פרמייר ליג

בונקריסטיות בשירות המשקיעים

בלחץ הבוסים מלמעלה, מאמצות הקבוצות הבינוניות באנגליה את שיטת הבונקר, ומחבלות באינטרסים ובצרכים של מיליוני צופים בעולם

חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר

למען האמת, נכנסתי לכתיבת הטור הזה במצב רוח מעולה. כבר ביום שישי ניצחה הפועל קטמון את הפועל הרצליה בחוץ בתוצאה 1-3. נכון שמדובר רק במשחק הכנה, אבל ישנם סימנים של מורל גבוה בקבוצה הירושלמית הקטנה וגם חיי שעה קרויים חיים.

בשבת כבר התחילה הליגה האנגלית. ווסטהאם יונייטד חזרה למקומה הטבעי בפרמייר-ליג וגברה על אסטון וילה במשחק הפתיחה 0-1. משתי התוצאות המרנינות האלה שאבתי נחת, אבל לא למדתי הרבה. עוד מוקדם להגיע למסקנות מרחיקות לכת, הכל צפוי והרשות נתונה.

לעומת זאת, למדנו המון דווקא מהמשחק המדכא של שבת, מהתיקו 0-0 של ארסנל בבית נגד סנדרלנד של מרטין אוניל, אחד מאויבי הכדורגל המובהקים שמסיבה זו נהנה מאהדה רבה של פרשנים־מאמנים בתקשורת שלנו. ארסנל עברה משבר פסיכולוגי של פרידה מרובין ואן פרסי שעבר למנצ’סטר יונייטד, אבל זכתה לחיזוק משמעותי בדמותו של סנטי קאסורלה הספרדי, שיהיה לדעתי אחד מכוכבי הליגה האנגלית בעונה הנוכחית. אבל סנטי, והכוכבים ששיחקו לצדו (בעיקר תיאו ווֹלקוט האנגלי), לא הצליחו לשבור את הבונקר של סנדרלנד. גם קבוצות בינוניות בליגה האנגלית מצליחות לאייש את ההגנה שלהן באתלטים גבוהים וחזקים, שמצליחים לחסום את יריביהם המוכשרים יותר באורח הרמטי. לא רק ארסנל, אלא גם ברצלונה וריאל מדריד נתקלות בבונקרים כאלה ולכן נאלצות להזיע קשה כדי לנצח.

אבו דיאבי מארסנל נתקל בבונקר של סנדרלנד בשבתצילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

כדי למנוע טעות עליי להצהיר שאיני מטיל ספק בזכותן של קבוצות אפורות להגנה עצמית. גם הטענה (שאני כבר נתקל בה 30 שנה) שהאוהדים מעוניינים רק בתוצאות וב”קבלות” אינה מופרכת לגמרי. למרבה הצער, האינטרס הסובייקטיבי של קבוצה זו או אחרת מנוגד באורח קוטבי לצרכים ולמאוויים של מאות מיליוני צופים ברחבי העולם. המשחק הפך לסחורת צריכה, שחייבת להימכר ולתגמל את המשקיעים למיניהם, כולל סוכנויות הפרסום.

בשבת הראשונה למשחקי הליגה חיבלה סנדרלנד באורח ישיר באינטרס הכללי, ולא נענשה על כך. בעבר פרצו את הבונקר בעיקר בעזרת האגפים אבל עתה למדו המגנים את תורת “הסגירה האלכסונית” על בורייה. גם פריצות נהדרות ומסירות חדות לתיבת החמש אינן מניבות שערים כי ארבעה בריונים זריזים מופקדים על השמירה. הבונקריסטים זקוקים בדרך כלל למידה גדושה של מזל ולשוער מעולה כדי לצאת נשכרים מהטקטיקה השלילית שלהם. לעתים תכופות מדי הם מצליחים.

כאשר מגיעים מים עד נפש צצים הפרשנים היצירתיים יותר ודורשים רפורמות. כל זמן שניתן להצליח בשיטות שליליות (ולעתים אלימות, עיינו במקרה ז’וזה מוריניו) קשה למצוא אנשים בעמדות של קבלת החלטות שישנו משהו. זה קורה רק כאשר הסתירה בין הכדורגל הטקטי ובין השאיפה למכור אותו בהצלחה היא בוטה מדי. יש לקוות שנצליח ללחוץ על הבוסים הגדולים לשנות את חוקי המשחק, להקל על הכדורגל ההתקפי והמושך ולהכביד על המשחק הטקטי המשמים. בינתיים, כמו ברוב הנושאים, ידה של השמרנות היא על העליונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ