ריקלמה עוזב את בוקה

רומן אמיתי

כשהודיע השבוע ש"אין לי מה לתת יותר" לקבוצה, יצאו אוהדי בוקה ג'וניורס לרחובות וקראו לכוכב החשוב והנערץ שלהם לחזור בו

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

עשרות אלפים יצאו לרחובות ארגנטינה, בייחוד בבואנוס איירס, ביום שני בלילה. הם לא חגגו את יום העצמאות הארגנטיני שחל באותו יום והדגלים בידיהם לא היו בצבעי התכלת-לבן של הלאום הארגנטיני. הדגלים היו כולם בצבעי הכחול-צהוב של בוקה ג'וניורס.

הם היו פזורים על פני חצי תריסר מקומות בארגנטינה, אך ההתכנסות הגדולה ביותר, של רבבות, היתה כמובן בשכונת לה בוקה, ליד איצטדיון הבומבונרה של בוקה ג'וניורס. בפיהם היתה רק בקשה אחת והם הביעו אותה בשירים, בכרזות, בקריאות קצובות ובתחינות ¬ ריקלמה תישאר.

חואן רומן ריקלמה, האליל הנערץ והסמל הגדול של בוקה, הודיע יום קודם לכן לאחר שהקבוצה הפסידה בגמר הליברטדורס והעונה נגמרה כי "אין לי מה לתת יותר, האנרגיה שלי נגמרה ואני עוזב". ריקלמה לא הודיע על פרישה בגיל 34 - זה עוד היה מובן - אלא על כך שנגמר לו הכוח לבוקה. הוא קיבל מיד הצעות מפלאמנגו וקורינתיאנס, שתי הענקיות של ברזיל, ומטיגרה וארגנטינוס ג'וניורס הארגנטיניות.

נפרד לשלום. חואן רומן ריקלמהצילום: אי-אף-פי

לעוד כתבות ועדכונים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

"חואן רומן ריקלמה נולד בבוקה, נתן לבוקה וחייב לפרוש בבוקה", אמר אוהד אחד מיני רבים לטלוויזיה הארגנטינית. וכל אוהדי הקבוצה חשים כך. "לא ייתכן שריקלמה לא יסיים את הקריירה בבוקה", אמר אחר. שוב ושוב נשמעו הקריאות "ריקלמה, ריקלמה" והגרסה המקומית לשיר "תישאר, תישאר, תישאר". אוהדים הציגו בפני המצלמות לא מעט ילדים שנקראים חואן רומן, על שם האליל.

כדי להבין את עוצמת ההערצה לריקלמה וההלם שנגרם צריך לא רק לדבר עם אוהדי בוקה, אלא אפשר גם לבקר במוזיאון הקבוצה, הצמוד לבומבונרה. באחד המוזיאונים היפים והמושקעים של קבוצת כדורגל על פני כדור הארץ ניצבים בכניסה שני פסלי ענק - גדולים יותר מדמויותיהם במציאות. האחד הוא של גדול שחקני הקבוצה או ארגנטינה, ויש האומרים הגדול מכולם: דייגו ארמנדו מראדונה, כמובן. לידו - כזכור, עדיין שחקן פעיל - ניצב כבר שנים פסלו של ריקלמה. אגב, יריב מר של מראדונה, שלא אוהב את הסגידה למספר 10 "השני" של בוקה במשך שנים ארוכות, כנראה כי זה גונב ממנו את תשומת הלב.

ריקלמה דווקא גדל כאוהד טיגרה בפרבר של בואנוס איירס, התחיל לשחק בנערים של ארגנטינוס ג'וניורס וכשמגלי כישרונות מריבר פלייט ומבוקה איתרו אותו, הוא דווקא חשב ללכת לריבר. אלא שבמשפחתו שחיה במצוקה אהדו את בוקה, ובגיל 17 הוא הצטרף לצהובים-כחולים.

מהר מאוד הפך לאהוד - גם בגלל שנתן את הכל, גם בגלל מוצאו הצנוע, אבל קודם כל בגלל הכדורגל. כפליימייקר קלאסי - "מספר 10 האחרון" קראו לו - הוא כיכב בבוקה עם שערים, בישולים, כדורגל גדול, חגיגות "החמור" (ידיים מאחורי האוזניים) וגם לא מעט תארים בארגנטינה ובדרום אמריקה. הוא היה מספיק טוב כדי להירכש על ידי ברצלונה ב-2002, אך הבאתו של רונאלדיניו שנה לאחר מכן הובילה להשאלתו לוויאריאל. הארגנטינאי כיכב במדים הצהובים, לפני שחילוקי דעות עם מנואל פלגריני שלחו אותו ב-2007 חזרה הביתה.

צפו באוהדי בוקה יוצאים לרחובות במטרה להשיב את ריקלמה

"ריקלמה הוא איש של רגש. אם נחה עליו הרוח ונותנים לו לשחק הוא הכי גדול שיש, אם יש בעיות, אם לא מציבים אותו איפה שהוא רוצה, אם לא נותנים לו את הכבוד - הוא כבה", מסביר סרחיו קראבייצ'קי, עיתונאי מבואנוס איירס.

ריקלמה הוא גם איש של מאמנים. עם אחדים הוא הסתדר מצוין והם בתמורה נתנו לו את המושכות. עם חוסה פקרמן, למשל, זכה כקפטן נבחרת הנוער באליפות העולם ובאליפות דרום אמריקה ב-1997 ופרח בנבחרת הבוגרת במונדיאל 2006. עם אחרים הסתדר פחות. אצל אלפיו באסילה פרש מהנבחרת בגלל ביקורות עליו ("זה השפיע על הבריאות של אמא שלי", אמר) והוחזר מאוחר יותר כדי להוביל את ארגנטינה האולימפית (כאחד מהשחקנים מעבר לגיל 23) לזהב אולימפי בבייג'ין, כשהוא מככב ומבקיע ב0-3 על ברזיל בחצי הגמר.

מראדונה אמנם היה פיסית באיצטדיון ועודד את הנבחרת, אבל כשמונה למאמן היה ברור שהתיעוב שלו כלפי ריקלמה יהווה שיקול לא מקצועי והוא לא זומן כלל. סרחיו באטיסטה רצה להחזירו, אבל ריקלמה סרב.

המזג החם והדרישה לשחק במקום האהוב עליו במרכז השדה הקדמי הובילו לחילוקי דעות גם עם מאמן בוקה, חוליו ססאר פאלקיוני. למעשה, פרשנים רבים בארגנטינה סבורים כי הדיבורים על "חוסר אנרגיה" או "אין לי מה לתת יותר" הם רק תירוצים לכך שריקלמה לא רוצה להמשיך תחת פאלקיוני והטקטיקה ההגנתית שלו.

"אנחנו מוכנים לשלם לו, כל אוהד ייתן מה שהוא יכול, נגיע לסכום שחואן רומן רוצה", זעקה אוהדת מבוגרת למצלמות. יש לריקלמה אפשרויות לשחק גם במפרץ או בסין אם הוא רוצה כסף גדול, אבל ככל הנראה זו לא הסיבה. מי שהיה ארבע פעמים שחקן השנה בארגנטינה - כולל בשנה שעברה - זכה עם בוקה בשלושה גביעי ליברטדורס ובחמש אליפויות, מרגיש כנראה שהשילוב של טקטיקה לא נכונה ועייפות נפשית מלשחק עבור קבוצה כה מלחיצה ולוחצת לא מאפשרים לו להמשיך.

"הניירות מוכנים לחתימה, המספרים אינם בעיה", אמר נשיא בוקה אוסקר מוסקאריילו שלשום, "אבל הסוכן שלו הודיע לנו שהוא לא רוצה להמשיך". גם ריקלמה עצמו סיפר: "הודעתי לנשיא שאני לא ממשיך. אין לי יותר מה לתת"

אוהדי בוקה מפגינים להשבת ריקלמהצילום: אי-אף-פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ