עונה שנזכור לנצח

סיכום העונה המדהימה שעברה על הליגה האנגלית ועל מזלנו שצפינו בה ובמיוחד במחזור הסיום המותח. איפה אתם הייתם ביום ראשון הגדול?

אורי אוזן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
אורי אוזן

יש רגעים בחיים בכלל ובספורט בפרט שנזכור לנצח. רגעים משני גורל שירשמו בהיסטוריה.שנדבר עליהם בימים שאחרי עם החברים בהתלהבות כאילו אנחנו חלק מהחוויה, שנספר לילדינו עוד כמה שנים איפה היינו שזה קרה ואיך הגבנו.

הליגה האנגלית השנה סיפקה כמה רגעים כאלה, ה-2-8 של יונייטד על ארסנל או הדרבי הבלתי נשכח של מנצ׳סטר שהסתיים ב-1-6 מוחץ לסיטי. היה רק ראוי שעונה כזו תסתיים בדרמה, אבל מי האמין שהדרמה תהיה כה גדולה. היתה עונה מרתקת השנה בפרמייר ליג, עונה מלאת תהפוכות. ארסנל החלה את העונה בצורה נוראית, כשהשיא היה התבוסה מול יונייטד שהכריחה את ונגר להביא מספר שחקנים שיצילו לו את העונה וביניהם יוסי בניון. וארסנל אכן התאוששה בצורה מרשימה, בניצוחו של שחקן העונה ומלך השערים רובין ואן פרסי. ארסנל סיימה מצויין את העונה והגיעה עד המקום השלישי. ליוסי, ששיחק מצויין במחזורי הסיום, יש מניות רבות בהישג התותחנים. אבל אם ונגר לא ישקיע בחיזוק איכותי (פודולסקי שחקן מצויין אבל לא מספיק) במיוחד בעמדת השוער, ארסנל תמשיך להיות ליד אבל לא לזכות בתארים.

ואן פרסי (מימין) ובניון, היו חלק חשוב מהריצה ל ארנסל בסיום העונהצילום: רויטרס

טוטנהאם עשתה קולות של קבוצה שיכולה לאיים על האליפות אבל כשלה בישורת הסיום, בעיקר לאחר שהתחילו הספקולציות לגבי מועמדותו של הארי רדנאפ למשרת מנג׳ר נבחרת אנגליה. טוטנהאם משופעת בכישרון אבל חסרה עומק בסגל - שני שחקנים ברמה גבוהה בעמדות הקשר האחורי והחלוץ כדי לעשות את הצעד הבא. הדבר המדהים בטוטנהאם, מלבד גארת בייל המופלא, הוא השוער בראד פרידל שבגיל 41, כמו יין טוב, משתבח עם השנים ופשוט משחק נפלא.

צ׳לסי החלה את העונה עם תקוות גדולות שניתלו בעיקר במנג׳ר אנדרה וילאש בואש, תקוות שהתרסקו ככל שהעונה התקדמה. הפיטורים של וילאש בואש והמינוי של רוברטו די מתאו אמנם לא הצילו את העונה של צ׳לסי בליגה אבל זכיה בגביע והגעה סנסציונית לגמר ליגת האלופות סיפקו עונה טובה בסופו של יום. אין ספק שבשנה הבאה צ׳לסי תרענן את הסגל המבוגר והשחוק שלה ותחזור להאבק על האליפות.

ליברפול, כהרגלה, ביצעה רכש כושל בהרבה כסף - 35 מיליון פאונד על אנדי קרול ו- 17 מיליון על סטיוארט דאונינג - לא יודע מי מקבל את ההחלטות בליברפול אבל אני הייתי מחליף אותו. בכסף הזה יכלו להביא את קון אגוארו ועוד היה נשאר להם עודף להביא בלם במקום סקרטל החלש. לפחות בגביעים ליברפול הגיעה רחוק והזכיה בגביע קרלינג תחזיר אותה לליגה האירופית בעונה הבאה.

פרגוסון. חרף הבעיות שהיו ליונייטד, הם היו במרחק נגיעה באליפותצילום: אי–פי

ועכשיו נגיע למנה העיקרית. העיר מנצ׳סטר השתלטה על הפרמייר ליג העונה. מהרגע הראשון היה ברור שזה הולך להיות מאבק דו ראשי עד הסוף. אחרי הניצחון בדרבי היתה הרגשה שהשכנים הרועשים של פרגוסון לא יעצרו אבל יונייטד, כמו היונייטד, חזרה ובגדול וחמישה מחזורים לסיום העונה הוליכה את הטבלה ביתרון מבטיח של שמונה נקודות. יונייטד היא תופעה מדהימה, קבוצה בצלמו ובדמותו של אלכס פרגוסון. שיטת משחק ברורה, שני קווים של ארבעה שחקנים, חלוץ ושחקן חופשי לידו. שחקני כנף מהירים בעלי יכולת אישית נפלאה ושני בלמים גבוהים וחזקים. קבוצה ממושמעת שעובדת 90 דקות ולפעמים, כמו בגמר הצ'מפיונס מול באיירן ב-שנת 99, גם 93 דקות. אבל השנה היו כמה בעיות בקבוצה, הראשונה והגדולה ביותר היתה הפציעה של נמניה וידיץ׳, אחד משלושת הבלמים הטובים בעולם, שפגעה קשות ביציבות של ההגנה של יונייטד ובעיקר בדה חאה הצעיר ובריו פרדיננד שנתן עונה בינונית, במונחים שלו. הבעיה השניה היתה חוסר העומק בהתקפה, שלוותה בירידה גדולה ביכולת של צ׳יצ׳יריטו, גם בגלל פציעה, ואיבוד האמון של פרגוסון בברבאטוב. למרות שולנסיה ורוני נתנו עונה ענקית, סקולס חזר מפרישה בצורה הירואית וגיגס המשיך להדהים ולשבור שיאים, ההתקפה של יונייטד היתה פחות קטלנית מבעבר וזה בלט בעיקר בליגת האלופות ובדרבים מול הסיטי. אף על פי כן, יונייטד היתה רחוקה דקה וחצי מתואר אליפות נוסף.

ועכשיו הגענו לאלופה הנכנסת, מנצ׳סטר סיטי. 44 שנים חיכו אוהדי הסיטי לאליפות. 44 שנים שהם סובלים ורואים את השכנה מעבר לכביש חוגגת בלי הפסקה ובמיוחד בעשרים שנות הפרמייר ליג. ליאם גלאגר, סולן להקת אואזיס, חיכה 4 שנים פחות רק בגלל שהוא נולד 4 שנים אחרי האליפות האחרונה. מהרגע ששייח מנסור קנה את הקבוצה ודאג להזרים כסף ללא הגבלה, היה ברור שיגיע הרגע הזה. אני מאמין שהאוהדים יחוו עוד רגעים רבים כאלה בשנים הבאות כי נראה ששייח מנסור פה כדי להישאר. את האליפות הביאו שני משחקני הרכש היקרים והטובים ביותר שלו - יאיא טורה, עם הצמד מול ניוקאסל וקון אגוארו עם השער המדהים בדקה ה-93 מול קווינס פארק ריינג׳רס. דקות הסיום של המשחק האחרון הראו לכולם למה כדורגל הוא הספורט הפופולרי והיפה בעולם. המעבר החד בין דמעות של עצב לדמעות של אושר, מאכזבה מטורפת להצלחה בלתי נתפסת, הטירוף ביציעים, השיגעון של המאמנים ושמחת הניצחון של השחקנים. משחק שהיה בשליטה מוחלטת של הסיטי - 3-26 בבעיטות, 82% באחזקת הכדור והם עדיין היו בפיגור בדקה ה-90, והמהפך המדהים, שהיה כמעט זהה למהפך ברעננה ביום שישי האחרון - אולי אגוארו ראה את צ׳קאנה בשישי בצהריים וקינא בו?

אני ראיתי את המשחק בבית עם הבת שלי בת הארבע וחצי ואפילו היא היתה מרותקת. כשקפצתי בגול האחרון היא קפצה איתי, זו לא היתה קפיצה של אוהד סיטי, קפצתי מכיוון שהייתי מאושר שזכיתי לראות את המשחק הזה וחזיתי בסוג של היסטוריה בשידור חי, רגע שאני אזכור לנצח.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ