהצילום: רויטרס

על טהרת הליגה

סיפורה של סודאן מרגש הרבה יותר כשמגלים כי כל שחקני הנבחרת שלה מגיעים מהליגה המקומית. באליפות שמארחת כמה מגדולי הכוכבים של הליגות האירופיות הבכירות, ובעוד אפילו גאבון או לוב מציגות נבחרות הכוללות 50% ליגיונרים, סודאן מייצגת את הליגה שלה. "זו מדינה שמוכרת בגלל סכסוכים על רקע אתני, מלחמות אזרחים, דיקטטורה ורעב", מספר עיתונאי מצרי שביקר בסודאן מספר פעמים, "אבל הליגה שלה חזקה והעם בה משוגע על כדורגל באופן קיצוני, לא פחות ממצרים ומדינות ערב אחרות או גאנה ומדינות מוטרפות כדורגל באפריקה השחורה".

רוב שחקני הנבחרת מגיעים משתי הקבוצות הגדולות, אל הילאל (10 נציגים) ואל מאריק (תשעה), שתיהן מהעיר אומדורמאן, שצמודה וגדולה מחרטום ומשמשת למעשה המרכז הכלכלי והמסחרי. אוהדי שתי הקבוצות פנאטים ושמעו של הדרבי בין "המנהיגים" ו"הצבא האדום" מאל מאריק ל"מנהיגי המדינה" ו"הגל הכחול" מאל הילאל יצא ביבשת כולה. כל סודאני מוכשר מוצא עצמו באחת הקבוצות, ולא פעם קורה ששחקן "נעלם" לתקופה, כדי שאחת הבכירות תוכל להשלים את המשא ומתן עמו בטרם האחרת תנסה לגנוב אותו.

אל הילאל, המצליחה יותר (26 אליפויות לעומת 18 של אל מאריק), צברה כוח בכדורגל האפריקאי והגיעה פעמיים בשלוש העונות האחרונות לחצי גמר ליגת האלופות של היבשת. סודאן היא אמנם דיקטטורה שנשלטת על ידי מפלגה אחת, אבל לפחות הכדורגל בריא יחסית, עם מועדונים בבעלות חצי פרטית. שתי הגדולות, שזוכות למימון של בעלי בית פרטיים, נחשבות עשירות בקנה המידה היבשתי ורוכשות זרים מזמביה, ניגריה ואפילו ברזיל.

הסודאנים מתכוננים לרבע הגמר מול זמביהצילום: אי-פי

השחקנים המקומיים בשתי הקבוצות נחשבים לגיבורים עממיים בסודאן. "אחד המפלטים הבודדים של ההמון הסודאני הוא בכדורגל", מספר אותו עיתונאי מצרי. אותם כוכבים זוכים למשכורות עתק ביחס לעוני במדינה, ועבדאללה מאמן הנבחרת מתרעם על כך: "הם כוכבים, מרוויחים טוב ולכן לא רוצים לעזוב ולצבור ניסיון בחו"ל. נכון שאולי בחוץ הם ירוויחו יותר, אבל הם עלולים להיגרר למאבק על מקום בהרכב ולוותר על המעמד. אצלנו כל שחקן הרכב בשתי הקבוצות הבכירות הוא פשוט סופרסטאר".

אכן, הסודאנים צריכים לצבור ניסיון; 16 משחקני הנבחרת מעולם לא שיחקו בטורניר גמר, למרות שסודאן העפילה לאליפות ב-2008. "אחת המטרות שלי, מעבר להצלחת הנבחרת, היא לחשוף את השחקנים הסודאנים בפני השוק ולהוכיח שהם טובים", אומר עבדאללה, "אני מקווה שכמה מהם יעברו לליגות המקצועניות באירופה, זה יעזור לכדורגל שלנו".

אין להסיק מדבריו של עבדאללה - הידוע בכינויו "מאזדה" לציון המכונית שקיבל במתנה מהשלטון במדינה אחרי שהעלה את הנבחרת לאליפות לפני ארבע שנים - כי איננו גאה בשחקניו. "דור השחקנים הזה הוכיח שאנחנו יכולים לשחק נגד הקבוצות הגדולות ללא נחיתות, וזאת למרות שכולם באים מהליגה המקומית ולמרות שיש לנו את הנבחרת השנייה הכי צעירה בטורניר (ממוצע: 24)", אומר עבדאללה, "הכישרון הטבעי של הסודאנים תמיד היה קיים. עם קצת חשיפה ואם יקומו אצלנו אקדמיות, סודאן יכולה לחזור להוות גורם ביבשת".

העובדה שכל הנבחרת משחקת בסודאן פועלת לטובתו של עבדאללה. בעוד האפריקאיות האחרות נלחמות מול המועדונים האירופיים כדי לשחרר את כוכביהן על פי תקנון התאריכים של פיפ"א, לסודאנים יש הרבה זמן להתכונן. הליגה של השנה שעברה הסתיימה ב-11 בנובמבר, זו של 2012 תיפתח רק אחרי האליפות וכך יכול מאמן סודאן לכנס את שחקניו למחנה אימונים ארוך - חודשיים ו-12 משחקי אימון, כולל הפסד 2-0 לרשות הפלסטינית. "אני מכיר את כל שחקני הנבחרת ויכול לראות אותם ולדבר עמם בכל משחק ליגה", סיפר מאמן הנבחרת, "כן, יש בכך גם נוחות".

לחצו להגדלה

הזווית הישראלית

הפליטים הדרום סודאנים בישראל היו עסוקים אתמול בגירושם הצפוי. אחד מהם, ג'ורג', מנסה לעקוב אחרי האליפות ולא ממש מפרגן לנבחרת שייצגה את ארצו עד הכרזת העצמאות של הדרום בשנה שעברה. "ברור שאני רוצה שהם ייכשלו", הוא אומר ומבטיח לעודד את זמביה ברבע הגמר בשבת, "זה כאילו אתה תרצה שנבחרת החמאס תצליח".

הדרום סודאנים הקימו נבחרת, שפגשה קבוצה קנייתית במשחקה הראשון יום לאחר הכרזת העצמאות ביולי, אבל הם עדיין לא חברים בפיפ"א ולהתאחדות האפריקאית הם עדיין רק מועמדים. "יום אחד עוד נשחק נגדם ונראה שאנחנו לא פחות טובים", מבטיח ג'ורג'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ