גמר יורו 2012

המהפכה האיטלקית של פראנדלי

הוא קיבל נבחרת שבורה, אבל יצר סגל בדמותו - אגרסיבי, אלגנטי ואינטליגנטי. "לעולם אסור לזלזל באיטליה", מבהיר צ'זארה פראנדלי

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כרגע, אפילו בעיניים פקוחות אני מרגיש כמו בחלום". כך הגיב צ'זארה פראנדלי דקות אחרי הניצחון 2-1 על גרמניה, שהעלה את איטליה לגמר היורו. במסיבת העיתונאים שאחרי חצי הגמר כבר דיבר המאמן האיטלקי על "משחק סנסציוני שלנו, יכולנו להבקיע עוד שער-שניים ולגמור את המשחק מוקדם".

כאשר מונה פראנדלי בקיץ 2010 כמחליפו של מרצ'לו ליפי, מעטים באיטליה חשבו שמדובר באיש הנכון. למרות ההצלחה בפיורנטינה, נטו להתייחס אליו כאל מאמן מהדרג השני, אולי אפילו השלישי. אחרי הכישלון במונדיאל, פרישתם של שחקני מפתח - קנווארו, דל פיירו, גאטוסו - והתפוצצות פרשת שחיתות נוספת, לא רבים חשבו שפראנדלי יוכל לשנות את איטליה. מי חלם על גמר?

ממסי עד לונה צ'מטאיי

אבל לא רק שפראנדלי הצליח ולא הפסיד משחק רשמי בשנתיים כמאמן, הוא עשה טרנספורמציה למשחק של האזורי. איטליה, עם שני חלוצים וקישור דינמי, הפכה לנבחרת התקפית, כפי שניתן היה לראות מול אנגליה ומול גרמניה. כדורגל איטלקי הוא כבר לא רק הגנה מצוינת.

פראנדלי מתדרך את מונטוליבו. טקטיקן מצוין, איש עבודה ומקדם צעיריםצילום: רויטרס

"איטליה לא תחזור אחורה - אנחנו משחקים כדורגל ונמשיך לשחק כך", אמר אחרי רבע הגמר נגד אנגליה. כמו פיורנטינה שלו - בה אימן חמש שנים, הביא אותה לליגת האלופות, לחצי גמר גביע אופ"א ולמקום הרביעי בליגה - איטליה מציגה נבחרת אינטליגנטית, התקפית ומהירה. אנדראה פירלו גאון כדורגל, למריו באלוטלי יכולות נהדרות, ג'יאנלואיג'י בופון שוער ברמה הגבוהה ביותר, אבל לאיש שהביא את איטליה לגבהים האלה קוראים צ'זארה פראנדלי.

פראנדלי, יליד אזור ברשיה וקשר יובנטוס הגדולה של תחילת שנות ה-80' (למרות שלרוב לא פתח בהרכב), הצליח לגבש את הנבחרת בזמן קצר. "איטליה גדולה כי פראנדלי לקח קבוצה של שחקנים, מהם ארבעה כוכבים - פירלו, באלוטלי, דה רוסי ובופון - ויצר תלכיד מנצח", טוען מאסימו מאורו, שחקן יובה בעבר ופרשן היום, "איטליה מראה אגרסיביות, אינטליגנציה ואלגנטיות". כך בדיוק נראה ומתנהג פראנדלי, עם השיער המסורק לאחור, החליפה והעניבה האופנתית - אגרסיבי, אבל בעיקר אלגנטי ואינטליגנטי.

"לא רק שניצחנו את גרמניה", התפעם הפרשן האיטלקי מריו סקונקרטי, "זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שממש שיחקנו כמו גרמניה. כל הכבוד והתהילה מגיעים לפראנדלי. מאז שלקח את הנבחרת, כשסביבו רק חורבות, הוא התעקש שלנבחרת תהיה משמעת טקטית ותכנית משחק, כמו לקבוצה".

פראנדלי אכן טקטיקן מצוין. הוא פתח בשלושת משחקי הבתים בשלושה מערכים שונים, אבל יש בו הרבה יותר מטקטיקה או מגישה התקפית. כאיש עבודה, הוא דורש מוסר דומה גם מצד שחקניו. שחקנים כמו דניאלה דה רוסי ובאלוטלי לא זומנו והושעו בעבר על עבירות משמעת קלות. "אין פה שום דבר חדש, יש כללים ברורים בכדורגל ותמיד היו", אמר פראנדלי, "משום מה לא אכפו אותם לאחרונה, אולי בגלל עצלנות, אבל הם משמעותיים".

אולי ההתנהלות הזו יכולה להסביר את יחסיו של פראנדלי עם שני מופרעים כמו אנטוניו קסאנו ובאלוטלי, שמתנהגים בינתיים למופת. "אימנתי את אדריאנו, את אדריאן מוטו וגם את קסאנו ובאלוטלי", אמר המאמן האיטלקי, והוסיף לגבי החלוץ הסוער של מנצ'סטר סיטי: "הוא ילד בן 20. אני לא אבין אותו באמת וגם הוא לא יבין אותי. יש בינינו פער דורות, אבל גם כבוד הדדי. אני אוהב את מריו, כיף לאמן אותו וכיף שיש אותו, גם אם לפעמים הוא יכול להיות בלתי צפוי".

פראנדלי (משמאל) עם באלוטלי. "יש בינינו פער דורות, אבל גם כבוד הדדי"צילום: אי–פי

פראנדלי שובר מוסכמות. הוא מקדם צעירים (באלוטלי ובוריני בני 21, יותר מחצי נבחרת בת 27 או פחות), אבל מכבד את הזקנים - פירלו (33), בופון (34), די נטאלה (34). הוא גם לא היסס לצרף מתאזרחים, נושא טעון בכדורגל האיטלקי. תיאגו מוטה, למשל, משחק ביורו, אך גם אמאורי, כריסטיאן לדסמה ופאביו אוסבלדו זומנו בעבר.

מנהג נוסף שלו הוא פרסום ה-11 הפותחים ערב המשחק, בניגוד לקודמו מרצ'לו ליפי. "זה מוריד את המתח", הסביר, "אין הרבה סודות בכדורגל ומאמן היריבה לא ישנה את המשחק אם הוא שומע ששחקן כזה או אחר פותח בהרכב. השחקנים מאוד מרוצים מזה, גם ככה יש מתח ולחץ וזה יכול רק לעזור. זה טוב גם לעיתונאים. לפעמים עיתונאי שלא יודע את ההרכב לחוץ יותר מהמאמן. זה מרגיע את כולם".

ברמה האישית, פראנדלי דחה בעבר הצעה מרומא כדי להישאר לצד אשתו שחלתה בסרטן (והלכה לעולמה בתקופתו בפיורנטינה). לא חסרות סיבות להפיכתו לדמות אהודה באיטליה, אבל עכשיו הוא כבר גיבור לאומי. כל זה, אגב, לא מבטיח את הישארותו בתפקיד לקראת מוקדמות המונדיאל. "צריך לחשוב על זה", אמר המאמן.

פראנדלי, קתולי אדוק, חוגג את הניצחונות ביורו בעריכת מסע רגלי באורך 21 קילומטר למנזר בו ביקרה הנבחרת ערב הטורניר. כך עשה כשהעפילו משלב הבתים וכך גם אחרי הניצחון על גרמניה. הוא הבטיח לחזור על כך אם וכאשר יניף גביע, ובופון הקפטן הושבע להצטרף. פראנדלי יכול לצרף היום את שמו לרשימה בה נכללים מאמנים כמו ויטוריו פוצו האגדי, פרוצ'יו ואלקארג'י, אנצו בירזוט וליפי, אבל הוא מתייחס אל משחק הגמר כאל עוד אחד: "צורת המשחק שלנו חשובה כי אנחנו מייצגים את איטליה בעולם. גם אם ספרד עדיפה, והיא עדיפה, תזכרו - לעולם אסור לזלזל בנבחרת איטליה".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ