מיומנו של אוהד רטוב

המשחק בין אנגליה לפולין אמש נדחה עקב תנאי מזג האוויר וכי מישהו שכח לסגור את הגג. ככה זה נראה משם

פיליפ קורנוול, גארדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיליפ קורנוול, גארדיאן

"אני חושב שזה הפסיק. בתחזית אמרו שהגשם יירגע לקראת שמונה בערב". כך לפחות טען חברי סטיב, שלפי כישורי הניבוי שלו, יכול להצטרף לצוות החזאים של ה-BBC.

אנגליה לא שיחקה כאן בטורניר היורו שנערך בקיץ האחרון, אולם אני מכיר את ורשה. כשעזבנו את המסעדה שעה ו-20 דקות לפני שריקת הפתיחה, חישבנו שחצי שעה תספיק לנו להגיע לאצטדיון, אבל המראה היפה שנשקף מבעד לחלון היה מטעה.

מזג האוויר נראה שגרתי למדי לאוקטובר, ושלל מוניות דהרו בכבישים. החלטנו לזנוח את הנסיעה בחשמלית ובאוטובוס ולהשקיע במונית - בין שלושתנו ההוצאה לא תהיה כל כך גבוהה, וכך גם נגיע יבשים יותר, עם די זמן להתכונן למשחק. או-אז הגשם הרגוע הפך למבול ולאחר מכן לסערה של ממש, ופתאום כל המוניות הסיעו רק מקומיים.

השופט טרם איבד תקווה, אמש בוורשהצילום: רויטרס

לחדשות ולעדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

הצצנו בכרטיסים: שורה 4 ביציע התחתון. אפשר לומר בוודאות שהגשם הזה יכה בנו כהוגן. מזג האוויר, מצדו, רק הלך והידרדר, ו"הרגיעה" שסטיב הבטיח הקשתה עלינו ללכת ברחוב. מעניין מה יהיו תנאי המגרש, תהינו.

כאשר הסתתרנו משבר ענן נוסף והדקות הלכו וחלפו, התחלנו לחשב בכמה זמן נאחר עם נרוץ מסכך לגגון כדי להגיע לתחנת האוטובוס, המרוחקת פחות מ-50 מטרים. עד שנפלה ההחלטה לנסות וללכת על המים, השלוליות ברחובות כבר הפכו לנהרות גועשים. בינתיים, דיווחים מן החזית מסרו שהמשחק בסכנת ביטול, ולנוכח זליגת הוויסלה למרכז ורשה, שריקת הפתיחה נראתה לנו פחות חשובה. חברים לצרה עדכנו מן הגגון הסמוך שהמארחים התעלמו מהדרישה של רוי הודג'סון לסגור את גג האצטדיון. הגשם, הבנו, כאן כדי להישאר.

זה לא כל כך נעים לראות אצטדיון סגורצילום: אי–פי

כאשר המים החלו למלא לנו את הנעליים היה ברור שהמטרה אינה לנסות ולהגיע למגרש, אלא למצוא פאב בטוח ויבש בקרבת תחנת הרכבת, כך שבמקרה ונס יתרחש נהיה הראשונים על הבר כשהחברים יחזרו מן המשחק ויתלוננו על עוד תצוגה נרפית של שלושת האריות.

בעוד המקומיים תרגמו לנו את החדשות בטלוויזיה, צפינו דרך הטלפונים בעדכונים מן הבית, שם בחרו לצייר את האירוע בגוונים קומיים טיפוסיים. "זו פארסה", כך נכתב, "פשוט בדיחה". היה קשה לא לחייך לנגד התמונות מהאצטדיון, בו השופטים התעקשו לבדוק את תקינות הדשא המוצף. חשנו הקלה על שכשלו במשימה להגיע למשחק.

בטלוויזיה הפולנית הציעו לדחות את ההתמודדות לחודש הבא, אולם הנבחרת שלנו תהיה באותו הזמן בשוודיה. האם אקבל בחזרה את 300 הליש"ט שהוצאתי אי-שם באפריל עבור ארבעה לילות בשטוקהולם, או שחברת הביטוח תשלח אותי ליהנות מן המשחק באחד הפאבים של בירת שוודיה?

אבל ליום אחד, המזל היה עמי - המשחק נדחה למחר (רביעי), בעוד הטיסה שלי הביתה היא רק ביום חמישי. אלפי אוהדים אחרים יעלו על המטוסים למולדת ללא ברירה; ככה זה עם כרטיסי טיסה.

אז אני אראה את המשחק, כמובן בתנאי שהדשא יתאושש עד הצהריים, אולם שני החברים שלי יצטרכו להחליט האם הם יספיקו להגיע לנמל בתעופה בתשע בערב - ארבע שעות אחרי שריקת הפתיחה (18:00 שעון ישראל). אוהדים אחרים שהגיעו לפולין כבר ישבו בנוחות בבית או בפאב השכונתי, רק בגלל שמישהו לא חשב לסגור את הגג, שהותקן בדיוק בשביל ימים שכאלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ