מוקדמות המונדיאל

בלגיה זה לא רק ברדה ורפאלוב

הכסף הגדול באירופה רוקן את הליגה הבלגית, אבל איפשר לצעירים להתפתח. התוצאה: נבחרת יהלומים מפוארת, שתנסה לשוב למונדיאל

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

גמר יורו 1980, חצי גמר מונדיאל 86' בו נעצרה רק על ידי דייגו מראדונה, שישה מונדיאלים רצופים ב-20 שנה (1982‑2002, הגעה לשמינית הגמר חמש פעמים), שחקנים כמו אנצו שיפו, יאן קולמנס, פרנקי ואן דר אלסט, יאן ורקראוטן, ז'אן מארי פאף, אריק גרטס. כל מי שזוכר את הכדורגל האירופי של שנות ה-80' וה-90' זוכר את השדים האדומים, את בלגיה, המעצמה לשעבר.

אחר כך, בשנות האלפיים, הידרדר הכדורגל הבלגי במהירות. זה נכון לגבי הנבחרת, שלא הגיעה לאף טורניר מאז מונדיאל 2002, ונכון גם לליגה שהיתה מושכת אליה שחקנים טובים מכל העולם (וישראלים מוכשרים באמת כמו אלי אוחנה, רוני רוזנטל או שלום תקוה) והפכה לאבן שואבת עבור שחקנים בינוניים מאוד.

"הכסף הגדול שהחל לזרום לכדורגל במקומות אחרים באירופה משך את הבלגים הטובים לליגות הגדולות", מספר כריס קולהוש, עיתונאי בלגי, "הוא הוריד את הרמה של הליגה, אבל בדיעבד עזר לדור של צעירים בלגים לשחק יותר. במקביל, הוקמו אקדמיות מקומיות והושקע בהן כסף". העובדה שבלגיה שוכנת בלב מערב אירופה איפשרה ללא מעט צעירים בלגים להשתלב בקלות באקדמיות קרובות וטובות לא פחות: אדן הזאר עבר את הגבול דרומה לליל הצרפתית כבר בגיל 14; תומאס ורמאלן ויאן ורטונחן, בלמי ארסנל וטוטנהאם, גדלו באקדמיות של השכנה הצפונית הולנד.

אדן האזר ויאן ורטונחן, שניים שעזבו בגיל צעיר והיום קוצרים את הפירותצילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

"בלגיה הפכה למאגר כישרונות בכל הליגות הגדולות של אירופה, וזה בגלל המספר הגדול של שחקנים מצוינים שגדלו אצלנו", אומר ז'אן פרנסואה דה סארט, שבמשך תריסר שנים, עד השנה שעברה, היה מאמן הנבחרת הצעירה של בלגיה והוביל אותה לחצי גמר אליפות אירופה ב-2007 (כולל ניצחון על ישראל) ולחצי הגמר האולימפי בבייג'ין 2008.

גם דה סארט תולה חלק מההצלחה הנוכחית בכסף הגדול שנשפך באירופה, אבל שם את האצבע גם על משהו שקרה קודם לכן, חוק בוסמן. "אין פה מקריות אלא תהליכים", הוא אומר, "כאשר הוחל חוק בוסמן באמצע שנות ה-90' ושחקנים הפכו חופשיים, הם עברו למקומות שמשלמים להם הרבה כסף והרמה ירדה בליגה הבלגית. ההתאחדות הבינה שהצורה בה מגדלים שחקנים בבלגיה היא לא מספקת ומיושנת. הם עשו שני דברים ­ הביאו את המאמנים הכי טובים בבלגיה לאמן בהתאחדות בגילאים הצעירים וגרמו לקבוצות הגדולות כמו ברוז', אנדרלכט או סטנדארד ליאז', להשקיע באקדמיות".

ההשקעה הזו, לצד צמיחת הצעירים במדינות השכנות, הובילה למצב הנוכחי. הכישרונות הבלגים שוטפים את אירופה ובעונה שעברה היו בלגים שחקני השנה באנגליה (וינסנט קומפאני, מנצ'סטר סיטי), צרפת (הזאר, ליל), הולנד (ורטונחן, אייאקס) ויוון (קווין מיראלס, אולימפיאקוס). בקיץ האחרון, שלושת האחרונים הנהיגו את "הפלישה הבלגית" לאנגליה. הזאר (צ'לסי), ורטונחן (טוטנהאם), מיראלס (אוורטון) והחלוץ הצעיר כריסטיאן בנטקה (אסטון וילה) הצטרפו ללא מעט בלגים מצוינים שכבר משחקים בפרמייר-ליג ­ קומפאני בסיטי, מוסה דמבלה בטוטנהאם, מרואן פלאיני באוורטון ורומולו לוקאקו, ששייך לצ'לסי, מושאל לווסט ברומיץ'.

לרשימת הכוכבים האלה, כולם טרם חגגו 25, צרפו צעירים מוכשרים כמו "קשר האפרו" אקסל ויטסל, עליו שילמה זניט 40 מיליון יורו לבנפיקה, חלוצים כקווין דה ברוין מוורדר ברמן או יילה ווסן מגנק, שוער אתלטיקו טיבו קורטואה ובוגרים עתירי ניסיון כדניאל ואן בויטן מבאיירן וטימי סימונס מנירנברג, ותקבלו את "מאגר הכישרונות הטוב ביותר שהיה בבלגיה אי פעם", על פי לאו ואן דר אלסט, אח של פרנקי, שמוסיף: "זו נבחרת יותר טובה מזו של 86'".

ואן דר אלסט, שכמו אחיו הידוע יותר שיחק במונדיאל במקסיקו, מציין גם את ההבדלים בין הנבחרות ומצביע בכך על נקודת התורפה של הבלגים: "כוחנו היה באחדותנו, היום לכל שחקן יש אגו ענק". מסיבה זו התפטרו לפני שלוש שנים כל חברי הצוות הרפואי של הנבחרת בגלל "יחס מתנשא של השחקנים".

אחרי שנכשלה בחמישה טורנירי מוקדמות רצופים וכשג'ורג' ליקנס משלם את מחיר הכישלון בטורניר מוקדמות היורו האחרון, ניתנו המושכות לעוזרו מארק וילמוטס. בישראל אולי זוכרים אותו כמי ששיחק לצד אוחנה בחוד של מכלן, אבל וילמוטס שיחק בכל ארבעת המונדיאלים האחרונים בהם השתתפה בלגיה (חמישה שערים, בכיר מבקיעיה בגביעי העולם) ונחשב דמות יוצאת דופן במדינה. אחרי קריירת אימון קצרה הוא נבחר לפרלמנט הבלגי מטעם המפלגה הליברלית, אך האכזבה שלו מהחיים הפוליטיים החזירה אותו לכדורגל.

אחרי שתיפקד כעוזרם של דיק אדבוקאט וליקנס, קיבל וילמוטס את ההזדמנות. "הייתי במונדיאלים וביורו ואני רוצה להחזיר לשם את השדים האדומים", הוא מצהיר. בינתיים, בבית מוקדמות לא פשוט לצד קרואטיה, סרביה, מקדוניה, וולס וסקוטלנד, מובילים הבלגים את הבית, הרשימו בניצחון 3‑0 בבלגרד בשבוע שעבר והערב מול סקוטלנד ינסו לעשות עוד צעד לקראת מונדיאל ראשון אחרי 12 שנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ