בראיין הומווד, רויטרס
בראיין הומווד, רויטרס

עד לחודש יוני האחרון, אז החליטה בוטאפוגו הברזילאית להנחית במועדון את ההולנדי הבינלאומי לשעבר, קלרנס סידורף בן ה-36, לא שמעו בכדורגל הברזילאי על הטרנד של החתמת שחקנים בעלי שם גדול מאירופה. שישה חודשים מאוחר יותר, הקשר שנולד בסורינאם ושיחק בעבר באייאקס, סמפדוריה, אינטר, ריאל מדריד ומילאן, הפך לשחקן מוערך ונחשב בברזיל, ואף הפך לדמות אבהית עבור חבריו הצעירים לקבוצה.

"אני חושב שעזרתי לפתוח דלת ולהראות שאפשר לצבור ניסיון חיובי ולחוות חוויות מעניינות בכדורגל הברזילאי", מספר סידורף. "באופן מסורתי, ברזיל היא מדינה שמייצאת שחקנים לאירופה, אולם בתקופה האחרונה היא מוכיחה שהיא יכולה גם לייבא, וזה מתחבר היטב לצמיחה הכלכלית במדינה. תסתכלו על ניימאר, שעדיין משחק כאן. בעבר שחקן כמוהו היה בורח לאירופה כבר לפני שנתיים, כך שמדובר במגמה חיובית".

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

סידורף יודע על מה הוא מדבר. במהלך 25 השנים האחרונות, טסו שחקנים ברזילאים ללא הפסקה מעבר לים - בממוצע של כמה מאות בשנה - על מנת להצטרף לליגות יוקרתיות יותר ומקומות מאורגנים יותר. עד לאחרונה, הרעיון שזרים יגיעו בכיוון ההפוך כלל לא עמד על הפרק. אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בנושא זה. שחקנים ממדינות דרום אמריקאיות אחרות מכירים יותר ויותר באיכותו של הכדורגל הברזילאי, ומצבה הכלכלי המשתפר של המדינה עודד כדורגלנים זרים להגיע ולעזור לפריחתו המחודשת של הכדורגל המקומי, במקביל לכניסתם לשוק של ספונסרים מכובדים.

סידורף בברזיל, השבוע. "נהנה מהתרבות החדשה"צילום: רויטרס

למרות שסידורף עצמו נשוי לברזילאית ומכיר את המדינה, מעברו לארץ הסמבה גרם ללא מעט הרמת גבות, בעיקר בגלל שהמגמה של כדורגלנים אירופאים בשלהי הקריירה היא לעבור לשחק במזרח התיכון, ארה"ב או אוסטרליה. "עברתי תהליך ארוך של התלבטות לפני שהגעתי להחלטה סופית", הוא משחזר. "ברור שלברזיל יש פוטנציאל גדול, במיוחד בתקופה הזו. יש כאן הזדמנויות רבות, כאשר בקרוב יגיע לכאן גביע הקונפדרציות, ב-2014 יתקיים פה המונדיאל וב-2016 האולימפיאדה. מנקודת מבט הזו, רציתי מאוד להגיע לכאן ולהיות חלק מהסיפור הזה".

"פרט לכך, הפרויקט שמרימים כאן בבוטאפוגו מאוד קוסם לי. זה מועדון מאוד אמביציוזי, שרוצה לשחזר את הימים הגדולים שלו בעבר באמצעות הרכבת קבוצה צעירה. היה לי מאוד חשוב למצוא אתגר חדש אחרי עשר שנים במילאן, כזה שילהיב אותי ויסחף אותי, ישמור על ה'דרייב' שלי ככדורגלן ויגרום לי לומר לעצמי כל בוקר 'הנה זה מתחיל שוב'", הוא מספר בהתלהבות.

ההולנדי מבהיר שהוא לא מצטער על החלטתו: "אני מאוד נהנה כאן, זה נחמד להכיר תרבות חדשה, גם בכדורגל וגם בחיים, ובכלל, זו חוויה מאוד מעניינת". יחד עם זאת, הוא מודה, שלמרות הפופולריות הרבה לה הוא זוכה, לא היה לו קל להתרגל לחיים החדשים בדרום אמריקה. "ישנם פרטים קטנים ורבים מאוד אשר חשובים לכדורגלנים, ולא היה פשוט להסתגל אליהם.

"האימונים כאן מתקיימים מוקדם מאוד, בסביבות 9 בבוקר, בגלל השמש, וזו רק דוגמה קטנה לדברים החדשים אליהם הייתי צריך להתרגל". בין היתר, מתכוון סידורף לכך שבברזיל "יש מקום ליותר יצירתיות, פחות משמעת טקטית, אבל הכל בצורה מאוזנת וטובה מאוד".

סידורף אף הופתע מלוח המשחקים הלחוץ והעמוס ומהאהבה האדירה של הקהל למשחק. "משחקים כאן כל שלושה ימים, אבל נדהמתי לטובה מהאוהדים, שממש משוגעים על כדורגל, אפילו אם הם לא תמיד בתוך המגרש. התופעה הזו יוצאת דופן. את המראקנה ממלאים בקלות ב-120 אלף צופים במשחקים הגדולים ופתאום במשחק הבא מגיעים רק 3,000", מסכם ההולנדי, "אני עובד קשה כדי להביא איתי ערכים לבוטאפוגו ולכדורגל הברזילאי, ובתמורה המדינה הזו והכדורגל כאן מעניקים לי ברכה ומקבלים אותי ברוח חיובית"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ