גרהאם פארקר, גרדיאן
גרהאם פארקר, גרדיאן

"אז איך הולך לדייויד בקהאם?" זו השאלה שמפנים אליי בביקוריי באנגליה כשאני מזכיר שאני מתפרנס מסיקור ליגת ה-MLS. השאלה הזו מסובכת בעיקר בגלל הרבדים התרבותיים והסימבוליים של בקהאם השחקן או "בקהאם" המותג. דבר אחד ברור – הכדורגלן הבריטי שינה את הדרך בה תופשים האמריקאים את הספורט הפופולרי בעולם.

השאלה גם בדרך כלל מתובלת בפטרנליזם בריטי טיפוסי: "כאן הוא עשה את שלו, אבל בטח בארה"ב שמחים לראות סוף סוף כדורגלן אמיתי", או לחילופין, בציפייה לנפילתו: "הוא נכשל, לא? הרי מזמן הוא כבר רק דוגמן". על כל פנים, כל אחת מהשאלות נכשלת בהבנה אמיתית של תרומתו של בקהאם לכדורגל בארה"ב.

בקהאם. משך כוכבים והגדיל את הסיקור התקשורתיצילום: אי-אף-פי

לכתבות נוספות מליגת האלופות הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

מאז הצטרף ללוס אנג'לס גאלקסי, למשחקי הקבוצה מגיעים יותר צופים, ההתעניינות הטלוויזיונית גברה והסיקור התקשורתי נעשה רחב יותר. למרות שהוא נמוך מהתחזיות האופטימיות שנשמעו כשבקס נחת בהוליווד, גם הרייטינג של רשתות הטלוויזיה שמשדרות את משחקי הקבוצה גבוה מן הממוצע הארצי. ההשוואות המתבקשות לקריירה האמריקאית של פלה נמוגו במהירות, וטוב שכך.

הכדורגל בארה"ב השתנה לא מעט בזמנו של בקהאם: תרבות האוהדים, רמת המתקנים, הכיסוי הטלוויזוני, הדיווח התקשורתי ואפילו הניהול הכלכלי של המועדונים אינם כשהיו ב-2007, עת הצטרף לליגה. אך רק את הגורם האחרון אפשר לקשר ישירות לבקהאם, הודות לחוק "השחקן התורן", שאיפשר לקבוצות להחתים שחקנים מחוץ לתקרת השכר. החוק, שכונה באופן לא רשמי "חוק בקהאם", סייע למשוך ל-MLS בעיקר כוכבים אירופאים מזדקנים כתיירי הנרי ורובי קין, שתרומתם לליגה עדיין נבחנת.

כאשר בקהאם חתם בלוס אנג'לס, דווח שהוא צפוי להשתכר 250 מיליון דולר לאורך חמש עונות, סכום חריג ומנופח, גם בהשוואה למשכורתו האמיתית הקרובה יותר ל-25 מיליון "בלבד". אולם כל הצדדים המעורבים לא מיהרו לתקן את הפרטים השגויים, ונהנו מכך שמספרים עצומים שכאלה ריחפו באוויר, מוסיפים הילה ורושם לבואו של הרכש הנוצץ. אותם מספרים קיבלו במהרה משמעות הפוכה, ונעשו למשקולות של ציפיות בלתי אפשריות, שליוו את בקהאם בכל מסירה ובכל בעיטה חופשית.

באופן אירוני, חוקי השכר החדשים שנחקקו לכבודו של האנגלי עזרו לליגה לשמור על עצמה מפני הרפתקאות פיננסיות, בדומה להחתמתו של פלה בניו יורק קוסמוס מליגת הכדורגל של צפון אמריקה (NASL) ב-1975. "הרוח של ה-NASL עודנה מנשבת במסדרונות", אמר בפתיחת העונה דון גארבר, קומישינר ה-MLS, ולא לחינם: ה-NASL חדלה להתקיים ב-1985 אחרי 17 עונות, הרבה בזכות מירוץ החימוש של מספר קבוצות, שביקשו להתהדר בכוכבים מאירופה ומדרום אמריקה, מה שהוביל בסופו של דבר לפשיטת רגל המונית.

בקהאם, כאמור, אינו פלה. מחוץ למגרש אולי ניתן להשוות את מידת ההערצה לשניהם, אך התנאים בהם שיחקו שונים לחלוטין. התקשורת צמחה בין 1975 ל-2007 באופן מהותי, ויצרה לא רק ביקוש רב יותר למשחק (כדורגל הוא הספורט העממי השני הכי נפוץ בקרב אמריקאים בגילאי 24-12), אלא גם הכשירה את הקרקע לפריחת ליגות בינלאומיות חדשות. אלו עדיין מנסות למצוא את המודל הכלכלי הנכון: בין אם זה ניהול הליגה כיחידה כלכלית אחת בסגנון ה-MLS ("קפיטליזם נדוש", בפי המבקרים), הליגה האוסטרלית הליברלית יחסית או הליגה הסינית משולחת הרסן (בהשראת ה-NASL).

עם חבריו לגלאקסי. השלב הבא - בעלות על קבוצה?צילום: רויטרס

בקהאם, והחבורה שמקיפה אותו, עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות הללו. בשעה שהאוהדים והתקשורת התעסקו בחוזה המיליונים שלו, איש לא שם לב לסעיף המעניק לו אופציית בעלות. אז זו נראתה כתוספת משונה, אך כיום, כשעל השולחן עומדת האפשרות להקמת מועדון חדש בניו יורק, היא לא נראית כל כך מופרכת. אל תופתעו אם שמו של בקס ישתרבב לצד אחת מקבוצות הרכישה העתידיות.

ייתכן שמוקדם מדי לעדכן את השאלה "איך הולך לדייויד בקהאם?" ל"איך הלך". על הדשא, קבוצתו יכולה לזכות ב-1 בדצמבר באליפותMLS  שנייה ברציפות, ומחוצה לו, עושה רושם שעתידו באמריקה עוד לפניו.

אז כן, הולך לו די טוב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ