נבחרת רוסיה

הגיע הזמן לתת גז

הכסף של גזפרום הנחית את פאביו קאפלו - שניפה את אנדרי ארשאווין השנוא ונתן את המפתחות לאלאן דזגוייב המבטיח - אולם ברוסיה עדיין לא מרוצים

אלי שווידלר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלי שווידלר

רוצים הוכחה לחוזקה של הליגה הרוסית? ובכן, בסגל של פאביו קאפלו למשחקים מול צפון אירלנד (0-2 לרוסים) וישראל (מחר) אין אפילו ליגיונר אחד. כאילו מדובר בענקית סטייל ספרד או איטליה. אלא שמאחורי הנתון הזה מסתתרות לא מעט בעיות, שמזכירות לפעמים את אלו שמאפיינות את הכדורגל הישראלי - אלימות במשחקי הליגה, מעברים תזזיתיים בין מניה לדיפרסיה, שחקנים-כוכבים שמאבדים קשר עם המציאות ו/או הקהל ושיגעון גדלות שלא מתיישר עם המספרים: רק שתי הופעות במונדיאל.

ועדיין, מדובר נבחרת רוסיה מדגדגת באופן קבוע את העשירייה הראשונה בעולם, שביורו 2008 הציגה כדורגל מרענן עד שנעצרה בחצי הגמר על ידי ספרד. היא מודרכת בשנים האחרונות על ידי מאמנים בכירים ומשלמת להם הון, וזה לא עובר בלי שערוריות. חוס הידינק (2006-2010) השתכר שישה מיליון יורו בשנה, שהוענקו לו בסיוע מעריצו רומן אברמוביץ'. דיק אדבוקאט, שתפס את מקומו עד שעזב אחרי היורו האחרון, השתכר שבעה מיליון יורו. בדיקת מבקר המדינה הרוסי גילתה בהתאחדות גירעון של כ-25 מיליון דולר. שר הספורט ויטאלי מוטקו הכריז: "אי אפשר לתאר כמה עמוקה הקטסטרופה בהתאחדות".

קשה לקבוע שהלקח נלמד. פאביו קאפלו, המאמן החדש, ישתכר כ-4.5 מיליון יורו בשנה, אבל מקורות המימון למשכורתו צפויים להגיע ממקורות חיצוניים דוגמת קונצרן הגז והנפט "גזפרום". הבחירה בקאפלו איננה מקרית. המאמן האיטלקי, שנחשב ליסודי וקפדן בענייני משמעת, נועד להחזיר את אמון הקהל בנבחרת. נשמע מוכר?

אלן דזגוייבצילום: רויטרס

הצעד הראשון שלו היה ויתור על אנדרי ארשאווין לקראת צמד משחקי פתיחת הקמפיין. החלוץ צולם בשיחה עם חבר פרלמנט שיכור, מטיח משפטים בסגנון "אם איכזבנו אתכם, זו בעיה שלכם", אחרי הדחתה של רוסיה מהיורו האחרון. ארשאווין, שכונה "זולל הצ'יפס" בשל פרסומת בה לקח חלק, הפך לאויב העם יחד עם עוד כמה שחקנים ותיקים. האוהדים המקומיים גם לא סלחו לשחקנים שתועדו מבלים ומעשנים ערב משחק הפלייאוף הראשון מול סלובניה. בתום המשחק השני נקבע כי רוסיה לא תשתתף במונדיאל בדרום אפריקה.

הקהל לא סולח ולא שוכח את האכזבה מאי העפלה משלב הבתים ביורו האחרון. יציעי איצטדיון לוקומוטיב ביום שישי האחרון מול צפון אירלנד אוכלסו בפחות מחצי מהקיבולת - 15 אלף איש. אלה, יחד עם הפרשנים והעיתונאים, גילו סיפוק רק לנוכח התוצאה ושלוש הנקודות. היכולת, בעיקר של אלאן דזגוייב בן ה-22 (שלושה שערים ביורו) שהיה מבוקש בקבוצות בכירות רבות באירופה, זכתה לביקורת רבה. הכישרון האוסטי של צסק"א מוסקווה הוחלף בדקה ה-58 על ידי אלכסנדר קוקורין, שהיה עירני יותר וסחט את הפנדל ממנו השיגה רוסיה את השער השני.

דזגוייב עדיין יכול להכריע משחק במהלך אחד. כמוהו גם אלכסנדר קרז'אקוב, חלוץ זניט, שהפך לאחרונה למחמיצן כרוני. "הוא עוד יבקיע", הבטיח קאפלו לקראת המשחק מחר מול ישראל. הבעיה האמיתית של רוסיה נמצאת בחוליית ההגנה האטית (בראשות סרגי איגנשביץ' ו-וסילי ברזצוקי), שמרבה להעניק להתקפה שמנגד הזדמנויות טובות.

"לא ראיתי שום דבר חדש בביצועי הנבחרת", אמר ולרי מאסלוב, קשר הנבחרת ודינמו מוסקווה לשעבר, אחרי המשחק מול צפון אירלנד, "כלום לא השתנה. היו ציפיות, אבל הן לא הוגשמו. שיחקנו די גרוע וטוב שהיריב היה מדרג ב'. המשחק היה סטטי ותקוע. אולי כשהיריב יהיה רציני יותר, נשחק טוב יותר. ישראל היא נבחרת מאוד חזקה. היא טכנית ואנחנו יודעים כיצד סבלנו שם לאחרונה. יהיה קשה מאוד, ותיקו תהיה תוצאה מצוינת".

הנבחרת של קאפלו תנסה לנקום בישראל על ההפסד 1-2 ברמת גן ב-2007, אבל המטרה הגדולה היא העפלה למונדיאל. כישלון במשימה תיחשב לאסון לאומי. הדבר האחרון שהרוסים רוצים זה להיחשב ללוזרים שמצליחים לארח טורנירים גדולים (אולימפיאדת סוצ'י 2014, מונדיאל 2018) רק בזכות כספי נפט וללא קשר לגדולתם על כר הדשא.

רומאן שירוקוב מדלג מעל המשוכה הצפון-אירית, בסוף השבוע. כמה קל יהיה לו מחר?צילום: אי–פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ