אסון הילסבורו

תיאוריית קונספירציה אמיתית

מחדלי משטרת יורקשייר וה"אמת" של הטבלואידים בבריטניה הכתימו את שמם של אוהדי ליוורפול - המתים והחיים. זמן לזכור, ולא לשכוח

גרדיאן, טור מערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גרדיאן, טור מערכת

כשמתייגים השקפות על אירועים כקונספירציה, אפשר להכניס זאת בנשימה אחת עם ההכחשות על אמיתות הנחיתה על הירח ותקרית העב"ם ברוזוול. אבל מתברר שיש קונספירציות נכונות גם בחיים האמיתיים. אתמול למדנו על אחת שהתרחשה במשטרת דרום יורקשייר ב-1989. מהחקירה שהתקיימה בעקבות אסון הילסבורו, בו נהרגו 96 אוהדי ליוורפול, שוטרים היו צריכים להפיק לקחים על מנת לוודא להבטיח שמקרה כזה לא יחזור על עצמו בעתיד. במקום זאת, עולה כי במשטרה דאגו לאנשים שלהם. בלא פחות מ-116 מקרים, המשטרה תיקנה או שיפרה הצהרות מקוריות בכתב לפני שהגישה אותן לבדיקה, על מנת להסיר או לשנות דברים שלא מציגים אותה באור חיובי.

שינוי העובדות הזה הוכח, אחרי שנים ארוכות בהן משפחות שכולות, קמפיינים מזדמנים ועיתונאים נלחמו בתפישה הרשמית של הטרגדיה - זו שייחסה חשיבות מופחתת לאחריות המשטרה ורמזה כי הקורבנות סייעו לגורלם. אלא שכעת, כאשר כולם יודעים שהמחדלים בהם נחשדה המשטרה במשך שנים לוו בטיוח ענק, השאלה הבאה צריכה להיות כיצד זה היה יכול לקרות. התשובה: בעזרת העלמת עין של מספר עמודי תווך במוסד שהיה – באותו זמן – מונע על ידי תפישה שמתקרבת למנטליות של מלחמת מעמדות.

דרשו צדק, וקיבלו. אוהדי ליוורפול ברחובות אנגליה, אתמול לאחר פרסום הדו"חצילום: רויטרס

ארבע שנים קודם לכן, משטרת דרום יורקשייר היתה מעורבת במשהו שנחשב בקהילות מקומיות רבות כמלחמת מעמדות לכל דבר, במהלך שביתת כורי הפחם. גברת ת'אצ'ר עדיין התגוררה ברחוב דאונינג, והלך הרוח המפולג של התקופה ההיא נגרר הלאה. הכדורגל נחשב אז הרבה יותר למשחק של מעמד הפועלים, וליוורפול של שנות ה-80' – עיר של מיליטנטיות – היתה ענייה ושמאלנית.

בנוסף, היה עניין אמיתי של אלימות ביציעים, וזיכרונות מאסון הייזל הפכו את מלאכת הכתמת שמם של אוהדי ליוורפול לקלה יותר. מטה המשטרה, פוליטיקאים ועיתון "הסאן" - שהיום נזכר לפרסם התנצלות בשער – ששו לעשות זאת. בזמן שהטבלואידים זעקו כי "האמת" היתה שאוהדים מיהרו לכייס קורבנות ולהשתין על גופותיהם, האמת האמיתית היתה שהמשטרה החלה לבחון את העבר הפלילי של הקורבנות ולקחת דגימות דם מילדים מתים במטרה לבסס את הטענה לפיה היו שיכורים.

דייויד קמרון, אתמול בפרלמנט. בהצהרה ממלכתית התנצל בשם הממשלהצילום: רויטרס

למרות שאנו ברי מזל לחיות בעידן פחות מפולג, התנהגות מסוג זה היא תזכורת לאן אפשר להגיע כשזרם אחד בחברה מזלזל בזרם אחר. ראש הממשלה דייויד קמרון הפגין אתמול צד עדין והומני יותר. בהצהרה ממלכתית הוא התנצל בשם הממשלה, גינה את "ההשמצות נגד המתים", ורמז כי התובע הכללי יוכל לפתוח בחקירה מחודשת. יש עוד כל מני סוגים של השלכות – אולי אישומים על הכשלת הצדק, או תביעות חדשות של הזנחה מצד משפחות הקורבנות.

בהקשר הרחב יותר, השיעור הוא לבטח כזה: היכן שיש אפשרות לחסום את אור היום, יהיו בעלי אינטרסים אפלים שידאגו שזה מה שיקרה. היום, לעומת זאת, צריך להיות מוקדש לזיכרון המתים, הפצועים והשכולים. האומה שרה על כך שהם לעולם לא יצעדו לבד – וזה בדיוק מה שהרשויות שדאגו לעצמן השאירו אותם לעשות.

אסון הילסבורו, 1989. "האמת" היתה שאוהדים מיהרו לכייס קורבנותצילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ