היסטוריה: זמביה זכתה באליפות אפריקה

הזמבים שהגיעו לגמר כאנדרדורג ברור מול הפילים של חוף השנהב ודידיה דורגבה ניצחו 7-8 בתום בעיטות הכרעה אחרי 0-0 בתום 120 דקות

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

כדורגל. הכרעה בפנדלים בטורניר גמר היא תמיד מרתקת, גם אם אכזרית. חוף השנהב היתה שם בצד המנצח ב-1992 ובצד המפסיד ב-2006. הערב (ראשון) היה זה דידייה דרוגבה, שהחמיץ בעיטת 11 במהלך המשחק, והפך לדמות טרגית. הפילים שלו - ארבע פעמים רצופות מועמדים מטעם עצמם ומטעם כולם - חוזרים מפסידים. דור הזהב שוב הסתפק בכסף.

דרוגבה, יא־יא טורה, ג'רביניו, קולו טורה, סלומון קאלו, שייח טיוטה - כולם שחקנים ברמה עולמית, כולם מצמרת הפרמייר-ליג וידועים בעולם כולו. זאת לעומת סטופירה סונזו, דייויס נקאוסו, ריינפורד קבאלה, נתן סינקאלה או ג'וזף מוסונדה, שחקנים שמופיעים בליגות של זמביה, קונגו או דרום אפריקה, כדורגלנים שרק מתי מעט מכירים.

מימין: עמנואל "שיחקתי במכבי תל אביב" מאיוקהצילום: אי-פי

צפו בדו קרב הפנדלים בין זמביה לחוף השנהב בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

יא־יא טורה לבדו שווה יותר מכל סגל נבחרת זמביה, כולל צוות האימון. למרות זאת, זמביה של עמנואל "שיחקתי במכבי תל אביב" מאיוקה היתה טובה יותר לאורך 120 דקות. הפנדלים עשו צדק והעניקו לה זכייה היסטורית וסנסציונית. אין ספק, הזיכרונות היותר טובים מהאליפות יהיו מהצ'יפולופולו. 19 שנה אחרי אסון המטוס, בו נמחקה הנבחרת מול חופי גבון, המעגל נסגר בבירת גבון.

צופים. אמנם בגמר הערב אצטדיון הידידות החדש בליברוויל היה מלא, וכך קרה גם במשחקי הנבחרות המארחות, אבל בכל המשחקים האחרים הקרחות היו גדולות. לעתים היציעים היו ריקים ממש. כש־132 צופים נספרים במשחק בין סודאן לבורקינה פאסו בשלב המוקדם - ככל הידוע שיא שלילי ברמה של אליפות יבשת וצפונה - או 200‏+ ברבע הגמר בין זמביה לסודאן, יש בעיה אפילו אם הכדורגל היה נפלא. אלו לא מחירי הכרטיסים בלבד, כי גם כאשר חולקו בשלב מסוים כרטיסים חינם האצטדיונים לא התמלאו; אלו לא המתקנים, כי שלושה מארבעת האצטדיונים היו חדשים, מודרניים ונוחים; אולי זה השיווק, אולי העובדה שרוב הנבחרות הגדולות כשלו במוקדמות. כך או כך, האוהדים הכי שמחים וצבעוניים לא שווים הרבה כשהם נעלמים ביציע חצי ריק.

פולקלור. אמו של נשיא גבון, שהיא גם אשתו של הנשיא הקודם, שרה בטקס הסיום; גם צבעוניות וריקודים ומעשי כשפים היו באליפות, מה שלא תרצו. רק הכדורגל, כמו בקופה אמריקה, כמו באליפות אסיה, כמו בהרבה מפעלי נבחרות לאחרונה, לא היה משהו. חבל.

דרוגבה מאוכזב. עוד דור זהב הלךצילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ