ניצוץ קטן מצרפת הגדולה - כדורגל בעולם - הארץ
מוקדמות המונדיאל

ניצוץ קטן מצרפת הגדולה

דומאנק התרסק, בלאן לא הלהיב. עתה הגיע תור דשאן, שינסה להחדיר בטריקולור משהו מהפיסיות, המשמעת והווינריות שמאפיינות אותו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עוזי דן
עוזי דן

"אני שונא להפסיד, גם אם זה משחק ידידות, גם אם לא הגיע לנו לנצח. היו לנו נקודות תורפה היום, בייחוד העובדה שלא ניצלנו מצבים". דידייה דשאן, מאמן נבחרת צרפת, נשמע מאוכזב אחרי ההפסד המפתיע ליפאן בבית ביום שישי, במשחק הכנה למפגש המאוד חשוב במוקדמות גביע העולם מחר נגד אלופת העולם ואירופה. "ספרד הנבחרת הטובה בעולם ונגדה לא נגיע להרבה הזדמנויות, אנחנו חייבים ללמוד לנצל אותן", אמר דשאן וקרא לשחקניו לשכוח מהיפאנים.

האכזבה מהמשחק מול יפאן ברורה. הציפייה להתמודדות מול "האדומה", שניצחה 24 משחקי מוקדמות רצופים, גדולה, וההרגשה שצרפת כבר אינה הנבחרת הגדולה שהיתה עד לא מזמן היא כמעט עובדה. אגב, גם דשאן חושב כך. בתגובה לדברי אלברטו זאקרוני, מאמן יפאן, כי צרפת היא עדיין אחת מחמש הנבחרות הגדולות בתבל, השיב דשאן: "אני דווקא חושב שדרוג פיפ"א משקף לגבינו (מקום 13, ע"ד)".

באנר ספורט

האיש שהניף את גביע העולם ואת גביע אירופה והיה שותף לנבחרת צרפת הגדולה, הוא גם מי שאמור לשקם אותה (אולי להמשיך לשקם אותה, אחרי שלורן בלאן, חברו לנבחרת שעשתה היסטוריה, החל במשימה). וגם אם המשחק נגד יפאן היה גרוע, דשאן דווקא עושה מהפכה בטריקולור וצריך לתת לו זמן. את טורניר המוקדמות הנוכחי, אגב, החלה צרפת עם שני ניצחונות, מה שפעם היה טריוויאלי, אבל לא קרה לה מזה שש שנים.

דשאן עם ריברי. המשימה: להיות הראשונה זה חמש שנים שלא מפסידה לספרדצילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

דשאן, שזכה בכל תואר אפשרי כשחקן והרשים בקריירת האימון שלו במונאקו, יובנטוס ומארסיי, היה מועמד לנבחרת עוד ב-2008 (בהתאחדות החליטו להמשיך את הפארסה של ריימונד דומאנק), שוב ב-2010 (בלאן מונה), ובסופו של דבר קיבל בקיץ האחרון, לאחר הכישלון ביורו, את הג'וב עליו חלם. הוא רק שלושה חודשים בתפקיד, אבל נדמה כי סינדרום השערוריות שליווה את הנבחרת בעיקר בימי דומאנק נמצא בסימן הכחדה. דשאן רוצה שקט ומשמעת לצד בנייה מחדש, וגם שואף לסוג אחר של כדורגל.

במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כמאמן הנבחרת דיבר על כך שהמטרה שלו על המגרש היא "לכפות את עצמו על היריבים". הדבר הבולט לעין בצרפת הנוכחית הוא הפיסיות שלה. זה חשוב לדשאן יותר מהכל, כולל ניסיון או גיל. לכן הנבחרת שלו צעירה יותר ופיסית הרבה יותר. במרכז ההגנה משחקים ממאדו סאקו מסן ז'רמן ומאפו יאנגה-מ'ביה ממונפלייה, גיל ממוצע של 22.5 לשני הבלמים הפותחים, אבל איזו מסיביות יש להם.

נבחרת צרפת במודל החדש. תהליך ההבראה נמשךצילום: אי–פי

הגישה של דשאן, הקשר האחורי, ברורה מאוד והפוכה כמעט מזו של בלאן. הדבר מזכיר לרבים את ההבדל בין בורדו האלופה של 2009 בצרפת (בהדרכת בלאן כמאמן) לבין מארסיי האלופה ב-2010 (בהדרכת דשאן). לבלאן היו בקבוצה, כמו גם בנבחרת, הרבה שחקנים קטני מידות, זריזים וטכניים מאוד. אצל דשאן הם גדולים ופיסיים. דשאן מן הסתם לא יתלונן על ריבוי שחקנים שחורים וגדולים באקדמיות הצרפתיות כפי שיוחס לבלאן.

אחת הסיבות הברורות לכישלון של בלאן ביורו ולעובדה שלא המשיך כמאמן, היתה המתחים בחדר ההלבשה באליפות אירופה - בין המאמן לחאתם בן ארפה, ובין סמיר נאסרי לבין אלו דיארה. זה אמנם לא היה חמור כמו המרד במונדיאל, אבל כאשר צרפת נכשלת על המגרש ובחדר ההלבשה לא שקט טורניר גמר שני ברציפות, זה כבר יותר מדי.

דשאן אינו מאמן שיזמין שחקנים בעייתיים כל כך מהר או יסלח להם בקלות. "מבחינתו, המשמעת וההיררכיה חשובות יותר מכישרון זה או אחר", אומר העיתונאי הצרפתי ברנאר פיליפ, "הוא הזכיר בעבר את העובדה שאריק קאנטונה לא הוחזר לנבחרת אחרי ההשעיה הארוכה שלו והנבחרת זכתה בגביע העולם בלעדיו והיתה בה הרמוניה. עושי הבעיות היום הם לא שחקנים בסדר הגודל של קאנטונה ואין ספק שהוא יתעלם מחלקם וייבש אחרים. אין אצלו תחליף לאווירה עניינית ולחדר הלבשה רגוע ומאוחד".

סמיר נאסרי. ההשעיה הסתיימה, אבל דשאן לא ממהר להחזיר אותוצילום: אי–פי

עונש ההשעייה של נאסרי מהיורו (שלושה משחקים) כבר רוצה במלואו, אבל דשאן לא החזיר אותו לסגל ("אני לא חושב שהגיע הזמן, הוא צריך לחכות", אמר); בן ארפה ספג קנס גדול אחרי היורו והיה זמין, אבל לדשאן היו אתו עימותים כשאימן אותו במארסיי וספק אם יוזמן; יאן מ'בילה, עוד אחד שספג קנס כבד עקב התנהגותו ביורו, הורד לנבחרת הצעירה. בנוסף, החמיר דשאן את הקנסות בנבחרת על עבירות משמעת, איחורים וכו'.

חדר ההלבשה של מי שחוגג היום 44 שקט, הנבחרת פיסית יותר ובמשחקים הרשמיים בינתיים הוא ניצח, אבל מחר מתייצב דשאן למבחן האמיתי הראשון שלו - משחק בוויסנטה קלדרון במדריד נגד ספרד. והוא עושה את זה בלי יאנגה-מ'ביה הבלם ובלי אף אחד מהקשרים האחוריים שלו (לסאנה דיארה שנפצע מול יפאן התווסף לרשימה שכללה קודם את אבו דיאבי וריו מאבודה). לצד יוהאן קבאיי בקישור האחורי ישחקו כנראה שניים משלושה - בלייס מאתידי מסן ז'רמן, מקסים גונאלון מליון ואטיין קאפו מטולוז, לכולם יחד 11 הופעות בנבחרת, בדרך כלל במחליפים. "אני לא מודאג, זו המציאות ואיתה צריך להסתדר, אני גם אומר לשחקניי שלא ידאגו", סיפר דשאן לאחר המשחק נגד יפאן.

במשימה המיידית, להיות הנבחרת הראשונה מזה יותר מחמש שנים שלא מפסידה במשחק מוקדמות לספרד, ספק אם דשאן יעמוד. במשימה ארוכת הטווח, לבנות מחדש את הטריקולור בצלמו ובדמותו - שקט, משמעת, פיסיות ותוצאות - נראה כי יש לדשאן סיכויים לא רעים בכלל.

אגב, אם הוא לא יצליח במשימה, מתברר שיש מועמד אחר, גם הוא מאותה נבחרת צרפתית מהוללת. זינאדין זידאן החל אתמול קורס אימון של ההתאחדות הצרפתית ובתשובה לשאלה אמר, "כן, יום אחד ארצה לאמן גם את הנבחרת, למה לא".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ