אסון הילסבורו - האמת הרשמית וההתנצלות - כדורגל בעולם - הארץ

אסון הילסבורו - האמת הרשמית וההתנצלות

23 שנים אחרי האסון בו נהרגו 96 אוהדי ליוורפול, התנצלה ממשלת בריטניה באופן רשמי והודיעה: החללים והאוהדים שנלכדו אינם אחראים לאסון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שאול אדר
לונדון

ב-12:30 יצא דייויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, בהודעה לה המתינה ליוורפול מאז 1989. אתמול פורסמו ממצאי ועדת חקירה בנוגע לאסון הילסבורו, בו נהרגו 96 אוהדי הקבוצה בחצי גמר הגביע באיצטדיון הילסבורו בשפילד, ובצהרי היום נשא קמרון נאום בפרלמנט. "לאור הממצאים החדשים", אמר, "יהיה נכון עבורי כראש ממשלה להתנצל באופן ראוי למשפחות 96 החללים בשל סבלן במשך 23 שנים. הממצאים החדשים מבהירים שהמשפחות סבלו מאי צדק כפול. אי הצדק של האירועים המחרידים, כישלון המדינה בהגנה על יקיריהם וההמתנה הבלתי נסבלת לאמת, וגם אי הצדק של ביזוי החללים, ההאשמה שהיו אשמים במותם. בשם הממשלה והמדינה אני מתנצל באופן עמוק על אי הצדק הכפול שלא תוקן זמן כה רב".

במשך שנים דרשו תושבי ליוורפול, אוהדי הקבוצה ובראש ובראשונה משפחות החללים, צדק ואמת. בכל משחק, בכל הזדמנות ובכל דרך. אתמול זכו לכך שהאמת שלהם תצא לאור ותזכה לאישור ממלכתי. המטרה הראשונית הושגה: החללים ואוהדי ליוורפול שנלכדו ביציעים בהילסבורו נוקו מכל אשמה באחריות לאסון. לראשונה נקבעו אחראים לאסון: משטרת דרום יורקשר, כוחות ההצלה, מועדון שפילד וונסדיי ועיריית שפילד. המשטרה, מערכת המשפט וחלקים מהתקשורת נמצאו אחראים בטיפוח ובהפצת שקרים שנועדו לנקות את המשטרה מאחריותה ולטפול אותה על האוהדים.

באנר ספורט

זה היה אסון ידוע מראש. במשך שנים עבר הכדורגל הבריטי תהליך של ברוטליזציה ובשיאו, אחרי שנים של אלימות ביציעים, ברכבות וברחובות, הפכו האיצטדיונים למלכודות מוות רוויות גדרות תיל. האוהדים תויגו כחוליגנים ולא כאזרחים. אנשים נמחצו ונפגעו במשחקי כדורגל וגם בהילסבורו, אבל דבר לא השתנה.

אסון הילסבורו. התנצלות רשמית של המדינה, 23 שנים אחרי האסוןצילום: אי–פי

ב-15 באפריל 1989 הוקצו לליוורפול היציעים בלפינג ליין, מאחרי השער, ואילו אוהדי נוטינגהאם פורסט קיבלו את הקופ הגדול. 24 אלף אוהדי ליוורפול נאלצו לעבור ב-23 שערי כניסה בלבד, לעומת 60 בקצה השני של האיצטדיון. התוצאה היתה לחץ אדיר מחוץ למגרש. ב-14:47 הורו כוחות המשטרה לפתוח את השער הראשי ליציע והמוני אוהדים החלו לזרום לעבר היציעים המרכזיים מאחרי השער. איש לא כיוון אותם ליציעים ריקים בצדי המגרש, וביציעים 2 ו-3 נדחסו פי שלושה מהקיבולת הרגילה. למרות שניתן היה לראות אנשים נלחצים אל הגדרות, נחנקים ומכחילים, איש מכוחות המשטרה לא נטל אחריות והורה לפתוח את השערים המובילים למגרש.

רק ב-15:06 הופסק המשחק. כוחות הצלה הוזעקו לאיצטדיון, אבל לא הורשו להיכנס. חלקם אף לא היו מודעים לשינויים בדרכי הגישה למתקן. נהג אחד התעלם מהוראות השוטרים, אבל לבדו לא יכול היה לעשות דבר. האוהדים פינו את הנפגעים על שלטי פרסום וניסו להחיותם, ביניהם טרוור היקס שטיפל ללא הצלחה בשתי בנותיו.

באותו ערב ממש החל מה שקמרון כינה "אי הצדק השני". ראשי המשטרה טפלו האשמה שהאוהדים, שיכורים ובלי כרטיסים, פרצו את שער הכניסה ויצרו את הדחק הקטלני. חללים וניצולים נבדקו במטרה למצוא עקבות צריכת אלכוהול והעיתונות קיבלה דיווחים על אוהדים שיכורים שגרמו לאסון. ארבעה ימים אחרי האסון יצא הסאן בכותרת "האמת", בה דיווח בהסתמך על עדויות שוטרים שאוהדים גנבו מהחללים, השתינו על שוטרים וביזו גופות. כל ההאשמות התגלו כשקר על ידי ועדת השופט לורד טיילור, שבדקה את האסון בזמנו, אבל הכתם דבק בעיר. מוקד נוסף לזעם היה החלטת חוקר מקרי המוות להכריז על 15:15 כשעה שאחריה לא נותר בחיים איש מהחללים ולהכריז על הקורבנות כנפגעי תאונה. כל זאת למרות עדויות ברורות על פצועים שנותרו בחיים גם אחרי השעה הזו.

הקראת הדו"ח, היום בקתדרלה האנגליקנית בליוורפולצילום: רויטרס

ועדת הבדיקה עברה על כ-אלף מסמכים, ניקתה את האוהדים וגם חשפה את "מסע הטיוח השקרי הגדול בתולדות בריטניה", כעדות משפטן חבר הפאנל. 164 עדויות שוטרים סולפו, מאות הערות ביקורתיות נמחקו ונערך מסע מאורגן להרחיק את האשמה והאחריות ממשטרת דרום יורקשר ומכוחות ההצלה, שני הגורמים שכשלו יותר מאחרים. הקלטות מצלמות במעגל סגור מהאיצטדיון הועלמו ועיתונים קיבלו דיווחים שקריים. עובדות האסון נפרשו בדו"ח ועדת טיילור, אבל היקף עדויות השקר ומסע הטיוח המשטרתי היכו בהלם את המערכת הפוליטית. מסקנות חוקר מקרי המוות הופרכו לחלוטין. הוועדה מצאה ש-41 מהמתים שרדו גם אחרי 15:15 וייתכן שניתן היה להצילם במידה שאמבולנסים היו מגיעים אליהם.

במשך היום פורסמו עוד התנצלויות ¬ של משטרת דרום יורקשר, כוחות ההצלה וגם קלווין מקנזי, עורך "הסאן" לשעבר, שהכתיב את הכותרת. "מעט מדי, מאוחר מדי", אמר היקס, אבל ניכר שדברי קמרון ריגשו אותו. יחד עם חברי ארגון המשפחות, הוא נראה אדם שונה. "אנחנו מרגישים שצדקתנו יצאה לאור", אמר במסיבת עיתונאים רוויות חיוכי ניצחון, הקלה ודמעות כאב, "אנחנו מרגיש שהושגה פריצת דרך. האמת יצאה היום והצדק יתחיל מחר". היקס אמר שיפתחו בצעדים משפטיים במטרה להעניש את האחראים לאסון ולטיוח וקראו, כרבים אחרים, לפתיחת חקירה לנסיבות המוות.

לראשונה מזה 23 שנים נשמעו ניצולים ובני משפחות שאמרו כי ביכולתם להמשיך בחייהם. זו צריכה להיות גם המטרה של מועדון הכדורגל, שבמשך שנים הפך למשני במאבק למען האמת והצדק. עכשיו, הכדורגל חייב להיות המטרה המרכזית. עדיין יהיו רבים שידבקו בשקרים וינצלו את האסון בכדי לנסות לפגוע בקבוצה, אבל מהיום, כשהאמת לצדם, הם יכולים וצריכים להתעלם מהם. בעיקר לטובת המשפחות, העיר והקבוצה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ