רק אל תדברו איתו על ארגנטינה

לא מסוגל לצפות באלביסלסטה, לא רוצה לחשוב על תפקיד אחר מלבד מאמן אל ואסל. דייגו מראדונה נהנה מחיי הפאר בדובאי, ומציץ מערבה: "אני האוהד מספר 1 של הפלסטינים, ולשירותם"

דניאל גארסיה מרקו ואחמד האשם, דובאי | די.פי.אי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל גארסיה מרקו ואחמד האשם, דובאי | די.פי.אי

השמועות על בעיותיו בדובאי, אומר דייגו מראדונה, מוגזמות. "הכל מצוין", טוען המאמן הארגנטינאי, "לא רק שאיני עוזב, ברצוני לחתום על הסכם ארוך טווח. אני רוצה להיות ארסן ונגר של קבוצת אל ואסל".

המתקנים של מועדונו נמצאים 25 דקות מהאי המלאכותי המדהים ג'ומיירה, שצורתו ככפות דקלים. שם הוא מתגורר בסוויטה המלכותית במלון היוקרתי "ג'ומיירה זאביל סראי". בקבלה של המלון, ליד מפלים מלאכותיים, מנגנת בחורה על נבל. הסוויטות המלכותיות מתגלות כווילות לכל דבר ועניין. המחיר: מעל 1,300 דולר ללילה.

משפחתו של מראדונה מתגוררת בווילה כזו, מצדה האחד הים הכחול ובאופקו של הצד האחר סופות חול וקו הרקיע של המרינה של דובאי, מקום מועדף על מולטי מיליונרים בעולם. בצדו האחר של הים ניתן לראות את "בורג' אל ערב", מבנה מדהים בצורת מפרש, שהוא מלון שבעת הכוכבים היחיד בעולם. מעל כל הנוף הזה מזדקר "בורג' חליפה", המבנה הגבוה בתבל, בגובה 820 מטר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

"רוצה להיות ארסן ונגר של קבוצת אל ואסל". מראדונהצילום: אי-פי

את כל אלה רואה מראדונה כשהוא משייט מהסוויטה המלכותית באודי Q7 לבנה ב"דרך שייח זאיאד", אוטוסטרדה בת שישה מסלולים לכל כיוון. בצדדים תחנות אוטובוס סגורות וממוזגות. החום בחוץ יכול להגיע ל-50 מעלות. יעדו, האיצטדיון הקטן של אל ואסל, כולל מסגד, כנהוג באיחוד האמירויות.

הבאז סביב הגעתו לדובאי שכך, אומר עיתונאי מקומי, אבל מבחינת מראדונה, מה שחשוב הוא המשחק. "מעל לכל דבר, יש פה אהבה גדולה לכדורגל. זו ממש ברכה שאנשים כל כך נהנים ואוהבים כדורגל במדינה כה רחוקה", הוא אומר.

לפחות לפי התפוסה באיצטדיונים, לא בטוח שהוא צודק. במשחק החוץ בבניאס, מרחק כ-150 קילומטר, נכחו רק 317 צופים ותשעה עיתונאים, שחזו באל ואסל מנצחת 3-4 בחצי גמר הגביע. מנגד, אולם מסיבות העיתונאים מתמלא כשמראדונה מגיע. "נוכחותו במפרץ היא דבר מדהים לעולם הערבי. זה כמו פלה, קרויף ודי סטפנו ביחד", אומר קיקה סאנצ'ס פלורס, המאמן הספרדי של אל אהלי, "הוא אטרקציה. כל מה שיגיד נשמע בכל העולם".

מראדונה אכן מהווה אטרקציה. יש לו שני מתורגמנים. כמעט בכל מסיבת עיתונאים ידאג שיתקשרו אליו כדי שכולם ישמעו את הרינגטון - קולו של הנכד בנחמין, בנם של בתו ג'יאנינה וקון אגוארו. יש לו מה לומר גם על הסכסוך הישראלי-ערבי: "עבורי לבקר בפלסטין זה כמו לקבל נשיקה מבנחמין. העם הפלסטיני זקוק לעזרה שנוכל להעניק לו. אני בשירות הפלסטינים והאוהד מספר אחת של פלסטין".

מראדונה מדבר כמובן גם על כדורגל. "גם אם בוקה ג'וניורס תציע לי לאמן אותה, אשאר כאן. אם בוקה תהיה במצב נואש זה משהו אחר, אבל הם לא נואשים, הם טובים. אני רוצה להיות פה ולקדם את אל ואסל".

מדוע לא נסעת לארגנטינה כשאביך חלה?

"הוא לא היה בסכנה. כשיתחזק אביא אותו לכאן, יש פה כל כך הרבה מה לעשות. אני רוצה להיות עם הקבוצה שלי כל הזמן. אנחנו משתפרים ומתחזקים מיום ליום".

איזו חוויה זו בשבילך לאמן פה?

"אני לא מסתכל על זה כחוויה, אלא כתפקיד. אני מאמן פה ומתייחס לכך בדיוק כמו לאמן את ריאל מדריד, ברצלונה, בוקה או באיירן מינכן. איני רואה כל הבדל. אני מאמן וזאת התשוקה שלי, אני לא יודע לחיות בצורה אחרת".

אבל אישית זה שונה. אתה רחוק מארצך, בתרבות שונה מאוד, שפה אחרת.

"כן, אבל שנים חייתי רחוק מארצי, עשור. הייתי שבע שנים באיטליה, שנתיים בברצלונה, שנה בסוויליה".

אבל פה הכל שונה.

"נכון, אבל מתייחסים אלי יפה מאוד, יש הרבה כבוד, אנחנו מצליחים. יש פה אהבה גדולה לכדורגל".

מראדונה מתבלט על הקווים בדובאי. "נוכחותו היא דבר מדהים. כמו פלה, קרויף, ודי סטפנו ביחד"צילום: אי-פי

עד מתי תישאר?

"אני רוצה להיות ארסן ונגר של אל ואסל. יש פרויקטים ארוכי טווח שברצוני להוציא לפועל, בייחוד לנערים בני 14, 16, 18. זה לא עניין של כסף. אני רוצה לתרום ולבנות פה משהו ולהישאר שנים".

בעצם אתה רוצה להיות מנג'ר בסגנון אנגלי.

"בהחלט כן. כרגע אני לא כזה, אבל רוצה להיות".

יש הבדל גדול בין הדרכת נבחרת מלאה כוכבים כארגנטינה לבין קבוצה קטנה ללא שמות גדולים כמו אל ואסל.

"לי לא היתה בעיה לאמן את לאו (מסי), קרלוס (טבס), קון (אגוארו) או מסצ'ראנו. יש לי ניסיון רב בחדר ההלבשה, על הדשא, כמאמן וכשחקן, ואני יכול לתת ממנו פה. זה לא משנה מי השחקנים או מה שמותיהם, רק התשוקה למשחק".

אתה חושב לפעמים על נבחרת ארגנטינה?

"אני לא חושב על הנבחרת, לא רוצה לחשוב עליה ולא יכול".

לא יכול?

"לא יכול, אין לי שליטה על זה. מאז שעזבתי את תפקיד המאמן, לא ראיתי משחק אחד של הנבחרת".

מדוע?

"זה קורע לי את הלב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ